- הלכה מחשבה ומוסר
- רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שִׁשִּׁיאיבוד דברי קודש | |
השמות הקדושים | |
א כָּל הַמְּאַבֵּד שֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַטְּהוֹרִים שֶׁנִּקְרָא בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה: "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא - לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יב,ג-ד). | א מְאַבֵּד - משמיד, כגון המוחק. לוֹקֶה - מלקות כעונש מן התורה, עד שלושים ותשע מלקות, לפי כוחו של הלוקה (סנהדרין יז,א). |
ב וְשִׁבְעָה שֵׁמוֹת הֵם: הַשֵּׁם הַנִּכְתָּב יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְהוּא הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, אוֹ הַנִּכְתָּב אָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד; וְאֵל, וֶאֱלוֹהַּ, וֵאלֹהִים, וְאֶהְיֶה, וְשַׁדַּי, וּצְבָאוֹת. כָּל הַמּוֹחֵק אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מִשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת אֵלּוּ - לוֹקֶה. | ב שִׁבְעָה שֵׁמוֹת - שם הויה ושם אדנות, הנקרא גם השם המיוחד (עבודה זרה ב,ז), נחשבים לשם אחד, מפני שהגייתם שווה. הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ - הברור, שיש לו רק משמעות אחת, ואינו נגזר מפעולות ה' (מו"נ א,סא; לביאור השמות ראה מו"נ א פרקים סא-סג; לשם אלהים ראה גם שם א,ב; ב,ו; וסוף ב,ל). הַמּוֹחֵק אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת - שהרי שאר השם חסר מובן, וזוהי השחתה. |
ג כָּל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מִלְּפָנָיו - מֻתָּר לְמָחֳקוֹ. כְּגוֹן לָמֶ"ד מִ'לַּיי', וּבֵי"ת מִ'בֵּאלֹהִים', וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵינָן בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְכָל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מֵאֲחוֹרָיו, כְּגוֹן כָּא"ף שֶׁלֶּ'אֱלֹהֶיךָ', וְכָא"ף מֵי"ם שֶׁלֶּ'אֱלֹהֵיכֶם', וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵינָן נִמְחָקִין, וַהֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר אוֹתִיּוֹת שֶׁלַּשֵּׁם, מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם מְקַדְּשָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ וְאָסוּר לְמָחֳקָן, הַמּוֹחֵק אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת הַנִּטְפָּלוֹת אֵינוֹ לוֹקֶה, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. | ג מַכַּת מַרְדּוּת - הלקאה מתקנת חכמים. מספר המלקות נקבע על פי הערכת בית דין (עדות יח,ו; פה"מ נזיר ד,ג) לשון רד"י בארמית הוא כמו יס"ר בעברית (ותרגום 'ליסרה אתכם' - ויקרא כו,יח - 'למרדי יתכון'. ו'טובה מרדות אחת בלבו של אדם מכמה מלקיות' - בבלי ברכות ז,א. רב האי גאון שערי תשובה סימן טו) או פירושו "שמרד זה בדברי תורה ובדברי סופרים" (ר' נטרונאי גאון, מהדורת ברודי, תשובות פרשניות, סימן תכ). |
ה שְׁאָר הַכִּנּוּיִין שֶׁמְּשַׁבְּחִין בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּגוֹן: חַנּוּן וְרַחוּם, הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, הַנֶּאֱמָן, קַנָּא וְחָזָק, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר דִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ, וּמֻתָּר לְמָחֳקָן. | ה כִּנּוּיִין - תארים או שמות ה' בלועזית (סנהדרין כו,ג). וּמֻתָּר לְמָחֳקָן - כדי לתקן או לשפר את הכתיבה. אבל דרך השחתה וביזוי, אסור לעשות כן כבשאר כתבי הקודש (להלן ח; ק'). |
חפצי הקודש | |
ז הַסּוֹתֵר אֲפִלּוּ אֶבֶן אַחַת דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הַהֵיכָל אוֹ מִשְּׁאָר הָעֲזָרָה - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה: "כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן" (שמות לד,יג), וְכָתוּב: "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יב,ד). וְכֵן הַשּׂוֹרֵף עֲצֵי הֶקְדֵּשׁ דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ [...] לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם" (שם יב,ג-ד). | ז סוֹתֵר - הורס. דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה - הריסה שלא לצורך בנייה. הַהֵיכָל - המבנה המרכזי בבית המקדש. הָעֲזָרָה - החלק במקדש המוקף מחיצה ובו ההיכל (בית הבחירה א,ה). תִּתֹּצוּן - תנפצו. עֲצֵי הֶקְדֵּשׁ - עצים שהוקדשו לבניין בית המקדש, ולא עצי הסקה (שו"ת קס). אֲשֵׁרֵיהֶם - עצים שניטעו לעבודה זרה (עבודה זרה ח,ג2). |
כתבי הקודש | |
ח כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כֻּלָּן וּפֵרוּשֵׁיהֶן וּבֵאוּרֵיהֶן - אָסוּר לִשְׂרֹף אוֹתָן אוֹ לְאַבְּדָן בַּיָּד; וְהַמְּאַבֵּד בַּיָּד - לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁכָּתְבוּ אוֹתָן יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל מִין יִשְׂרְאֵלִי שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה - שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ עִם הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְלֹא כְּתָבוֹ אֶלָּא וְהוּא מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁזֶּה כִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, וְהוֹאִיל וְדַעְתּוֹ כֵּן - לֹא נִתְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, וּמִצְוָה לְשָׂרְפוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ שֵׁם לַמִּינִים וְלֹא לְמַעֲשֵׂיהֶן. אֲבָל גּוֹי שֶׁכָּתַב אֶת הַשֵּׁם - גּוֹנְזִין אוֹתוֹ. וְכֵן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּלוּ אוֹ שֶׁכְּתָבָן גּוֹי - יִגָּנְזוּ. | ח כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כֻּלָּן - הכוללים את התנ"ך וההלכות וההגדות (ספר תורה י,ה), אף אם אין בהם שמות ה'. וּפֵרוּשֵׁיהֶן וּבֵאוּרֵיהֶן - פירוש המילים וביאור העניין. שֶׁכָּתְבוּ... בִּקְדֻשָּׁה - שדעתו על כך שכותב את שם ה' ומאמין בקדושתו (תפילין א,טו). מִין יִשְׂרְאֵלִי - יהודי שנמשך בדעתו מתוך סכלותו ותאוותו לכפור בעיקר מעיקרי התורה, כגון בייחוד הבורא או בנבואה או בתורה שבעל פה או בתורה שבכתב (עבודה זרה ב,ה; תשובה ג,ז; רוצח ד,י; ממרים ג,א-ג; פה"מ חולין א,ב). וְהוּא מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ וכו' - כיוון שאינו מאמין בה', מבחינתו אין בשמות ה' כל קדושה, שלא כמו גוי המאמין. הָאַזְכָּרוֹת - השמות הקדושים. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה (10)
מפעל משנה תורה
5 - הלכות יסודי התורה ה'
6 - הלכות יסודי התורה ו'
7 - הלכות יסודי התורה ז'
טען עוד
הלכות יסודי התורה ג'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות יסודי התורה ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות יסודי התורה ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות יסודי התורה א'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל. (c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
סדר התפילות ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות ציצית א'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
איך להתכונן לחגים?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
איסור בשר וחלב
הלכות שטיפת כלים בשבת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
איך עושים קידוש?