בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה
לחץ להקדשת שיעור זה
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

הלכות יסודי התורה ו'

undefined

מפעל משנה תורה

מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
3 דק' קריאה






פֶּרֶק שִׁשִּׁי

איבוד דברי קודש



השמות הקדושים


א כָּל הַמְּאַבֵּד שֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַטְּהוֹרִים שֶׁנִּקְרָא בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה: "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא - לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יב,ג-ד).

א מְאַבֵּד - משמיד, כגון המוחק. לוֹקֶה - מלקות כעונש מן התורה, עד שלושים ותשע מלקות, לפי כוחו של הלוקה (סנהדרין יז,א).

ב וְשִׁבְעָה שֵׁמוֹת הֵם: הַשֵּׁם הַנִּכְתָּב יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְהוּא הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, אוֹ הַנִּכְתָּב אָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד; וְאֵל, וֶאֱלוֹהַּ, וֵאלֹהִים, וְאֶהְיֶה, וְשַׁדַּי, וּצְבָאוֹת. כָּל הַמּוֹחֵק אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מִשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת אֵלּוּ - לוֹקֶה.

ב שִׁבְעָה שֵׁמוֹת - שם הויה ושם אדנות, הנקרא גם השם המיוחד (עבודה זרה ב,ז), נחשבים לשם אחד, מפני שהגייתם שווה. הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ - הברור, שיש לו רק משמעות אחת, ואינו נגזר מפעולות ה' (מו"נ א,סא; לביאור השמות ראה מו"נ א פרקים סא-סג; לשם אלהים ראה גם שם א,ב; ב,ו; וסוף ב,ל). הַמּוֹחֵק אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת - שהרי שאר השם חסר מובן, וזוהי השחתה.

ג כָּל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מִלְּפָנָיו - מֻתָּר לְמָחֳקוֹ. כְּגוֹן לָמֶ"ד מִ'לַּיי', וּבֵי"ת מִ'בֵּאלֹהִים', וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵינָן בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְכָל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מֵאֲחוֹרָיו, כְּגוֹן כָּא"ף שֶׁלֶּ'אֱלֹהֶיךָ', וְכָא"ף מֵי"ם שֶׁלֶּ'אֱלֹהֵיכֶם', וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵינָן נִמְחָקִין, וַהֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר אוֹתִיּוֹת שֶׁלַּשֵּׁם, מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם מְקַדְּשָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ וְאָסוּר לְמָחֳקָן, הַמּוֹחֵק אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת הַנִּטְפָּלוֹת אֵינוֹ לוֹקֶה, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ג מַכַּת מַרְדּוּת - הלקאה מתקנת חכמים. מספר המלקות נקבע על פי הערכת בית דין (עדות יח,ו; פה"מ נזיר ד,ג) לשון רד"י בארמית הוא כמו יס"ר בעברית (ותרגום 'ליסרה אתכם' - ויקרא כו,יח - 'למרדי יתכון'. ו'טובה מרדות אחת בלבו של אדם מכמה מלקיות' - בבלי ברכות ז,א. רב האי גאון שערי תשובה סימן טו) או פירושו "שמרד זה בדברי תורה ובדברי סופרים" (ר' נטרונאי גאון, מהדורת ברודי, תשובות פרשניות, סימן תכ).

ה שְׁאָר הַכִּנּוּיִין שֶׁמְּשַׁבְּחִין בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּגוֹן: חַנּוּן וְרַחוּם, הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, הַנֶּאֱמָן, קַנָּא וְחָזָק, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר דִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ, וּמֻתָּר לְמָחֳקָן.

ה כִּנּוּיִין - תארים או שמות ה' בלועזית (סנהדרין כו,ג). וּמֻתָּר לְמָחֳקָן - כדי לתקן או לשפר את הכתיבה. אבל דרך השחתה וביזוי, אסור לעשות כן כבשאר כתבי הקודש (להלן ח; ק').

חפצי הקודש


ז הַסּוֹתֵר אֲפִלּוּ אֶבֶן אַחַת דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הַהֵיכָל אוֹ מִשְּׁאָר הָעֲזָרָה - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה: "כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן" (שמות לד,יג), וְכָתוּב: "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יב,ד). וְכֵן הַשּׂוֹרֵף עֲצֵי הֶקְדֵּשׁ דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ [...] לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם" (שם יב,ג-ד).

ז סוֹתֵר - הורס. דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה - הריסה שלא לצורך בנייה. הַהֵיכָל - המבנה המרכזי בבית המקדש. הָעֲזָרָה - החלק במקדש המוקף מחיצה ובו ההיכל (בית הבחירה א,ה). תִּתֹּצוּן - תנפצו. עֲצֵי הֶקְדֵּשׁ - עצים שהוקדשו לבניין בית המקדש, ולא עצי הסקה (שו"ת קס). אֲשֵׁרֵיהֶם - עצים שניטעו לעבודה זרה (עבודה זרה ח,ג2).

כתבי הקודש


ח כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כֻּלָּן וּפֵרוּשֵׁיהֶן וּבֵאוּרֵיהֶן - אָסוּר לִשְׂרֹף אוֹתָן אוֹ לְאַבְּדָן בַּיָּד; וְהַמְּאַבֵּד בַּיָּד - לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁכָּתְבוּ אוֹתָן יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל מִין יִשְׂרְאֵלִי שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה - שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ עִם הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְלֹא כְּתָבוֹ אֶלָּא וְהוּא מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁזֶּה כִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, וְהוֹאִיל וְדַעְתּוֹ כֵּן - לֹא נִתְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, וּמִצְוָה לְשָׂרְפוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ שֵׁם לַמִּינִים וְלֹא לְמַעֲשֵׂיהֶן. אֲבָל גּוֹי שֶׁכָּתַב אֶת הַשֵּׁם - גּוֹנְזִין אוֹתוֹ. וְכֵן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּלוּ אוֹ שֶׁכְּתָבָן גּוֹי - יִגָּנְזוּ.

ח כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כֻּלָּן - הכוללים את התנ"ך וההלכות וההגדות (ספר תורה י,ה), אף אם אין בהם שמות ה'. וּפֵרוּשֵׁיהֶן וּבֵאוּרֵיהֶן - פירוש המילים וביאור העניין. שֶׁכָּתְבוּ... בִּקְדֻשָּׁה - שדעתו על כך שכותב את שם ה' ומאמין בקדושתו (תפילין א,טו). מִין יִשְׂרְאֵלִי - יהודי שנמשך בדעתו מתוך סכלותו ותאוותו לכפור בעיקר מעיקרי התורה, כגון בייחוד הבורא או בנבואה או בתורה שבעל פה או בתורה שבכתב (עבודה זרה ב,ה; תשובה ג,ז; רוצח ד,י; ממרים ג,א-ג; פה"מ חולין א,ב). וְהוּא מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ וכו' - כיוון שאינו מאמין בה', מבחינתו אין בשמות ה' כל קדושה, שלא כמו גוי המאמין. הָאַזְכָּרוֹת - השמות הקדושים.

מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il