ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
קניית ה'חסידות' - בריבוי ההתבוננות בגדולת ה'
הִנֵּה מִמַּה שֶּׁיּוֹעִיל הַרְבֵּה לִקְנוֹת הַחֲסִידוּת, הוּא גֹדֶל הַהִסְתַּכְּלוּת וְרֹב הַהִתְבּוֹנְנוּת. כִּי כַּאֲשֶׁר יַרְבֶּה הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן עַל גֹּדֶל רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְתַכְלִית שְׁלֵמוּתוֹ וְרֹב הַהֶרְחֵק הַבִּלְתִּי מְשֹׁעָר שֶׁבֵּין גְּדֻלָּתוֹ וּבֵין שִׁפְלוּתֵנוּ, יִגְרֹם לוֹ שֶׁיִּמָּלֵא יִרְאָה וּרְעָדָה מִלְּפָנָיו, וּבְהִתְבּוֹנְנוֹ עַל רֹב חֲסָדָיו עִמָּנוּ וְעַל גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל וְעַל קִרְבַת הַיְשָׁרִים* אֵלָיו, וּמַעֲלַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְכַיּוֹצֵא מִן הָעִיּוּנִים וְהַלִּמּוּדִים, וַדַּאי שֶׁתִּתְלַהֵט בּוֹ אַהֲבָה עַזָּה וְיִבְחַר וְיִתְאַוֶּה לִדָּבֵק בּוֹ, כִּי בִרְאוֹתוֹ שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא לָנוּ לְאָב מַמָּשׁ וּמְרַחֵם עָלֵינוּ כְּאָב עַל בָּנִים, יִתְעוֹרֵר בּוֹ בַּהֶמְשֵׁךְ הַחֵפֶץ וְהַתְּשׁוּקָה לִגְמֹל לוֹ כְּבֵן אֶל אָבִיו.
ההתבוננות זקוקה להתבודדות ולריכוז
וְהִנֵּה לָזֶה צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּתְבּוֹדֵד בַּחֲדָרָיו וְיִקְבֹּץ כָּל מַדָּעוֹ* וּתְבוּנָתוֹ אֶל הַהִסְתַּכְּלוּת וְאֶל הָעִיּוּן בַּדְּבָרִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלֶּה, וְהִנֵּה וַדַּאי שֶׁיַּעְזְרֵהוּ לָזֶה רֹב הַהַתְמָדָה וְהָעִיּוּן בְּמִזְמוֹרֵי דָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהַהִתְבּוֹנְנוּת בָּם בְּמַאַמְרֵיהֶם וְעִנְיָנָם, כִּי בִהְיוֹתָם כֻּלָּם מְלֵאִים אַהֲבָה וְיִרְאָה וְכָל מִינֵי חֲסִידוּת, הִנֵּה בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בָּם לֹא יִמָּנַע מֵהִתְעוֹרֵר בּוֹ הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לָצֵאת בְּעִקְּבוֹתָיו וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. וְכֵן תּוֹעִיל הַקְּרִיאָה בְּסִפּוּר מַעֲשֵׂה הַחֲסִידִים בָּאַגָּדוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, כִּי כָל אֵלֶּה מְעוֹרְרִים אֶת הַשֵּׂכֶל לְהִתְיָעֵץ וְלַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם הַנֶּחְמָדִים. וְזֶה מְבֹאָר.
מפסידי ה'חסידות': הטרדות והדאגות
אַךְ מַפְסִידֵי הַחֲסִידוּת הֵם הַטְּרָדוֹת וְהַדְּאָגוֹת. כִּי בִּהְיוֹת הַשֵּׂכֶל טָרוּד וְנֶחְפָּז בְּדַאֲגוֹתָיו וּבַעֲסָקָיו, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפְנוֹת אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֶּה, וּמִבְּלִי הִתְבּוֹנְנוּת לֹא יַשִּׂיג הַחֲסִידוּת, וַאֲפִלּוּ אִם הִשִּׂיגוֹ כְּבָר, הִנֵּה הַטְּרָדוֹת מַכְרִיחוֹת אֶת הַשֵּׂכֶל* וּמְעַרְבְּבוֹת אוֹתוֹ וְאֵינָם מַנִּיחוֹת אוֹתוֹ לְהִתְחַזֵּק בַּיִרְאָה וּבָאַהֲבָה וּבִשְׁאָר הָעִנְיָנִים הַשַּׁיָּכִים אֶל הַחֲסִידוּת, כַּאֲשֶׁר זָכַרְתִּי. עַל כֵּן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל ע"ב), "אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה". כָּל-שֶׁכֵּן הַהֲנָאוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים, שֶׁהֵם הֶפְכִּיִּים מַמָּשׁ אֶל הַחֲסִידוּת, כִּי הִנֵּה הֵם מְפַתִּים הַלֵּב לִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם וְסָר מִכָּל עִנְיְנֵי הַפְּרִישׁוּת וְהַיְדִיעָה הָאֲמִתִּית.
___________________________________
הַיְשָׁרִים – הצדיקים. מַדָּעוֹ – חכמתו. מַכְרִיחוֹת אֶת הַשֵּׂכֶל – לעסוק בטרדות.
ביאורים
כפי שכבר ראינו לאורך כל הספר, כשהרמח"ל עוסק בעניין המידות הוא אינו נשאר ברובד המחשבתי בלבד, אלא יורד לפסים מעשיים. משום כך מייחד הרמח"ל פרק שלם העוסק בדרך קניית מידת החסידות, בדומה למידות האחרות שראינו עד עתה.
היסוד לקניית מידת החסידות הוא ההתבוננות בגדולתו ורוממותו של הקב"ה . העיסוק בגדולת ה' יוצר זהות פנימית של האדם עם רצון ה'. כאשר אנחנו עוסקים בחסידות ב'מה שמעבר', לא ניתן לעשות זאת על ידי כפייה חיצונית, ומשום כך ישנו הכרח ליצור חיבור פנימי ואהבת אמת. מתוך החיבור הפנימי יבוא האדם לקיים את התוספות השייכות אל מידת החסידות.
דרך נוספת אותה מציע הרמח"ל לקנין החסידות היא להתרומם מהמקום הפרטי בו האדם נמצא ולהכניס בתוכו חיבור אמיתי למדרגה שנמצאת מעליו. כדי שהאדם יוכל להתרומם לא די בכך שהוא יעסוק בבירור פנימי, אלא ינסה להפגיש את עצמו עם אנשים ומציאויות השייכים למדרגה זו. לכן מציע הרמח"ל, לעסוק בלימוד ועיון של מזמורי התהלים, והם יפתחו בפניו את הצוהר הנכון אל העולם שמעליו, אל עולם החסידות.
אמצעי נוסף להשגת החסידות אותו מעלה הרמח"ל, מתמקד דוקא ב'סור מרע'. כדי שאדם יוכל להתמסר לעניייני העבודה ומידת החסידות, ישנו צורך חיוני שהוא יפנה מעצמו כל טרדה ומפריע. כאשר האדם מוטרד במפריעים שונים הם גורמים לו להתרכז בעצמו, ובכך הוא פוגע ביכולתו להתעלות, להתקדש, ולחפש כל הזמן איך ניתן לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו.
לסיכום, כאשר מתפנה האדם מכל ענייניו וטרדותיו, עוסק בהתבוננות האמיתית על גדלות ה' ולומד מדרכיהם של החסידים הראשונים, נפתחת לפניו דרך האמת, והוא יכול להתקדש ולהטהר, ולקנות בעצמו את מידת החסידות.
הרחבות
•בשבח אמירת תהלים
רֹב הַהַתְמָדָה וְהָעִיּוּן בְּמִזְמוֹרֵי דָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם. הרמח"ל קורא לנו להידבק בה', ביראתו ובאהבתו דרך העיון בספר תהלים . מאידך היו שאמרו שצריך להתמיד בקריאת המזמורים אפילו בשעה שקשה לאדם לעיין בתהלים ואינו מבין את המילים, וכמו במעשה הבא מרבי פנחס מקוריץ : "אמר לאדם אחד בשעה שיצר לו לגמור תהלים בלי הפסק. וקבל לפניו שהוא טרוד כל כך שאינו יכול לכוון אפילו פרוש המלות! והשיב אדרבא בשעת טירדא כזאת דוקא יש לשפוך שיח לפני ה' יתברך ולומר אני טרוד ואין לי לב כלל לכוון. הנני אומר לפניך ריבונו של עולם התיבות הקדושות שנאמרו ברוח הקדש ואתה בעצמך תפעל בהם מה שאני צריך כי אני איני יכול כלל" [אמרי פנחס, שער סדר היום קכב].
ר' חיים מוולוז'ין מביא מדרש המבאר שדוד ביקש שאמירת תהלים תיחשב כמו לימוד ענייני טהרות, ומשמע מכך שיש באמירת תהלים מעלה של לימוד תורה. ואף על פי כן הוא מזהיר מלהימשך יתר על המידה בדרך זו: "והנה בודאי שלא יעלה על הדעת לעזוב לימוד התורה ולהתעסק רק בזה וכמו שכתב גאון ישראל הגר"ח מוולוז'ין זצוק"ל בספרו הקדוש נפש החיים שער ה' פרק א' נגד אלה שהזניחו לימוד התורה ש"ס ופוסקים... אבל גם הגאון מודה שקצת זמן מהיום ללמוד כמה פרקי תהלים בכל יום... ראה בספרו רוח חיים..." [הקדמת פירוש 'אשרי האיש' לתהלים]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
