ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
הקושי הגדול בהשגת 'יראת החטא'
הִנֵּה רְאוֹתֵנוּ הַמִּדָּה הַזֹּאת נִמְנֵית אַחַר כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר זָכַרְנוּ עַד הֵנָּה, דַּי לָנוּ לְהַעִירֵנוּ עַל עִנְיָנָהּ שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה וַדַּאי עִנְיָן נִכְבָּד וְעִקָּרִי מְאֹד וְקָשֶׁה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, שֶׁכְּבָר לֹא יוּכַן לְהַגִּיעַ אֵלָיו אֶלָּא מִי שֶׁכְּבָר הִשִּׂיג כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁקָּדָם זִכְרָם.
שני מיני יראה (שהם שלושה) ומידת הקושי שבהשגתם
אָמְנָם צָרִיךְ שֶׁנַּקְדִּים, כִּי מִינֵי הַיִּרְאָה הֵם שְׁנַיִם שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה, הָאַחַת קַלָּה מְאֹד לְהַשִּׂיגָהּ אֵין דָּבָר קַל כָּמוֹהוּ. וְהַשְּׁנִיָּה קָשָׁה, (וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל הַשְּׁנִיָּה קָשֶׁה) מִן הַכֹּל, וּשְׁלֵמוּתָהּ כְּמוֹ כֵן שְׁלֵמוּת גָּדוֹל מְאֹד.
יֵשׁ יִרְאַת הָעֹנֶשׁ , וְזֶהוּ הַמִּין הָרִאשׁוֹן, וְיֵשׁ יִרְאַת הָרוֹמְמוּת , וְזֶהוּ הַמִּין הַשֵּׁנִי, שֶׁיִּרְאַת הַחֵטְא חֵלֶק שֵׁנִי מִמֶּנּוּ. וּנְבָאֵר עַתָּה עִנְיָנָם וְהֶבְדֵּלֵיהֶם.
יראת העונש ופחיתותה
יִרְאַת הָעֹנֶשׁ כִּפְשׁוּטָהּ, שֶׁאָדָם יִירָא מֵעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הָעֳנָשִׁים אֲשֶׁר לָעֲבֵרוֹת, אִם לַגּוּף וְאִם לַנֶּפֶשׁ.
וְהִנֵּה זֹאת קַלָּה וַדַּאי, כִּי כָל אָדָם אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ וְיָרֵא לְנַפְשׁוֹ, וְאֵין דָּבָר שֶׁיַּרְחִיק אוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד* יוֹתֵר מִן הַיִּרְאָה שֶׁלֹּא תְבוֹאֵהוּ בוֹ* אֵיזֶה רָעָה, וְאֵין יִרְאָה זוֹ רְאוּיָה אֶלָּא לְעַמֵּי הָאָרֶץ וּלְנָּשִׁים אֲשֶׁר דַּעְתָּן קַלָּה, אַךְ אֵינָהּ יִרְאַת הַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי הַדָּעַת.
יראת הרוממות נובעת מהדעת
הַמִּין הַשֵּׁנִי הוּא יִרְאַת הָרוֹמְמוּת , וְהוּא שֶׁהָאָדָם יִרְחַק מִן הַחֲטָאִים וְלֹא יַעֲשֵׂה מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי אֵיךְ יָחֵל* אוֹ אֵיךְ יֶעֱרַב לִבּוֹ* שֶׁל בָּשָׂר-וָדָם שָׁפָל וְנִמְאָס לַעֲשׂוֹת דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה שְׁמוֹ. וְהִנֵּה זֹאת הַיִּרְאָה אֵינָהּ כָּל כָּךְ קַלָּה לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ, כִּי לֹא תִוָּלֵד אֶלָּא מִתּוֹךְ יְדִיעָה וְהַשְׂכָּלָה, לְהִתְבּוֹנֵן עַל רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל פְּחִיתוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כָּל אֵלֶּה דְּבָרִים מִתוֹלְדוֹת הַשֵּׂכֶל הַמֵּבִין וּמַשְׂכִּיל, וְהִיא הַיִּרְאָה אֲשֶׁר שַׂמְנוּהָ לְחֵלֶק שֵׁנִי, מֵאֶחָד מֵחֶלְקֵי הַחֲסִידוּת אֲשֶׁר זָכַרְנוּ,* בָּהּ יֵבוֹשׁ הָאָדָם וְיֶחֱרַד בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי קוֹנוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לַעֲבֹד כָּל עֲבוֹדָה. הִיא הַיִּרְאָה הַמְשֻׁבַּחַת שֶׁנִּשְׁתַּבְּחוּ בָּהּ חֲסִידֵי עוֹלָם, וְהִיא מַה שֶּׁמֹּשֶׁה מְדַבֵּר וְאוֹמֵר (דברים כח, נח), "לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ".
'יראת החטא' היא בכל עת - שלא כיראת הרוממות
זֹאת הַיִּרְאָה שֶׁאֲנַחְנוּ בְּבֵאוּרָהּ עַתָּה, דְּהַיְנוּ, יִרְאַת הַחֵטְא, הִיא כְּמוֹ חֵלֶק מִיִּרְאַת הָרוֹמְמוּת שֶׁזָּכַרְנוּ, וּכְמוֹ מִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהַיְנוּ כִּי הִנֵּה עִנְיָנָהּ הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יָרֵא וְדוֹאֵג תָּמִיד עַל מַעֲשָׂיו, פֶּן נִתְעָרֵב בָּם אֵיזֶה שֶׁמֶץ חֵטְא אוֹ פֶּן יִהְיֶה בָּם אֵיזֶה דָבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל שֶׁאֵינוֹ לְפִי גֹדֶל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְרוֹמְמוּת שְׁמוֹ.
___________________________________
דָּבָר אֶחָד – דבר כלשהו. תְבוֹאֵהוּ בוֹ – שלא תיגרם לו רעה כתוצאה מהדבר. אֵיךְ יָחֵל – איך יחלל כבוד ה'. יֶעֱרַב לִבּוֹ – יחשוק. אֲשֶׁר זָכַרְנוּ – לעיל בפרק י"ט.
ביאורים
לקראת סוף הספר הגיע הרמח"ל לדבר על היראה. הוא מדגיש שהיא מגיעה בסוף הספר מפני הקושי לקנות אותה ובגלל מעלתה העליונה. יש מדרגות שונות של יראת ה', ולכל אחת מעלה חשובה בפני עצמה. המדרגה הראשונה היא יראת העונש. הפחד הפשוט והתמים ביותר מפני העונש שיבוא בעקבות עשיית עברה חלילה. זוהי המדרגה הבסיסית ביותר בעבודת ה', ויש לה ערך של בסיס חזק שעליו אפשר לבנות קומות נוספות. היא עוזרת לנו ליישר, קודם כול, את המעשים ואת המחשבות. יראת העונש אינה צריכה להגיע מהפחדות ומאיומים, אלא עניינה הוא להציג דברים ברורים ומוחלטים. ליצור מסגרת ברורה של שחור ולבן, אסור ומותר. כמו אצל ילד קטן שיודע שאם יעשה משהו מסוכן אביו יכעס עליו מאוד, בלי הרבה הסברים ונימוקים. הידיעה של הילד שעל מעשה מסוים אביו כועס מרתיעה אותו ומונעת ממנו לעשותו. בתחילת הדרך נדרשת מסגרת העוזרת לנו להישאר בתלם.
על גבי קומה זו יכולות להיבנות קומות נוספות בעבודת ה'. אנשים הרוצים לעבוד את ה' באופן שלם יותר לא יסתפקו במדרגה הראשונה של היראה, אלא ימשיכו ויעלו מקומה לקומה. המדרגה השנייה ביראת ה' היא יראת הרוממות. אדם בעל יראה זו אינו נמנע מעשיית עברה מחמת פחד בלבד, אלא מתוך כבודו של ה' יתברך. הוא יודע שיש מעשים שהקב"ה מואס בהם, ולכן הוא משתדל להתרחק מהם ולא לעשותם. זו מדרגה גבוהה יותר. יש הבדל בין שתי היראות גם בגישה וגם בעשייה בפועל, בגישה – הירא את ה' מחמת פחד עובד את ה' לצורך עצמו, הוא פשוט מפחד על נפשו. לעומת זאת הירא את ה' בגלל כבודו הגדול של הקב"ה משתדל לכבד את ה' יתברך. ובעשייה בפועל – הפוחד יכול לעשות מצוות כמי שמכריחים אותו, לעומת זאת חברו עושה זאת בשמחה ומוסיף מעצמו.
הרחבות
•יראת הרוממות ויראת העונש
אַךְ אֵינָהּ יִרְאַת הַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי הַדָּעַת. אדם הזוכה למדרגה של עבודת הבורא מתוך יראת הרוממות ויראת החטא שבהן עוסק רמח"ל כאן, צריך עדיין לפעמים להשתמש ביראת העונש וכפי שכתב רבי דוד שלמה אייבשיץ : "ובל תחשוב, שמי שהגיע למדרגת יראת הרוממות שוב אין צריך לעסוק במה שלמטה מבחינה זו, דאם-כן מי שהגיע למדרגת האהבה שוב אין צריך לעבוד ביראה, וזה אי אפשר. אלא העניין, כמו שמבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן ה' (עיין ט"ז סעיף קטן א') שהאדם נעשה בכל יום ברייה חדשה, ולכן כמו שכל אדם בתחילת מעשהו צריך להתחיל מלמטה, כך אף על פי שהוא כבר הגיע למדרגה גדולה מכל מקום בכל יום צריך להתחיל מלמטה, מבחינת יראת העונש, אלא שאין צריך לשהות שם, כי ברגע אחד יעלה אל המדרגה אשר עומד בה, ויתעצם לעלות עוד כפי כוחו" [ערבי נחל, בראשית יג].
גם הרב קוק כותב שיש לעבוד את ה' מתוך יראת העונש אף כשהאדם כבר התרומם למדרגות גבוהות יותר: "לא נעקור את היסוד הגס של יראת העונש מקרב הגות רוחנו". בכל מצב ישנה השפעה טובה ליראה זו "הנם מרימים את אור האצילות שבנשמה, מישבים את החיים, וממלאים אותנו תוכן רציני הראוי להיות ליסוד נכון בבנין החברה היותר מאושרה". יראה זו מביאה את האדם "לחבב את החיים כולם, לעשותם רעננים ומאושרים" [מידות הראיה, יראה ז].
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
אוי ויי!
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
איך נהנים כשעובדים קשה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.