ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
הקושי הגדול בהשגת 'יראת החטא'
הִנֵּה רְאוֹתֵנוּ הַמִּדָּה הַזֹּאת נִמְנֵית אַחַר כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר זָכַרְנוּ עַד הֵנָּה, דַּי לָנוּ לְהַעִירֵנוּ עַל עִנְיָנָהּ שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה וַדַּאי עִנְיָן נִכְבָּד וְעִקָּרִי מְאֹד וְקָשֶׁה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, שֶׁכְּבָר לֹא יוּכַן לְהַגִּיעַ אֵלָיו אֶלָּא מִי שֶׁכְּבָר הִשִּׂיג כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁקָּדָם זִכְרָם.
שני מיני יראה (שהם שלושה) ומידת הקושי שבהשגתם
אָמְנָם צָרִיךְ שֶׁנַּקְדִּים, כִּי מִינֵי הַיִּרְאָה הֵם שְׁנַיִם שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה, הָאַחַת קַלָּה מְאֹד לְהַשִּׂיגָהּ אֵין דָּבָר קַל כָּמוֹהוּ. וְהַשְּׁנִיָּה קָשָׁה, (וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל הַשְּׁנִיָּה קָשֶׁה) מִן הַכֹּל, וּשְׁלֵמוּתָהּ כְּמוֹ כֵן שְׁלֵמוּת גָּדוֹל מְאֹד.
יֵשׁ יִרְאַת הָעֹנֶשׁ , וְזֶהוּ הַמִּין הָרִאשׁוֹן, וְיֵשׁ יִרְאַת הָרוֹמְמוּת , וְזֶהוּ הַמִּין הַשֵּׁנִי, שֶׁיִּרְאַת הַחֵטְא חֵלֶק שֵׁנִי מִמֶּנּוּ. וּנְבָאֵר עַתָּה עִנְיָנָם וְהֶבְדֵּלֵיהֶם.
יראת העונש ופחיתותה
יִרְאַת הָעֹנֶשׁ כִּפְשׁוּטָהּ, שֶׁאָדָם יִירָא מֵעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הָעֳנָשִׁים אֲשֶׁר לָעֲבֵרוֹת, אִם לַגּוּף וְאִם לַנֶּפֶשׁ.
וְהִנֵּה זֹאת קַלָּה וַדַּאי, כִּי כָל אָדָם אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ וְיָרֵא לְנַפְשׁוֹ, וְאֵין דָּבָר שֶׁיַּרְחִיק אוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד* יוֹתֵר מִן הַיִּרְאָה שֶׁלֹּא תְבוֹאֵהוּ בוֹ* אֵיזֶה רָעָה, וְאֵין יִרְאָה זוֹ רְאוּיָה אֶלָּא לְעַמֵּי הָאָרֶץ וּלְנָּשִׁים אֲשֶׁר דַּעְתָּן קַלָּה, אַךְ אֵינָהּ יִרְאַת הַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי הַדָּעַת.
יראת הרוממות נובעת מהדעת
הַמִּין הַשֵּׁנִי הוּא יִרְאַת הָרוֹמְמוּת , וְהוּא שֶׁהָאָדָם יִרְחַק מִן הַחֲטָאִים וְלֹא יַעֲשֵׂה מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי אֵיךְ יָחֵל* אוֹ אֵיךְ יֶעֱרַב לִבּוֹ* שֶׁל בָּשָׂר-וָדָם שָׁפָל וְנִמְאָס לַעֲשׂוֹת דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה שְׁמוֹ. וְהִנֵּה זֹאת הַיִּרְאָה אֵינָהּ כָּל כָּךְ קַלָּה לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ, כִּי לֹא תִוָּלֵד אֶלָּא מִתּוֹךְ יְדִיעָה וְהַשְׂכָּלָה, לְהִתְבּוֹנֵן עַל רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל פְּחִיתוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כָּל אֵלֶּה דְּבָרִים מִתוֹלְדוֹת הַשֵּׂכֶל הַמֵּבִין וּמַשְׂכִּיל, וְהִיא הַיִּרְאָה אֲשֶׁר שַׂמְנוּהָ לְחֵלֶק שֵׁנִי, מֵאֶחָד מֵחֶלְקֵי הַחֲסִידוּת אֲשֶׁר זָכַרְנוּ,* בָּהּ יֵבוֹשׁ הָאָדָם וְיֶחֱרַד בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי קוֹנוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לַעֲבֹד כָּל עֲבוֹדָה. הִיא הַיִּרְאָה הַמְשֻׁבַּחַת שֶׁנִּשְׁתַּבְּחוּ בָּהּ חֲסִידֵי עוֹלָם, וְהִיא מַה שֶּׁמֹּשֶׁה מְדַבֵּר וְאוֹמֵר (דברים כח, נח), "לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ".
'יראת החטא' היא בכל עת - שלא כיראת הרוממות
זֹאת הַיִּרְאָה שֶׁאֲנַחְנוּ בְּבֵאוּרָהּ עַתָּה, דְּהַיְנוּ, יִרְאַת הַחֵטְא, הִיא כְּמוֹ חֵלֶק מִיִּרְאַת הָרוֹמְמוּת שֶׁזָּכַרְנוּ, וּכְמוֹ מִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהַיְנוּ כִּי הִנֵּה עִנְיָנָהּ הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יָרֵא וְדוֹאֵג תָּמִיד עַל מַעֲשָׂיו, פֶּן נִתְעָרֵב בָּם אֵיזֶה שֶׁמֶץ חֵטְא אוֹ פֶּן יִהְיֶה בָּם אֵיזֶה דָבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל שֶׁאֵינוֹ לְפִי גֹדֶל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְרוֹמְמוּת שְׁמוֹ.
___________________________________
דָּבָר אֶחָד – דבר כלשהו. תְבוֹאֵהוּ בוֹ – שלא תיגרם לו רעה כתוצאה מהדבר. אֵיךְ יָחֵל – איך יחלל כבוד ה'. יֶעֱרַב לִבּוֹ – יחשוק. אֲשֶׁר זָכַרְנוּ – לעיל בפרק י"ט.
ביאורים
לקראת סוף הספר הגיע הרמח"ל לדבר על היראה. הוא מדגיש שהיא מגיעה בסוף הספר מפני הקושי לקנות אותה ובגלל מעלתה העליונה. יש מדרגות שונות של יראת ה', ולכל אחת מעלה חשובה בפני עצמה. המדרגה הראשונה היא יראת העונש. הפחד הפשוט והתמים ביותר מפני העונש שיבוא בעקבות עשיית עברה חלילה. זוהי המדרגה הבסיסית ביותר בעבודת ה', ויש לה ערך של בסיס חזק שעליו אפשר לבנות קומות נוספות. היא עוזרת לנו ליישר, קודם כול, את המעשים ואת המחשבות. יראת העונש אינה צריכה להגיע מהפחדות ומאיומים, אלא עניינה הוא להציג דברים ברורים ומוחלטים. ליצור מסגרת ברורה של שחור ולבן, אסור ומותר. כמו אצל ילד קטן שיודע שאם יעשה משהו מסוכן אביו יכעס עליו מאוד, בלי הרבה הסברים ונימוקים. הידיעה של הילד שעל מעשה מסוים אביו כועס מרתיעה אותו ומונעת ממנו לעשותו. בתחילת הדרך נדרשת מסגרת העוזרת לנו להישאר בתלם.
על גבי קומה זו יכולות להיבנות קומות נוספות בעבודת ה'. אנשים הרוצים לעבוד את ה' באופן שלם יותר לא יסתפקו במדרגה הראשונה של היראה, אלא ימשיכו ויעלו מקומה לקומה. המדרגה השנייה ביראת ה' היא יראת הרוממות. אדם בעל יראה זו אינו נמנע מעשיית עברה מחמת פחד בלבד, אלא מתוך כבודו של ה' יתברך. הוא יודע שיש מעשים שהקב"ה מואס בהם, ולכן הוא משתדל להתרחק מהם ולא לעשותם. זו מדרגה גבוהה יותר. יש הבדל בין שתי היראות גם בגישה וגם בעשייה בפועל, בגישה – הירא את ה' מחמת פחד עובד את ה' לצורך עצמו, הוא פשוט מפחד על נפשו. לעומת זאת הירא את ה' בגלל כבודו הגדול של הקב"ה משתדל לכבד את ה' יתברך. ובעשייה בפועל – הפוחד יכול לעשות מצוות כמי שמכריחים אותו, לעומת זאת חברו עושה זאת בשמחה ומוסיף מעצמו.
הרחבות
•יראת הרוממות ויראת העונש
אַךְ אֵינָהּ יִרְאַת הַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי הַדָּעַת. אדם הזוכה למדרגה של עבודת הבורא מתוך יראת הרוממות ויראת החטא שבהן עוסק רמח"ל כאן, צריך עדיין לפעמים להשתמש ביראת העונש וכפי שכתב רבי דוד שלמה אייבשיץ : "ובל תחשוב, שמי שהגיע למדרגת יראת הרוממות שוב אין צריך לעסוק במה שלמטה מבחינה זו, דאם-כן מי שהגיע למדרגת האהבה שוב אין צריך לעבוד ביראה, וזה אי אפשר. אלא העניין, כמו שמבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן ה' (עיין ט"ז סעיף קטן א') שהאדם נעשה בכל יום ברייה חדשה, ולכן כמו שכל אדם בתחילת מעשהו צריך להתחיל מלמטה, כך אף על פי שהוא כבר הגיע למדרגה גדולה מכל מקום בכל יום צריך להתחיל מלמטה, מבחינת יראת העונש, אלא שאין צריך לשהות שם, כי ברגע אחד יעלה אל המדרגה אשר עומד בה, ויתעצם לעלות עוד כפי כוחו" [ערבי נחל, בראשית יג].
גם הרב קוק כותב שיש לעבוד את ה' מתוך יראת העונש אף כשהאדם כבר התרומם למדרגות גבוהות יותר: "לא נעקור את היסוד הגס של יראת העונש מקרב הגות רוחנו". בכל מצב ישנה השפעה טובה ליראה זו "הנם מרימים את אור האצילות שבנשמה, מישבים את החיים, וממלאים אותנו תוכן רציני הראוי להיות ליסוד נכון בבנין החברה היותר מאושרה". יראה זו מביאה את האדם "לחבב את החיים כולם, לעשותם רעננים ומאושרים" [מידות הראיה, יראה ז].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
