ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
קניית היראה ע"י התבוננות בשני עניינים: שכינת ה' היא בכל מקום; השגחת ה' - על הכל
אַךְ דֶּרֶךְ קְנִיַּת הַיִּרְאָה הַזֹּאת הוּא הַהִתְבּוֹנֵן עַל שְׁנֵי עִנְיָנִים אֲמִתִּיִּים.
הָאֶחָד הוּא הֱיוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְצֵאת בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם, וְשֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר – קָטֹן וְגָדוֹל, אֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו, לֹא מִפְּנֵי גֹדֶל הַנּוֹשֵׂא וְלֹא מִפְּנֵי פְּחִיתוּתוֹ, אֶלָּא הַדָּבָר הַגָּדוֹל וְהַדָּבָר הַקָּטָן, הַנִּקְלֶה וְהַנִּכְבָּד, הוּא רוֹאֶה וְהוּא מֵבִין בְּלִי הֶפְרֵשׁ. הוּא מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה ו, ג), "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", וְאוֹמֵר (ירמיה כג, כד), "הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא", וְאוֹמֵר (תהלים קיג, ה-ו) "מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", וְאוֹמֵר (שם קלח, ו), "כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה, וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע". וְכֵיוָן שֶׁיִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז מֵאֵלֶיהָ תָּבוֹא בוֹ הַיִּרְאָה וְהַפַּחַד פֶּן יִכָּשֵׁל בְּמַעֲשָׂיו שֶׁלֹּא יִהְיוּ כָּרָאוּי לְפִי רוֹמְמוּת כְּבוֹדוֹ. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ (אבות ב, א), "דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ – עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים", כִּי כֵיוָן שֶׁהַשְׁגָּחַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל דָּבָר, וְהוּא רוֹאֶה הַכֹּל וְשׁוֹמֵעַ הַכֹּל, וַדַּאי שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים יִהְיוּ עוֹשִׂים רֹשֶׁם וְכֻלָּם נִכְתָּבִים בַּסֵּפֶר אִם לִזְכוּת אוֹ לְחוֹבָה.
הקושי להתמיד בציור הדבר בשכל מפסיד היראה - היסח הדעת
וְאָמְנָם הַדָּבָר הַזֶּה אֵינוֹ מִצְטַיֵּר הֵיטֵב בְּשֵׂכֶל הָאָדָם, אֶלָּא עַל יְדֵי הַתְמָדַת הַהִתְבּוֹנְנוּת וְהַהִסְתַּכְּלוּת הַגָּדוֹל, כִּי כֵיוָן שֶׁהַדָּבָר רָחוֹק מֵחוּשֵׁינוּ, לֹא יְצַיְּרֵהוּ הַשֵּׂכֶל אֶלָּא אַחַר רֹב הָעִיּוּן וְהַהַשְׁקָפָה, וְגַם אַחַר שֶׁיְּצַיְּרֵהוּ יָסוּר הַצִּיּוּר מִמֶּנּוּ בְנָקֵל אִם לֹא יַתְמִיד עָלָיו הַרְבֵּה, וְנִמְצָא שֶׁכְּמוֹ שֶׁרֹב הַהִתְבּוֹנֵן* הוּא הַדֶּרֶךְ לִקְנוֹת הַיִּרְאָה הַתְּמִידִית, כֵּן הֶסַּח הַדַּעַת וּבִטּוּל הָעִיּוּן הוּא הַמַּפְסִיד הַגָּדוֹל שֶׁלָּהּ, יִהְיֶה מֵחֲמַת טְרָדוֹת אוֹ בְרָצוֹן, כָּל הֶסַּח דַּעַת בִּטּוּל הוּא לַיִּרְאָה הַתְּמִידִית.
הכרח התמדת הלימוד להשגת היראה
הוּא מַה שֶּׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶל הַמֶּלֶךְ (דברים יז, יט), "וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו", הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין הַיִּרְאָה נִלְמֶדֶת אֶלָּא מִן הַקְּרִיאָה הַבִּלְתִּי נִפְסֶקֶת. וּתְדַקְדֵּק שֶׁאָמַר, "לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה", וְלֹא אָמַר, "לְמַעַן יִירָא", אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין הַיִּרְאָה הַזֹּאת מֻשֶּׂגֶת בַּטֶּבַע,* כִּי אַדְּרַבָּא רְחוֹקָה הִיא מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי גַשְׁמִיּוּת הַחוּשִׁים, וְאֵינָהּ נִקְנֵית אֶלָּא עַל יְדֵי לִמּוּד. וְאֵין לִמּוּד לַיִּרְאָה אֶלָּא בְּרֹב הַהַתְמָדָה בַּתּוֹרָה וּדְרָכֶיהָ בְּלִי הֶפְסֵק, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן וּמְעַיֵּן בַּדָּבָר הַזֶּה תָּמִיד, בְּשִׁבְתּוֹ, בְּלֶכְתּוֹ, בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ, עַד שֶׁיִּקְבַּע בְּדַעְתּוֹ אֲמִתַּת הַדָּבָר, דְּהַיְנוּ אֲמִתַּת הִמָּצֵא שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, וְהֱיוֹתֵנוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו מַמָּשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְאָז יִירָא אוֹתוֹ בֶאֱמֶת.
וְהוּא מַה שֶּׁהָיָה דָוִד הַמֶּלֶךְ מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר (תהלים פו, יא), "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ".
___________________________________
שֶׁרֹב הַהִתְבּוֹנֵן – ההתבוננות המרובה. בַּטֶּבַע – באופן טבעי, מאליו.
ביאורים
הדרך לקנות את יראת החטא היא קודם כל בהתבוננות. זו הדרכה נכונה לכל קניין אמיתי של מידה או מדרגה של האדם, כמו שלמדנו זאת לאורך כל ספר מסילת הישרים. ההתבוננות בספרי הקודש, בתורה ובדברי חכמינו ז"ל עוזרת לנו לעמוד על עומק המשמעות של מעשינו. היא מסייעת לנו ליישר את המחשבה, ולראות דברים באור בהיר יותר. ובכלל, מעצם המחשבה על המעשים לפני עשייתם, תוך כדי עשייתם וגם לאחר העשייה אנו יכולים לפעול באופן נכון וכשר יותר.
לכל מדרגה ולכל מידה ההתבוננות המיוחדת לה, והנקודות שאליהן חשוב לשים לב, ושבהן יש להתבונן בצורה מעמיקה יותר. כך, בשביל קניית יראת החטא אומר הרמח"ל שעלינו להתבונן בשני דברים.
הראשון הוא שהקב"ה נמצא בכל מקום ובכל פרט קטן בעולם. "הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" (בראשית רבה, ויצא, פרשה סח פסקה ט). בכל מקום אפשר לראות את יד ה' כגון בבריאה, בצמחים, בבעלי החיים. הדבר השני שיש להתבונן בו נובע מהראשון, והוא שהקב"ה גם משגיח על העולם ולא רק עשה אותו. הקב"ה משגיח על כל מעשה, על דבר גדול ועל פרט קטן.
ברגע שמבינים ומפנימים את הגדלות הזו, מבינים שהקב"ה הוא מקור הטוב האמיתי והמוחלט, רק בו יש לדבוק, אותו יש לעבוד וממנו יש לירא.
אם נסיח את דעתנו מהלימוד של הדברים החשובים הללו, ונתפתה לעסוק בטרדות קטנות שמעסיקות אותנו אנחנו חושפים את העובדה שלא הבנו דבר. כך לא נצליח לקנות את יראת החטא שהיא התחברות לעשיית רצונו של הקב"ה בכל צעד במהלך חיינו. מצד שני, גם את החיים אין להזניח. כל דבר שדורש טיפול, יש לעשות אותו מתוך יראת החטא, ולא להסיח את הדעת ממנה.
הרחבות
•לימוד היראה
וְאֵינָהּ נִקְנֵית אֶלָּא עַל יְדֵי לִמּוּד. הרמח"ל מלמד אותנו שצריך להשקיע בלימוד היראה על מנת לזכות לה. הרב קוק מבאר מדוע כה חשוב לעיין ולעמול דווקא בלימוד יראת ה': "נראה שמצות היראה כוללת כל הלימודים המביאים ליראת ה'. אמרו חז"ל על פסוק "הן יראת ה' היא חכמה"- "הן אחת", שרק היא לבדה חכמה, וכמו שכתב בהקדמת מסילת ישרים, ודבר זה יפלא מאד: הלא גדר החכמה הוא מה שצריך עיון, והרבה דברים זולת למודי היראה צריכים עיון? והנראה בזה, שכל הלמודים כשאחד מעיין בהם, ותוצאות העיונים ימסור לחברו בקיצור, מקבל חברו את החכמה כמו מי שהגה בעיונו זמן רב... מה שאין כן יראת ה'... גם אחרי הבירור כשיאמר קיצור הדברים למי שלא ירד לעמוק העניינים לא יבין... לכן ודאי רק יראת ה' לבדה היא חכמה אמתית... אבל כל הידיעות שבעולם... מצד עצמן אינן כי אם ידיעה" [מוסר אביך א, ב]. רק לימוד היראה אינו לימוד שמטרתו להשיג ידיעה כל שהיא. עניינו המיוחד של הלימוד הוא להיפגש עם מה שמביע התוכן הלימודי, ומפגש כזה לא ייתכן אלא על ידי עמל ושקידה על הדברים.
לעילוי נשמת אמו"ר יהודית בת שמואל יצחק ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
