ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. טעם כעיקר
הראשונים חלוקים האם טעם של איסור (ללא גוף האיסור), אסור מדאורייתא.
לדעת רש"י, אם במאכל היתר בלוע טעם איסור (או אפילו גוף האסור אלא שנימוח ולא ניכר) המאכל מותר באכילה מדאורייתא ואסור מדרבנן.
לדעת ר"ת גם כשבהיתר בלוע רק טעם איסור המאכל אסור באכילה מדאורייתא.
לדעת הרמב"ם כשבלוע טעם איסור המאכל מותר מהתורה ואסור מדרבנן, אך כשמעורב בהיתר גוף האיסור (אלא שנימוח ולא ניכר) אם האיסור הוא 'כזית בכדי אכילת פרס' המאכל אסור באכילה מדאורייתא.
להלכה נפסק מעיקר הדין כר"ת שטעם כעיקר מדאורייתא1.
ב. ביטול ברוב וביטול בששים
נאמר בתורה "אחרי רבים להטות" ולמדו חז"ל שמפסוק זה נלמדים דיני ביטול ברוב.
ככלל, כאשר נופל איסור להיתר, אם רוב התערובת היתר, מותר מדאורייתא לאכול אותה. במקרה בו האיסור וההיתר יבשים הרוב הנצרך הוא 'חד בתרי'. הפוסקים חלוקים האם הכוונה היא ליחס מדוייק של פי שתיים בהיתר או שמספיק שיהיה בתערובת יותר מ50% היתר.
במקרה בו אחד מהם לח, יחס הביטול הוא אחד לששים, לפי שחז"ל שיערו שברוב כזה האיסור לא משפיע על טעם התערובת2.
ג. נותן טעם פגם
חז"ל למדו מן הפסוק "לא תאכלו כל נבלה לגר תתננה" שרק דבר שראוי לגר (גוי- גר תושב) קרוי נבלה, לכן אוכל שטעמו נפגם ואינו ראוי לאכילת אדם אינו קרוי נבלה.
ויש בזה שני דינים - אם הפגם הוא במאכל עצמו הרי הוא אסור באכילה אך אינו אוסר תערובתו. אולם אם הפגם הוא בטעם (כגון שנבלע טעם בכלי ועברו על הכלי 24 שעות ללא שימוש) הטעם אינו אסור מהתורה, אך חכמים גזרו לא לבשל בכלי כזה לכתחילה על מנת שלא יבואו לבשל בכלי בן יומו3.
ד. חתיכה נעשית נבילה
כשהיתר מקבל טעם מאיסור לדעת חלק מהראשונים ההיתר 'נעשה נבילה', כלומר- לא מספיק יחס של אחד לששים נגד טעם האיסור הבלוע באותה חתיכת היתר, אלא צריך יחס של אחד לששים כנגד כל חתיכת ההיתר, לפי שהיא עצמה נהפכה לאיסור.
מאידך, ראשונים רבים סוברים שחומרה זו נאמרה רק באיסור בשר בחלב, אך בשאר האיסורים, משערים ששים רק כנגד הטעם הבלוע ולא נגד כל חתיכת ההיתר4.
ה. כבוש כמבושל, מליח כרותח
כשם שבישול מעביר טעמים, כך כבישה ומליחה מעבירים טעמים.
כבישה הינה שרייה בנוזל למשך 24 שעות.
מליחה היינו חתיכה שהומלחה לרמה כזאת שאינה נאכלת מחמת מלחה ונגעה בחתיכה אחרת5.
- ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף -
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
