ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
כל אישה יודעת שכדי להכין סלטים מוצלחים חייבים להוסיף לו רטבים או תבלינים אחרים המעניקים לירקות טעם נוסף של חריפות, חמיצות או מליחות מסוימת.
תיבולים אלו דורשים את תשומת לבנו כשמדובר על כשרות הסלט והמטבח.
כדי לשמור על רמת כשרות טובה בבית כשמכינים סלטים, אין צורך "להחזיק ראש" או לעבוד קשה. תשומת הלב בשעת תהליך ההכנה צריכה להינתן ביחס לפעולת החיתוך ולפעולת הבישול.
1. פעולת החיתוך: כשחותכים דברים חריפים, מלוחים או חמוצים - הדבר הנחתך יוגדר לפי דינה של הסכין שחתכנו בה. למשל, בצל שנחתך בסכין חלבית - ייהפך להיות חלבי (והדין זהה גם כשחותכים עם סכין בשרית). משמעות הדבר היא, שאין לערב או לאכול אותו עם דברים בשריים, וכשנכניס אותו לתוך הסלט הוא יהפוך אותו להיות סלט חלבי. בצורה דומה, אם טוחנים שום במיקסר בשרי - השום הופך להיות בשרי ויש להתייחס אליו בהתאם כשרוצים להשתמש בו (לעומת זאת, חשוב להדגיש שחכמים הקלו וקבעו שמיד אחרי אכילת השום הבשרי הזה אפשר לאכול מאכל חלבי ואין צורך להמתין כמו בין סעודה בשרית לסעודה חלבית, מאחר שהטעם הבשרי שבשום "חלש" יותר מבשר רגיל).
2. פעולת הבישול: גם כשמטגנים או כשמבשלים דבר חריף, מלוח או חמוץ - הוא יוגדר בהתאם לכלי שבו משתמשים. למשל, יש להתייחס לפלפל חריף שטוגן בסיר בשרי כבשרי, ומטבוחה מרוקאית חריפה שבושלה בסיר חלבי נחשבת כחלבית ויש לנהוג בה בהתאם ולא לאוכלה בסעודה בשרית.
לרוב הדעות, דינים אלו שייכים גם בכלי ש"אינו בן יומו" אך יש מהפוסקים הספרדים המקלים בדין דבר "חריף" ולשיטתם דינים אלו נכונים רק כשהבישול והחיתוך נעשו בכלי "בן יומו".
הדברים החריפים, המלוחים והחמוצים שכלולים בדינים אלו הם: בצל, שום, פלפל חריף, לימון, מלפפון חמוץ, דג מלוח ודברים הדומים להם.
בשורה התחתונה, מומלץ מאוד לדאוג שבמטבח יהיה קרש חיתוך וסט של סכינים שמשתמשים בהם רק לדברים שהם בחזקת פרווה. בכלים אלו אפשר לחתוך את הדברים החריפים, המלוחים והחמוצים, להשתמש בהם בלי בעיה לחלבי או לבשרי ולהימנע בע"ה בקלות מתקלות מיותרות!
חורף גשום, בריא וכשר לכן, לכל בני משפחותיכן ולכל עם ישראל!
בקרו באתר שלנו! www.kosharot.co.il
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












