ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
ננסה לברר את הקשר העמוק יותר בין הפרשה להפטרה.
המדרש קושר את אדם הראשון לדוד המלך בדרך מעניינת. וז"ל:
"זה ספר תולדות אדם [ה, א] מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו' ... העביר לפניו כל הדורות הראהו דוד חיים חקוקין לו ג' שעות אמר לפניו רבש"ע לא תהא תקנה לזה אמר כך עלתה במחשבה לפני אמר לו (אדם הראשון לקב"ה) כמה שני חיי אמר לו אלף שנים אמר לו (אדם הראשון לקב"ה) יש מתנה ברקיע? אמר לו הן אמר לו (אדם הראשון לקב"ה) ע' שנים משנותי יהיו למזל זה" (ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז מא).
קדושת לוי קושר את מקור שנותיו של דוד המלך אל האבות, בדרך הבאה: אברהם היה אמור לחיות מאה ושמונים שנה, כמו יצחק, אך אברהם ויתר לדוד על חמש שנים וחי רק מאה שבעים וחמש שנה. יצחק חי את כל מאה ושמונים השנים. יעקב היה אמור לחיות מאה שבעים וחמש שנה כמו אברהם, אך כמובא בפרשתנו חי רק מאה ארבעים ושבע שנה ואם כך, נתן לדוד עוד עשרים ושמונה שנים. יוסף, שהיה אמור לחיות מאה ארבעים ושבע שנים, כמו יעקב וחי רק מאה ועשר שנים, כמובא בפרשתנו, נתן לדוד עוד שלשים ושבע שנה. כך קיבל דוד שבעים שנה במתנה מן האבות (5+28+37=70).
(קדושת לוי בדבריו על הפטרת ויחי).
נאיר את הנושא מכיוון נוסף. חז"ל הסבירו כי דוד המלך ביקש מהקב"ה את הבקשה הבאה:
"רבונו של עולם, מפני מה אומרים, אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ואין אומרים אלקי דוד? - אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי [ענה לו הקב"ה האבות עמדו בנסיון ואתה לא], אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני. שנאמר בחנני ה' ונסני וגו'" (סנהדרין דף קז ע"א).
כתוצאה מכך מצא עצמו במלכוד, שהרי אם דוד המלך יעמוד בנסיון, הוא כביכול ינצח את הקב"ה בוויכוח ואם חס וחלילה יכשל, המחיר ברור, הוא עלול לאבד הכל. בסופו של דבר נתגלגלה עליו פרשת בת שבע, "שבאה אליו במכאוב", דוד שילם מחיר יקר, אבל בגלל חזרתו בתשובה לא איבד את הכל.
לכאורה במבט ראשון, לא זכה דוד שבקשתו תתקבל והוא לא הצטרף אל האבות המוזכרים בתחילת תפילת שמונה עשרה. אולם, עיון מעמיק מגלה לנו מה כוחה של תשובה. הפסוק הפותח את תפילת שמונה עשרה "ד' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך" הוא פסוקו של דוד הלקוח מפרק התשובה שלו (תהילים נ"א).
דוד הוא גם היחיד מבין אישי התנ"ך שנזכר בשמו בתפילת שמונה עשרה, והוא נזכר פעמים: "וכסא דוד מהרה לתוכה תכין", "את צמח דוד עבדך".
זכינו, אם כן, לגלות שהקשר בין פרשת ויחי להפטרה הוא עמוק יותר ממה שנראה במבט ראשון.
הבה נתפלל שנזכה גם בדורנו למנהיגים שיהיו בבחינת תלמידי האבות ודוד המלך.

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד גמרא?

מה המשמעות הנחת תפילין?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה מחבר שמיים וארץ?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















