ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
הילד מתכבד בנשיאת ספר התורה מארון הקודש אל הבימה. הוא מתרגש. אי אפשר שלא לחוש בזה. אין זה משנה מה לימדו אותו בבית ובבית הספר על תוכן המילים שחבוי בקלף המגולל שנישא בידיו. אין זה משנה אם סיפרו לו על בורא עולם או על כתיבה אנושית פורצת דרך. כשספר התורה בחיקו, אפילו לא יידע למצוא לכך מילים – הוא מרגיש את השכינה ששורה. כך גם אביו.
הוא מנגן לאט ובקול "ברכו את ה' המבורך". המלמד שלו אמר לו שזאת המנגינה, וזאת אכן המנגינה הרשמית. ובכל זאת קיווה המלמד שהילד לא יבחין שאיש מן העולים לפניו אינו מברך במנגינה המוקפדת שאותה למד... "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ואחר כך הפטרה. מנגינה עמוקה, סבלנית. המילים אינן מובנות לו. גם לילד דתי אינן תמיד מובנות. מילד בר-מצווה מצופה לשיר יפה ולהבין פחות. והעיקר – הסוכריות. והן ניתכות באהבה, מתוקות שכמותן. ונשיקות לחתן בר המצווה והתרגשויות.
קהילה בעלת לב תקדיש לחתן המהולל כמה דקות נוספות. נציג הקהל יעלה לבמה, יברך אותו ויפקיד בידיו ספר יסוד ביהדות עטוף ביסודיות. ואחרי התפילה הם יודו לגבאי, וילכו לדרכם.
איש מהמתפללים לא יידע עליהם דבר. מה שמם? מה עיסוקם? מה הייתה משמעות התפילה בעבורם? האם הרגישו נעים? רק דבר אחד יידעו כולם: בשבת הבאה הם לא יופיעו כאן, עולם כמנהגו ינהג, תפילות שבת של המתפללים הקבועים. אולי יגיע ילד אחר. זה שהיה כאן השבת כבר לא צפוי לחזור. ייתכן שחווה כאן חוויה מופלאה. ייתכן שקדושת השבת פרטה לו על מיתרי נפש עדינים, ובכל זאת הוא לא יחזור. בראש ובראשונה מפני שאיש לא קרא לו לחזור. איש לא העלה בפניו ובפני משפחתו את האפשרות הזאת שהבית הזה הוא גם הבית שלהם. איש לא בדק איתם אולי, כמובן רק אם ירצו, אולי יש דרך להנגיש ללבם את המקום הזה, להפוך לחברי קהילה "חילונים" בבית היהודי הזה, שאמור להיות שייך לכל היהודים.
לא רק לחברי מועדון
בכל מסעדה שאכלו בה בשנה האחרונה הוזמנו לבוא שוב, שאלו אותם אם הכול היה בסדר. שלחו אליהם מייל עם הצעת חברוּת מועדון. בכל משחק ששיחקו בו במחשב שאלו אותם רגע לפני הפרידה: "האם אתה בטוח שברצונך לעזוב?". בכל מקום עשו הכול כדי לראות אותם שוב, חוץ מהמקום הכי חשוב. איש לא הזמין אותם לשוב. איש לא הניח בידם הצעה לחזור. איש לא אמר להם שיש בשבילם מקומות שמצפים. בית הכנסת סגור - רק לחברי מועדון.
לא, לא מפני שמדובר בחברי מועדון מתנשאים. לא מפני שאינם חפצים בחברים חדשים ולא מפני שמאיימת עליהם נוכחות של חילונים. מפני שאינם מאמינים שהזמנתם תתקבל ברוח טובה. מפני הפחד להיתפס כמיסיונרים, מפני הענווה שהופיעה בסנה ואמרה: "והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" (שמות ד, א), והולידה יד מצורעת כשלג.
בית הכנסת אינו מסעדה, ברוך השם, ובוודאי איננו משחק מחשב. הוא לא אמור לרדוף אחרי לקוחות אפשריים, ואוי לו אם כך יעשה, אבל בית כנסת חייב לפתוח את השערים. ואת הלב. ומי יודע כמה מהמוני הבאים בשבתות לחגוג עלייה לתורה מייחלים בסתר לבם להזמנה; לכמה מהם הייתה מועילה הידיעה, שאם ביום מן הימים, באחת השבתות ירצו לשוב – יתקבלו באהבה. ששמור להם מקום בקהילה, שהם יכולים להפוך לחלק ממנה, בלי שידקדקו בציציותיהם הגשמיות והרוחניות.
השבת הם הגיעו כי היה להם תירוץ רשמי, הילד הגיע למצוות. בשבת הבאה כבר לא יהיה תירוץ, אבל תהיה כמיהה. כמיהה למשהו שכל כך חסר בעולם המודרני המצליחני והמנוכר: כמיהה לקהילה, לאמת. כמיהה שאפשר לשמוע היום מבין שורותיהם של שירים של מובילי תרבות חילונים. כמיהה שאסור לנעול בפניה את השער.
מתוך העיתון .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
