ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
איש לא הבין את סיבת ההתרגשות המיוחדת דווקא בפסוק זה. יום אחד, העז הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין לשאול את רבי חיים לפשר העניין, וכה סיפר לו:
בעת שכיהנתי כרבה של מוסקבה, שימשתי גם כמוהל ליהודי העיר. באותם ימים, הייתה מוסקבה מחוץ ל'תחום המושב', ורק יהודים עשירים מועטים הורשו להתגורר בה, ואף הם היו ברוב המקרים רחוקים משמירת תורה ומצוות.
פעם, בשעת לילה מאוחרת, שמעתי לפתע דפיקות על דלת ביתי. כשפתחתי את הדלת, חמק לתוך הבית, אלמוני עטוף כולו ומסיכה על פניו. האלמוני ביקש לשוחח עימי ביחידות בחדרי, ורק כשווידא שסודו נשמר, גילה לי את מטרת בואו.
נולד לו בן והוא מבקש שאבוא למול אותו. אולם, הברית חייבת להישמר בסוד גמור, מפני שהוא מתפרנס ממכירת... תשמישי עבודה זרה נוצריים. אם יתגלה שהוא יהודי, הוא מסתכן בנפשו. הסכמתי לבקשתו, ורק התניתי זאת בכך ששבוע לאחר הברית, יגיע האב שוב לביתי.
מלתי את הילד בסתר, ואכן שבוע לאחר הברית, זכיתי בשעת לילה מאוחרת לביקור חוזר של האלמוני במסווה. בביקור זה שאילתיו – הרי אתה מסתיר את יהדותך, ולכן בוודאי תחנך את בנך להתנהג כנוצרי. אם כן – למה לך למולו? מדוע אתה מסבך אותו?
ענה לי האיש – אמת, אני מתנהג כנוצרי, ואת בני אגדל כנוצרי. ובכל זאת, חשוב לי, שאם יום אחד בני ירצה לחיות כיהודי, תהיה לו את האפשרות לעשות זאת.
באותה שעה, התרגש רבי חיים, הבנתי את פירוש הפסוק – 'עינייך יונים'. הגמרא (בבא בתרא) מבארת שגוזל הנמצא במרחק מסוים מהקן, וודאי שייך לבעל הקן, כי הגוזל מדדה רק עד למקום שבו הוא עדיין רואה את הקן, ובכוחו לשוב אליו. כך עם ישראל, אפילו היהודי הרחוק ביותר, משאיר לעצמו את האפשרות לשוב חזרה.
סיפור זה מבטא את מעלת הניצוץ היהודי, אך גם גונז בחובו עומק במצוות המילה. במילה אנו כורתים ברית עם ה' במקום שבו נמצא שורש החיים. לא רק שורש חיינו, כי אם גם שורש חיי כל הדורות הבאים. מבחינה מסוימת, אנו נוגעים בכך בכוחות עמוקים יותר מכוחות חיינו, שהרי אנו נוגעים בכל חיי העתיד (עפ"י 'אורות הקודש' להראי"ה קוק זצ"ל). היהודי בסיפור בו פתחנו, לא זכה לחבר את חייו לה', אך השאיר את האפשרות לחבר את חיי העתיד שלו לה'.
עניין זה מופיע בזמן ברית המילה, היום השמיני לחיי התינוק. כידוע, המספר 8 מבטא את עולם העתיד. לאחר התחלת החיים, אנו מחברים את כל חיי העתיד. עניין זה הופיע גם בפרשתנו ובאירועים נוספים בחיי עם ישראל. ברית המילה שבה ונשזרת מעט לאחר התחלה מחודשת בחיי ישראל.
כך אברהם אבינו מצטווה על המילה, לאחר שכבר הגיע לארץ ישראל וחיי עם ישראל החלו. הציווי על המילה מגיע כהכנה לחיי העתיד – לידת יצחק, הילד היהודי הראשון. משה רבינו יוצא לגאול את ישראל ממצריים, ובמהלך המסע עליו למול את בנו. יהושע מכניס את ישראל לארץ, ומיד לאחר הכניסה, מל את העם ב'גבעת הערלות'.
ובפרשתנו יש תמיהה גדולה – ישראל מצטווים על קרבן פסח, ושלל פרטיו ההלכתיים. לאחר מכן – מספר הכתוב על מכת בכורות ויציאת ישראל ממצריים. והנה לפתע לאחר תיאור יציאת מצריים, אנו שבים ומצטווים על כך שאת קרבן הפסח יכולים לאכול רק ישראלים נימולים. וכי למה נשמטו פרטים אלו מהציווי על הקרבן?
באמת, האבן עזרא סובר שחיוב המילה קיים רק בפסח דורות ולא בפסח מצריים. אולם הראשונים האחרים חולקים עליו, וכידוע שבמצריים מלו בליל טו' ניסן, ונגאלו בזכות דם פסח ודם מילה, כנאמר – 'בדמייך חיי'. לכן מבאר הרמב"ן, שציווי זה התאחר מפני שנצטוו עליו ב- יד' ניסן ולא בראש חודש כשאר הציוויים. ועדיין קשה – למה לא נשנתה חובת המילה עם שאר החובות?
עונה אור החיים הקדוש על פי המדרש – "הוציא ה' רוח מגן עדן, ובישם פסחו של משה. ונתקבצו כל ישראל ואמרו לו: משה רבינו, בבקשה האכילנו מפסח שלך. אמר להם – אין אתם אוכלים (כי אינכם נימולים), מיד נתנו עצמם ומלו. ומבאר אור החיים הקדוש, שכיוון שמלו, התבשמו פסחיהם של כל ישראל, שהרי הפסח נאכל רק למנוייו.
למדנו מכאן, שרק לאחר ההתחלה, נצטווינו על המילה. עוד למדנו, שהמילה שייכת לריח גן עדן. והרי גן עדן מבטא את המקום בו היה האדם בתחילת העולם, ובעז"ה יזכה להיות בו בחיי העתיד.
למדנו מכאן את גודל עצמת חיינו, שזוכים אנו לכרות ברית עם ה' לנצח נצחים.

בא וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ
מהלכות כיבוד התפילין ושקית התפילין - פרשת בא תשע"ח

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

פסח שני

למה ללמוד גמרא?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הלכות שטיפת כלים בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















