ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה
פֶּרֶק שְׁלִישִׁיעשיית התפילין | |
שמונה הלכות למשה מסיני | |
א שְׁמוֹנֶה הֲלָכוֹת יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה הַתְּפִלִּין, כֻּלָּן לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, לְפִיכָךְ כֻּלָּן מְעַכְּבוֹת, וְאִם שִׁנָּה בְּאַחַת מֵהֶן - פָּסַל, וְאֵלּוּ הֵן: שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבָּעוֹת, וְכֵן תְּפִירָתָן בְּרִבּוּעַ, וַאֲלַכְסוֹנָן בְּרִבּוּעַ, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן אַרְבַּע זָוִיּוֹת שָׁווֹת; וְשֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹר שֶׁלָּרֹאשׁ צוּרַת שִׁי"ן מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל; וְשֶׁיִּכְרֹךְ הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּמַטְלִית; וְשֶׁיִּכְרֹךְ אוֹתָן בְּשֵׂעָר עַל הַמַּטְלִית וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסָן בְּבָתֵּיהֶן; וְשֶׁיִּהְיוּ תּוֹפְרִין אוֹתָן בְּגִידִין; וְשֶׁעוֹשִׂין לָהֶן מַעְבֶּרֶת מֵעוֹר הַחִפּוּי שֶׁתִּכָּנֵס בָּהּ הָרְצוּעָה, עַד שֶׁתְּהֵא עוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת בְּתוֹךְ תּוֹבָר שֶׁלָּהּ; וְשֶׁיִּהְיוּ הָרְצוּעוֹת שְׁחֹרוֹת; וְשֶׁיִּהְיֶה הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶן קֶשֶׁר יָדוּעַ, כְּצוּרַת דָּא"ל. | א לְמֹשֶׁה מִסִּינַי - ראה לעיל ביאור א,ג. שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבָּעוֹת - הבתים. תְּפִירָתָן בְּרִבּוּעַ - שתפירת החוטים המחברים את התפילין תהיה בריבוע, ולא משולשת או כיוצא בזה. וַאֲלַכְסוֹנָן בְּרִבּוּעַ - שיהיו האלכסונים שווים, בזווית של 90 מעלות. בְּמַטְלִית - בבגד קטן. גִּידִין - המיתרים הקושרים את השרירים לקצות העצמות או לחוטי העצבים (ראה פה"מ חולין ט,א). מַעְבֶּרֶת - שם קיפול העור שהרצועה עוברת דרכו (להלן ג). תּוֹבָר - משורש תב"ר בארמית, מקבילו של שב"ר בעברית, והכוונה לקיפול עור הנראה כאילו הוא שבור (פה"מ כלים כה,א), היוצר מעין תעלה שניתן להשחיל בתוכה את הרצועה. דָּא"ל - האות דל"ת. |
הכנת בתי התפילין | |
ב כֵּיצַד עוֹשִׂין תְּפִלִּין שֶׁלָּרֹאשׁ? לוֹקְחִין עֵץ מְרֻבָּע, אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ כְּגָבְהוֹ; וְאִם הָיָה גָּבְהוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ אוֹ פָּחוּת מִמֶּנּוּ - אֵין בְּכָךְ כְּלוּם: אֵין מַקְפִּידִין אֶלָּא עַל אָרְכּוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּרָחְבּוֹ. וְחוֹפְרִין בּוֹ שְׁלשָׁה חֲרִיצִין כְּדֵי שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ אַרְבָּעָה רָאשִׁים, כְּגוֹן זֶה (ראה איור). וְלוֹקְחִין עוֹר וּמְרַטְּבִין אוֹתוֹ בְּמַיִם, וּמְחַפִּין בּוֹ אֶת הָעֵץ, וּמַכְנִיסִין אֶת הָעוֹר בֵּין כָּל חָרִיץ וְחָרִיץ, וּמְכַמְּשִׁין אוֹתוֹ וְהוּא רָטֹב מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁעוֹשִׂין מִן הָעוֹר דְּמוּת שִׁי"ן שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלשָׁה רָאשִׁין מִימִין הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, וּדְמוּת שִׁי"ן שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַרְבָּעָה רָאשִׁין מִשְּׂמֹאל הַמַּנִּיחַ. | ב מְכַמְּשִׁין - מקמטים. האיור המוזכר בהלכה
|
ג וּמַנִּיחִין אֶת הָעוֹר עַל הָעֵץ עַד שֶׁיִּיבַשׁ, וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ הָעוֹר מֵעַל גַּבֵּי הָאִמּוּם שֶׁלָּעֵץ, וְנִמְצָא הָעוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה בָּתִּים פְּנוּיִין. מַכְנִיסִין פָּרָשָׁה בְּכָל בַּיִת, וּמַחֲזִירִין מִקְצָת הָעוֹר מִלְּמַטָּה וְתוֹפְרִין אוֹתוֹ מֵאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו, וּמַנִּיחִין מִן הָעוֹר שֶׁלְּמַטָּה מָקוֹם שֶׁתִּכָּנֵס בּוֹ הָרְצוּעָה כְּמוֹ תּוֹבָר, וְהוּא הַנִּקְרָא 'מַעְבֶּרֶת'. | ג אִמּוּם - תבנית, דפוס (פה"מ כלים טז,ז). פִּנּוֹתָיו - צדדיו. |
ד וְכֵיצַד עוֹשִׂין תְּפִלִּין שֶׁלַּיָּד? לוֹקְחִין עֵץ מְרֻבָּע, אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ, וְיִהְיֶה גָּבְהוֹ כְּאֶצְבַּע אוֹ יָתֵר עַל זֶה מְעַט אוֹ פָּחוּת מְעַט, וּמְחַפִּין אוֹתוֹ בְּעוֹר רָטֹב, וּמַנִּיחִין אֶת הָעוֹר עַל הָאִמּוּם עַד שֶׁיִּיבַשׁ. וְחוֹלֵץ הָעוֹר, וּמַכְנִיס אַרְבַּע הַפָּרָשִׁיּוֹת בִּמְקוֹם הָעֵץ, וּמַחֲזִיר מִקְצָת הָעוֹר מִלְּמַטָּה וְתוֹפְרוֹ מֵאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו. וּמַנִּיחִין מִן הָעוֹר תּוֹבָר מְקוֹם הָרְצוּעָה. | ד כְּאֶצְבַּע - רוחב אגודל. וזהו גודל התפילין הנדרש. |
סידור הפרשיות והכנסתן | |
ה כֵּיצַד סִדּוּר הַפָּרָשִׁיּוֹת? בִּתְפִלָּה שֶׁלָּרֹאשׁ מַכְנִיס פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' בַּבַּיִת שֶׁהוּא עַל יְמִין הַמַּנִּיחַ, וּ'שְׁמַע' סְמוּכָה לָהּ, 'וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ' בְּבַיִת שְׁלִישִׁי סְמוּכָה לִ'שְׁמַע', וְ'קַדֶּשׁ לִי' בְּבַיִת רְבִיעִי, שֶׁהוּא לִשְׂמֹאל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקּוֹרֵא שֶׁפָּנָיו כְּנֶגֶד פְּנֵי הַמַּנִּיחַ קוֹרֵא עַל הַסֵּדֶר, כְּגוֹן זֶה (ראה איור). וְאִם הֶחֱלִיף סִדּוּר זֶה - פְּסוּלוֹת. | ה מַכְנִיס פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה - האחרונה בסדר הופעתה בתורה. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקּוֹרֵא - העומד מול המניח, כאילו הוא רואה את הפרשיות כסדר הופעתן בתורה (שו"ת קלט). האיור המוזכר בהלכה
|
ו תְּפִלָּה שֶׁלַּיָּד - כּוֹתְבָן בְּאַרְבָּעָה דַּפִּין בְּעוֹר אֶחָד אָרֹךְ, כְּסֵפֶר תּוֹרָה, עַל סִדּוּרָן בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן זֶה (ראה איור). וְאִם כְּתָבָן עַל אַרְבָּעָה עוֹרוֹת וְהִנִּיחָן בְּבַיִת אֶחָד - יָצָא, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְדַבְּקָן. | ו בְּאַרְבָּעָה דַּפִּין - בארבע עמודות. האיור המוזכר בהלכה
|
תפירת בתי התפילין | |
יא וְצָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעַ הֶחָרִיץ שֶׁלַּתְּפִלִּין שֶׁלָּרֹאשׁ עַד מְקוֹם הַתֶּפֶר. וְאִם הָיָה הַחֶרֶץ נִכָּר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ אַרְבָּעָה רָאשִׁים נִרְאִין לַכֹּל - אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֶרֶץ מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַתֶּפֶר, כְּשֵׁרוֹת; וְאִם אֵין חֶרְצָן נִכָּר - פְּסוּלוֹת. וְצָרִיךְ לְהַעֲבִיר בְּתוֹךְ כָּל חָרִיץ וְחָרִיץ עַל גַּבֵּי הָעוֹר חוּט אוֹ מְשִׁיחָה, לְהַבְדִּיל בֵּין בַּיִת לְבַיִת. וּמִנְהָג פָּשׁוּט לְהַעֲבִיר גִּיד מִגִּידֵי הַתְּפִירָה בְּכָל חָרִיץ מִשְּׁלָשְׁתָּן. | יא חֶרֶץ - חריץ. ויש בכתבי היד חילופים בין "חֶרֶץ" לבין "חָרִיץ". לצורת החריצים והתפר ביניהם, ראה איור בעמוד הקודם. וּמִנְהָג פָּשׁוּט - מנהג שפשט בישראל. איור מבאר להלכות י-יא: חוטי תפירת הבתים על פי הרמב"ם
החוטים עוברים בין החריצים. ניתן לראות ארבע עשרה תפירות סביב לקציצה (בית התפילין), שלוש בצלע אחת וארבע בצלע הסמוכה לה. השי"ן נעשתה על פי מנהג ספרד כיום. |
הכנת הרצועות והשחלתן | |
יד הָרְצוּעוֹת שֶׁלַּתְּפִלִּין, בֵּין שֶׁלָּרֹאשׁ בֵּין שֶׁלַּיָּד - פְּנֵיהֶן הַחִיצוֹנִים שְׁחֹרִים, וְזוֹ הִיא הַהֲלָכָה שֶׁלְּמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֲבָל אֲחוֹרֵי הָרְצוּעוֹת - הוֹאִיל וּמִבִּפְנִים הֵן, אִם הָיוּ יְרֻקּוֹת אוֹ לְבָנוֹת, כְּשֵׁרוֹת; אֲדֻמּוֹת לֹא יַעֲשֶׂה, שֶׁמָּא תֵּהָפֵךְ הָרְצוּעָה, וּגְנַאי הוּא לוֹ. וְלֹא יִהְיוּ אֲחוֹרֵי הָרְצוּעָה לְעוֹלָם אֶלָּא כְּעֵין הַקְּצִיצָה: אִם יְרֻקָּה - יְרֻקִּין; וְאִם לְבָנָה - לְבָנִים. וְנוֹאי הוּא לַתְּפִלִּין שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן שְׁחֹרוֹת, הַקְּצִיצָה וְהָרְצוּעָה כֻּלָּהּ. | יד וּגְנַאי הוּא לוֹ - פירושים רבים נאמרו בדבר, ואפשר משום שמדמים אותו למתקשט בקישוטי נשים. הַקְּצִיצָה - הריבוע שהתפילין בתוכו, העשוי עור שנחתך ונקצץ לפי המידה. נוֹאי - נוי, יופי. |
פסול העור ופסול העושה | |
טז אֵין עוֹשִׂין הַתְּפִלִּין אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲשִׂיָּתָן כִּכְתִיבָתָן, מִפְּנֵי הַשִּׁי"ן שֶׁעוֹשִׂין בָּעוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ (לעיל, ב). לְפִיכָךְ, אִם חִפָּן גּוֹי אוֹ תְּפָרָן - פְּסוּלוֹת. וְהוּא הַדִּין לְכָל הַפָּסוּל לְכָתְבָן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָן. | טז לְכָל הַפָּסוּל לְכָתְבָן - כמבואר לעיל א,יג. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה (43)
הרב אחיקם פרייליך
12 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב'
13 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ג'
14 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד'
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

" 













