ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה
פֶּרֶק שְׁלִישִׁיעשיית התפילין | |
שמונה הלכות למשה מסיני | |
א שְׁמוֹנֶה הֲלָכוֹת יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה הַתְּפִלִּין, כֻּלָּן לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, לְפִיכָךְ כֻּלָּן מְעַכְּבוֹת, וְאִם שִׁנָּה בְּאַחַת מֵהֶן - פָּסַל, וְאֵלּוּ הֵן: שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבָּעוֹת, וְכֵן תְּפִירָתָן בְּרִבּוּעַ, וַאֲלַכְסוֹנָן בְּרִבּוּעַ, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן אַרְבַּע זָוִיּוֹת שָׁווֹת; וְשֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹר שֶׁלָּרֹאשׁ צוּרַת שִׁי"ן מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל; וְשֶׁיִּכְרֹךְ הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּמַטְלִית; וְשֶׁיִּכְרֹךְ אוֹתָן בְּשֵׂעָר עַל הַמַּטְלִית וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסָן בְּבָתֵּיהֶן; וְשֶׁיִּהְיוּ תּוֹפְרִין אוֹתָן בְּגִידִין; וְשֶׁעוֹשִׂין לָהֶן מַעְבֶּרֶת מֵעוֹר הַחִפּוּי שֶׁתִּכָּנֵס בָּהּ הָרְצוּעָה, עַד שֶׁתְּהֵא עוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת בְּתוֹךְ תּוֹבָר שֶׁלָּהּ; וְשֶׁיִּהְיוּ הָרְצוּעוֹת שְׁחֹרוֹת; וְשֶׁיִּהְיֶה הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶן קֶשֶׁר יָדוּעַ, כְּצוּרַת דָּא"ל. | א לְמֹשֶׁה מִסִּינַי - ראה לעיל ביאור א,ג. שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבָּעוֹת - הבתים. תְּפִירָתָן בְּרִבּוּעַ - שתפירת החוטים המחברים את התפילין תהיה בריבוע, ולא משולשת או כיוצא בזה. וַאֲלַכְסוֹנָן בְּרִבּוּעַ - שיהיו האלכסונים שווים, בזווית של 90 מעלות. בְּמַטְלִית - בבגד קטן. גִּידִין - המיתרים הקושרים את השרירים לקצות העצמות או לחוטי העצבים (ראה פה"מ חולין ט,א). מַעְבֶּרֶת - שם קיפול העור שהרצועה עוברת דרכו (להלן ג). תּוֹבָר - משורש תב"ר בארמית, מקבילו של שב"ר בעברית, והכוונה לקיפול עור הנראה כאילו הוא שבור (פה"מ כלים כה,א), היוצר מעין תעלה שניתן להשחיל בתוכה את הרצועה. דָּא"ל - האות דל"ת. |
הכנת בתי התפילין | |
ב כֵּיצַד עוֹשִׂין תְּפִלִּין שֶׁלָּרֹאשׁ? לוֹקְחִין עֵץ מְרֻבָּע, אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ כְּגָבְהוֹ; וְאִם הָיָה גָּבְהוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ אוֹ פָּחוּת מִמֶּנּוּ - אֵין בְּכָךְ כְּלוּם: אֵין מַקְפִּידִין אֶלָּא עַל אָרְכּוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּרָחְבּוֹ. וְחוֹפְרִין בּוֹ שְׁלשָׁה חֲרִיצִין כְּדֵי שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ אַרְבָּעָה רָאשִׁים, כְּגוֹן זֶה (ראה איור). וְלוֹקְחִין עוֹר וּמְרַטְּבִין אוֹתוֹ בְּמַיִם, וּמְחַפִּין בּוֹ אֶת הָעֵץ, וּמַכְנִיסִין אֶת הָעוֹר בֵּין כָּל חָרִיץ וְחָרִיץ, וּמְכַמְּשִׁין אוֹתוֹ וְהוּא רָטֹב מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁעוֹשִׂין מִן הָעוֹר דְּמוּת שִׁי"ן שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלשָׁה רָאשִׁין מִימִין הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, וּדְמוּת שִׁי"ן שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַרְבָּעָה רָאשִׁין מִשְּׂמֹאל הַמַּנִּיחַ. | ב מְכַמְּשִׁין - מקמטים. האיור המוזכר בהלכה
|
ג וּמַנִּיחִין אֶת הָעוֹר עַל הָעֵץ עַד שֶׁיִּיבַשׁ, וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ הָעוֹר מֵעַל גַּבֵּי הָאִמּוּם שֶׁלָּעֵץ, וְנִמְצָא הָעוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה בָּתִּים פְּנוּיִין. מַכְנִיסִין פָּרָשָׁה בְּכָל בַּיִת, וּמַחֲזִירִין מִקְצָת הָעוֹר מִלְּמַטָּה וְתוֹפְרִין אוֹתוֹ מֵאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו, וּמַנִּיחִין מִן הָעוֹר שֶׁלְּמַטָּה מָקוֹם שֶׁתִּכָּנֵס בּוֹ הָרְצוּעָה כְּמוֹ תּוֹבָר, וְהוּא הַנִּקְרָא 'מַעְבֶּרֶת'. | ג אִמּוּם - תבנית, דפוס (פה"מ כלים טז,ז). פִּנּוֹתָיו - צדדיו. |
ד וְכֵיצַד עוֹשִׂין תְּפִלִּין שֶׁלַּיָּד? לוֹקְחִין עֵץ מְרֻבָּע, אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ, וְיִהְיֶה גָּבְהוֹ כְּאֶצְבַּע אוֹ יָתֵר עַל זֶה מְעַט אוֹ פָּחוּת מְעַט, וּמְחַפִּין אוֹתוֹ בְּעוֹר רָטֹב, וּמַנִּיחִין אֶת הָעוֹר עַל הָאִמּוּם עַד שֶׁיִּיבַשׁ. וְחוֹלֵץ הָעוֹר, וּמַכְנִיס אַרְבַּע הַפָּרָשִׁיּוֹת בִּמְקוֹם הָעֵץ, וּמַחֲזִיר מִקְצָת הָעוֹר מִלְּמַטָּה וְתוֹפְרוֹ מֵאַרְבַּע פִּנּוֹתָיו. וּמַנִּיחִין מִן הָעוֹר תּוֹבָר מְקוֹם הָרְצוּעָה. | ד כְּאֶצְבַּע - רוחב אגודל. וזהו גודל התפילין הנדרש. |
סידור הפרשיות והכנסתן | |
ה כֵּיצַד סִדּוּר הַפָּרָשִׁיּוֹת? בִּתְפִלָּה שֶׁלָּרֹאשׁ מַכְנִיס פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' בַּבַּיִת שֶׁהוּא עַל יְמִין הַמַּנִּיחַ, וּ'שְׁמַע' סְמוּכָה לָהּ, 'וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ' בְּבַיִת שְׁלִישִׁי סְמוּכָה לִ'שְׁמַע', וְ'קַדֶּשׁ לִי' בְּבַיִת רְבִיעִי, שֶׁהוּא לִשְׂמֹאל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקּוֹרֵא שֶׁפָּנָיו כְּנֶגֶד פְּנֵי הַמַּנִּיחַ קוֹרֵא עַל הַסֵּדֶר, כְּגוֹן זֶה (ראה איור). וְאִם הֶחֱלִיף סִדּוּר זֶה - פְּסוּלוֹת. | ה מַכְנִיס פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה - האחרונה בסדר הופעתה בתורה. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקּוֹרֵא - העומד מול המניח, כאילו הוא רואה את הפרשיות כסדר הופעתן בתורה (שו"ת קלט). האיור המוזכר בהלכה
|
ו תְּפִלָּה שֶׁלַּיָּד - כּוֹתְבָן בְּאַרְבָּעָה דַּפִּין בְּעוֹר אֶחָד אָרֹךְ, כְּסֵפֶר תּוֹרָה, עַל סִדּוּרָן בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן זֶה (ראה איור). וְאִם כְּתָבָן עַל אַרְבָּעָה עוֹרוֹת וְהִנִּיחָן בְּבַיִת אֶחָד - יָצָא, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְדַבְּקָן. | ו בְּאַרְבָּעָה דַּפִּין - בארבע עמודות. האיור המוזכר בהלכה
|
תפירת בתי התפילין | |
יא וְצָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעַ הֶחָרִיץ שֶׁלַּתְּפִלִּין שֶׁלָּרֹאשׁ עַד מְקוֹם הַתֶּפֶר. וְאִם הָיָה הַחֶרֶץ נִכָּר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ אַרְבָּעָה רָאשִׁים נִרְאִין לַכֹּל - אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֶרֶץ מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַתֶּפֶר, כְּשֵׁרוֹת; וְאִם אֵין חֶרְצָן נִכָּר - פְּסוּלוֹת. וְצָרִיךְ לְהַעֲבִיר בְּתוֹךְ כָּל חָרִיץ וְחָרִיץ עַל גַּבֵּי הָעוֹר חוּט אוֹ מְשִׁיחָה, לְהַבְדִּיל בֵּין בַּיִת לְבַיִת. וּמִנְהָג פָּשׁוּט לְהַעֲבִיר גִּיד מִגִּידֵי הַתְּפִירָה בְּכָל חָרִיץ מִשְּׁלָשְׁתָּן. | יא חֶרֶץ - חריץ. ויש בכתבי היד חילופים בין "חֶרֶץ" לבין "חָרִיץ". לצורת החריצים והתפר ביניהם, ראה איור בעמוד הקודם. וּמִנְהָג פָּשׁוּט - מנהג שפשט בישראל. איור מבאר להלכות י-יא: חוטי תפירת הבתים על פי הרמב"ם
החוטים עוברים בין החריצים. ניתן לראות ארבע עשרה תפירות סביב לקציצה (בית התפילין), שלוש בצלע אחת וארבע בצלע הסמוכה לה. השי"ן נעשתה על פי מנהג ספרד כיום. |
הכנת הרצועות והשחלתן | |
יד הָרְצוּעוֹת שֶׁלַּתְּפִלִּין, בֵּין שֶׁלָּרֹאשׁ בֵּין שֶׁלַּיָּד - פְּנֵיהֶן הַחִיצוֹנִים שְׁחֹרִים, וְזוֹ הִיא הַהֲלָכָה שֶׁלְּמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֲבָל אֲחוֹרֵי הָרְצוּעוֹת - הוֹאִיל וּמִבִּפְנִים הֵן, אִם הָיוּ יְרֻקּוֹת אוֹ לְבָנוֹת, כְּשֵׁרוֹת; אֲדֻמּוֹת לֹא יַעֲשֶׂה, שֶׁמָּא תֵּהָפֵךְ הָרְצוּעָה, וּגְנַאי הוּא לוֹ. וְלֹא יִהְיוּ אֲחוֹרֵי הָרְצוּעָה לְעוֹלָם אֶלָּא כְּעֵין הַקְּצִיצָה: אִם יְרֻקָּה - יְרֻקִּין; וְאִם לְבָנָה - לְבָנִים. וְנוֹאי הוּא לַתְּפִלִּין שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן שְׁחֹרוֹת, הַקְּצִיצָה וְהָרְצוּעָה כֻּלָּהּ. | יד וּגְנַאי הוּא לוֹ - פירושים רבים נאמרו בדבר, ואפשר משום שמדמים אותו למתקשט בקישוטי נשים. הַקְּצִיצָה - הריבוע שהתפילין בתוכו, העשוי עור שנחתך ונקצץ לפי המידה. נוֹאי - נוי, יופי. |
פסול העור ופסול העושה | |
טז אֵין עוֹשִׂין הַתְּפִלִּין אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲשִׂיָּתָן כִּכְתִיבָתָן, מִפְּנֵי הַשִּׁי"ן שֶׁעוֹשִׂין בָּעוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ (לעיל, ב). לְפִיכָךְ, אִם חִפָּן גּוֹי אוֹ תְּפָרָן - פְּסוּלוֹת. וְהוּא הַדִּין לְכָל הַפָּסוּל לְכָתְבָן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָן. | טז לְכָל הַפָּסוּל לְכָתְבָן - כמבואר לעיל א,יג. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה (43)
הרב אחיקם פרייליך
12 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב'
13 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ג'
14 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.

הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש

" 












