ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה
"ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה", וכי ביום השביעי כלה מלאכתו, הלא ביום השביעי שבת מכל מלאכתו?
תירץ רש"י (בראשית ב,ב):
"ויכל אלוקים ביום השביעי - רבי שמעון אומר בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום".
לכאורה אינו מובן מדוע התורה צריכה לכתוב שהקב"ה כילה מלאכתו ביום השביעי לפי הנראה לבני אדם אם אין הדבר כן?
במדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה י) הוסיפו משל להסביר זאת:
"רבי שאליה לרבי ישמעאל ב"ר יוסי א"ל שמעת מאביך, מהו ויכל אלוקים ביום השביעי, אתמהא, אלא כזה שהוא מכה בקורנוס על גבי הסדן, הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך, אר"ש בן יוחאי בשר ודם שאינו יודע לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו, הוא מוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו, נכנס בו כחוט השערה".
המשל לקורנוס קשה עוד יותר, הרי ההכאה בו היא מלאכת מכה בפטיש, נמצא שהקב"ה באמת גמר מלאכתו בשבת עצמה, ואיך נאמר ששבת בשבת? נעיין תחילה בתרוצו השני של רש"י "דבר אחר מה היה העולם חסר, מנוחה, באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה".
גם פרוש שני טעון הסבר הרי המנוחה היא שלילת המלאכה ואיך יתורץ הלשון "מלאכתו אשר עשה"?
במדרש הוסיפו משל לבאר זאת, וז"ל (בראשית רבה (וילנא) פרשה י)
"גניבא ורבנן, גניבא אמר משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה, ומה היתה חסרה כלה שתכנס לתוכה, כך מה (כלה מלשון "ויכולו") היה העולם חסר שבת, רבנן אמרי משל למלך שעשו לו טבעת מה היתה חסירה חותם, כך מה היה העולם חסר שבת".
חז"ל ביארו לנו במשל זה שהמנוחה אינה דבר שלילי אלא ברייה חיובית, כחותמת של צורה לעולם, וככלה שבשבילה נבנה בית חתנות, כך השבת היא תוכן שלמענו נברא העולם.
ולפי זה מובן גם המשל של הכאה בקורנס, היינו שהשבת היא כעין ה"מכה בפטיש", של הבריאה כולה, כמו החותמת שמשלימה את הטבעת. ולא שייך להקשות איך הקב"ה עשה מלאכת "מכה בפטיש" בשבת, שכן מלאכה זו היא יצירת מנוחת השבת, והיא מהות השבת, ובודאי שמלאכה כעין זו מותרת היא בשבת אלא שלאדם אסור לעשות בשבת גם מלאכת מכה בפטיש משום שאדם לא יודע עתיו ורגעיו ויש חשש שגם מלאכה זו תחרוג מעבר לכך ותהיה לו מלאכה גמורה!
וכמה יפה תארו זאת חז"ל דוקא במשל זה של "מכה בפטיש", שהגדרתו מלאכה שבאה לאחר כל המלאכות, ולדעת הפני יהושע אי אפשר שמכה בפטיש יצורף לעוד מלאכה (עיין תחילת פרק הבונה, רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש, דאם חייב משום בונה אין בו משום מכה בפטיש), ועוד דימו חז"ל את יצירת השבת להורדת הקורנס, שהיא מלאכה שנעשית ממילא ובלא טרחה. ולפי זה מבואר להפליא המדרש ריש עקב "מנורה של פרקים".
מהי מהות המנוחה הזאת שהיא מצד אחד כעין מלאכה ואינה מלאכה אלא מנוחה?
מובא במדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה כב ד"ה יג):
"ויצא קין מלפני ה', רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח, היך מה דאת אמר (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וגו', פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדה"ר אדם הראשון מטפח על פניו, אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד עמד אדה"ר ואמר (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת וגו'".
מדרש זה טעון הסבר. מדוע שר אדה"ר לכבודה של שבת ולא לכבודה של התשובה? וא"ת שתשובתו הייתה בשבת מנין לחז"ל זאת? ועוד איזה תוכן של שבת אנו מוצאים במזמור זה? נראה לומר שהתשובה היא ממהות השבת. ורמוזה באותיותיה תשב- שבת, הכיצד מפרש דוד המלך במזמור שיר ליום השבת בו הוא מראה איך הרשעים מצליחים בעוה"ז שבו שולט הסתר פנים אבל לעתיד צדיק כתמר יפרח ויתפרדו כל פועלי און, ובשבת מתגלת הארה מעין עולם הבא לראות זאת, ולכן בשבת טוב להודות לה'. נמצא ששבת הוא הזמן להכיר בחטא ולעוזבו בתשובה.
ואפשר לומר שהכרה זו היא שמביאה את המנוחה לעולם שכן העמל שאדם מרגיש בעבודתו נובע מחמת הדאגה שיש לו אם יצליח וחוסר בטחונו בה', אבל בשבת כאשר מתחזקת הכרתו בה' ופורש מכל מלאכה כדי להעיד שהקב"ה בורא שמים וארץ נחה דעתו מעמלו ומעצבון טרדת פרנסתו. אמרו חז"ל שצריך אדם לחשוב בשבת כאילו כל מלאכתו כבר עשויה, אע"פ שבדרך הטבע א"א למלאכת שבעה ימים להעשות בששה ימים וממילא מורגש החסרון, ואעפ"כ קובע בדעתו לנוח בשבת ולא לדאוג דאגת חולין בשבת, ועי"ז הוא נותן לכל מעשיו בימות השבוע משמעות של בטחון בה', ובזה הוא מדמה לקונו שעשה את יום השבת חותמת כעין "מכה בפטיש" לכל ימות השבוע, זו היא מנוחה חיובית שהיא מלאכת מנוחה שבה נוצרה השבת. ובזכות זה זוכה לכך שבאמת מלאכתו נעשת מושלמת מחוץ לדרך הטבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
