ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(כג. באמצע עד כג: במשנה השנייה )
חלק א – במשנה: "אם משנשאת באו עדים – לא תצא"
במשנה -
אישה שאמרה:
רישא - התחתנתי והתגרשתי, סיפא – נשביתי וטהורה אני, נאמנת במיגו (הפה שאסר).
אך אם יש עדים שנישאת/נשבית – אין לה מיגו, ואסורה.
אך אם באו עדים אחרי שנישאת – לא תצא (עדיין מותרת).
דיונים על המשנה:
א. אל מה מתייחסת הקולא?
ר' אושעיא – רישא וסיפא,
רבה ב"א – רק בסיפא הקלו (כי איסור שבויה לכהן הוא רק מחשש),
אך ברישא אסורה (איסור אשת איש).
הסבר המחלוקת:
האם מעיזה לשקר שבעלה גרשה:
לר' אושעיא לא מעיזה לשקר, ולכן נאמנת גם ללא מיגו בדיעבד.
לרבה ב"א – מעיזה, ולכן לא נאמנת.
ומחלוקת זו קשורה לרב המנונא (סוף השיעור הקודם), שאמר שאישה לא מעיזה, וכאן המחלוקת היא (2 הבנות) –
- האם מסכימים לרב המנונא.
- גם אם מסכימים, האם רב המנונא התכוון שלא מעיזה גם שלא בפניו.
(כג. שליש תחתון)
ב. הרחבת הקולא –
אבוה דשמואל – גם אם רק התירוה להינשא ועוד לא נישאת, ואז באו עדים שהורסים את המיגו, לא מוציאים אותה מהיתרה.
ג. עוד פרטים לגבי עדים שבאו אח"כ (לגבי נשביתי וטהורה אני)
A. ברייתא –
יש לה מיגו, ואמרה שיש לה עדי טהרה –
- לא צריך לחכות להם
- באו ואמרו שאינם יודעים, עדיין מותרת.
- רמב"ן - מי שטיפל בהבאת ראה שהן שבויות, אז יש עדים.
יש לה מיגו, ואחר כך באו עדי טומאה – צריכה להתגרש.
B. סיפור -
בנות שמואל נשבו (בעקבות קללה בטעות של אבוה דשמואל), וכשהובאו לארץ ישראל להיפדות, השאירו את השבאין מחוץ לבי"ד של ר' חנינא, כדי שיכנסו ויאמרו בעצמן שנשבו כדי שיהיה להם מיגו, ור' חנינא התירן לכהן (רב שמן בר אבא).
1. למה יש להם מיגו? והרי –
תשובה – רק ראה מכאן ולהבאה, אך אין עדים על מה שהיו שבויות לפני כן.
- רב שמן - הרי שם היה קול שיש עדים במדינת הים שנשבו?
תשובת ר' חנינא – כל עוד אין כאן עדים זה לא משנה.
2. משמע שאם יבואו העדים אז כן נאסור אותן! והרי אבוה דשמואל אמר שמספיק שהתרנו, גם אם יבואו לא נאסור?
תשובה – שם מדובר שיצא קול שיש עדי טומאה!
(כג: 1+)
חלק ב – משנה:
א. משנה: שתי נשים שנשבו, נאמנות להעיד זו על זו לטהר.
ב. ברייתא –
A. עקרונות בברייתא –
- ברירת המחדל זה שטמאה, ולא נאמנת לטהר את עצמה.
- נאמנת לטמא עצמה - שוויה אנשפיה חתיכה דאיסורא (גם כשאמורה להיות טהורה: מיגו או עדים לטובתה).
- נאמנת לטהר חברתה (תקנה מיוחדת), גם כשלחברה אין מיגו, וגם נגד עד אחד אחר.
- לא נאמנת לטהר עצמה או לטמא את חברתה.
מה שלא ברור בברייתא זה האם יש מיגו?
B. המקרים בברייתא –
| "אני–" | "וחברתי-" | הדין בברייתא | אביי בחלק יש מיגו ובחלק אין | רב פפא 1. בכל המקרים אין מיגו (כי יש עדים). 2. בכל המקרים יש עד אחד שמעיד בדיוק הפוך ממנה. עד אחד נאמן לטהר אישה שבויה. | |
| 1 | טמאה | טהורה | נאמנת נאמנת | לא משנה אם יש מיגו | היא – אמורה להיות טהורה בגלל העד, אך נאמנת לטמא. חברתה – נאמנת לטהרה, גם נגד העד המטמא. |
| 2 | טהורה | טמאה | לא נאמנת לא נאמנת | אין מיגו (שהרי היא טמאה) (ולפי"ז גם החברה באמת טמאה, אך לא בגללה) | היא – לא נאמנת לטהר עצמה (וגם העד נגדה). חברתה – העד מטהר את חברתה, והיא לא נאמנת לטמאה. |
| 3 | טמאה | טמאה | נאמנת לא נאמנת | יש מיגו (שהרי החברה טהורה) | כדלעיל, והחידוש שאוסרת עצמה ולא אומרים שעשתה זאת רק כדי לפגוע בחברתה. |
| 4 | טהורה | טהורה | לא נאמנת נאמנת | אין מיגו (שהרי היא טמאה) | כדלעיל, והחידוש שנאמנת לטהר חברתה לא רק כשמטמאת את עצמה אלא גם כשמטהרת את שתיהן. |

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










