ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(כג. באמצע עד כג: במשנה השנייה )
חלק א – במשנה: "אם משנשאת באו עדים – לא תצא"
במשנה -
אישה שאמרה:
רישא - התחתנתי והתגרשתי, סיפא – נשביתי וטהורה אני, נאמנת במיגו (הפה שאסר).
אך אם יש עדים שנישאת/נשבית – אין לה מיגו, ואסורה.
אך אם באו עדים אחרי שנישאת – לא תצא (עדיין מותרת).
דיונים על המשנה:
א. אל מה מתייחסת הקולא?
ר' אושעיא – רישא וסיפא,
רבה ב"א – רק בסיפא הקלו (כי איסור שבויה לכהן הוא רק מחשש),
אך ברישא אסורה (איסור אשת איש).
הסבר המחלוקת:
האם מעיזה לשקר שבעלה גרשה:
לר' אושעיא לא מעיזה לשקר, ולכן נאמנת גם ללא מיגו בדיעבד.
לרבה ב"א – מעיזה, ולכן לא נאמנת.
ומחלוקת זו קשורה לרב המנונא (סוף השיעור הקודם), שאמר שאישה לא מעיזה, וכאן המחלוקת היא (2 הבנות) –
- האם מסכימים לרב המנונא.
- גם אם מסכימים, האם רב המנונא התכוון שלא מעיזה גם שלא בפניו.
(כג. שליש תחתון)
ב. הרחבת הקולא –
אבוה דשמואל – גם אם רק התירוה להינשא ועוד לא נישאת, ואז באו עדים שהורסים את המיגו, לא מוציאים אותה מהיתרה.
ג. עוד פרטים לגבי עדים שבאו אח"כ (לגבי נשביתי וטהורה אני)
A. ברייתא –
יש לה מיגו, ואמרה שיש לה עדי טהרה –
- לא צריך לחכות להם
- באו ואמרו שאינם יודעים, עדיין מותרת.
- רמב"ן - מי שטיפל בהבאת ראה שהן שבויות, אז יש עדים.
יש לה מיגו, ואחר כך באו עדי טומאה – צריכה להתגרש.
B. סיפור -
בנות שמואל נשבו (בעקבות קללה בטעות של אבוה דשמואל), וכשהובאו לארץ ישראל להיפדות, השאירו את השבאין מחוץ לבי"ד של ר' חנינא, כדי שיכנסו ויאמרו בעצמן שנשבו כדי שיהיה להם מיגו, ור' חנינא התירן לכהן (רב שמן בר אבא).
1. למה יש להם מיגו? והרי –
תשובה – רק ראה מכאן ולהבאה, אך אין עדים על מה שהיו שבויות לפני כן.
- רב שמן - הרי שם היה קול שיש עדים במדינת הים שנשבו?
תשובת ר' חנינא – כל עוד אין כאן עדים זה לא משנה.
2. משמע שאם יבואו העדים אז כן נאסור אותן! והרי אבוה דשמואל אמר שמספיק שהתרנו, גם אם יבואו לא נאסור?
תשובה – שם מדובר שיצא קול שיש עדי טומאה!
(כג: 1+)
חלק ב – משנה:
א. משנה: שתי נשים שנשבו, נאמנות להעיד זו על זו לטהר.
ב. ברייתא –
A. עקרונות בברייתא –
- ברירת המחדל זה שטמאה, ולא נאמנת לטהר את עצמה.
- נאמנת לטמא עצמה - שוויה אנשפיה חתיכה דאיסורא (גם כשאמורה להיות טהורה: מיגו או עדים לטובתה).
- נאמנת לטהר חברתה (תקנה מיוחדת), גם כשלחברה אין מיגו, וגם נגד עד אחד אחר.
- לא נאמנת לטהר עצמה או לטמא את חברתה.
מה שלא ברור בברייתא זה האם יש מיגו?
B. המקרים בברייתא –
| "אני–" | "וחברתי-" | הדין בברייתא | אביי בחלק יש מיגו ובחלק אין | רב פפא 1. בכל המקרים אין מיגו (כי יש עדים). 2. בכל המקרים יש עד אחד שמעיד בדיוק הפוך ממנה. עד אחד נאמן לטהר אישה שבויה. | |
| 1 | טמאה | טהורה | נאמנת נאמנת | לא משנה אם יש מיגו | היא – אמורה להיות טהורה בגלל העד, אך נאמנת לטמא. חברתה – נאמנת לטהרה, גם נגד העד המטמא. |
| 2 | טהורה | טמאה | לא נאמנת לא נאמנת | אין מיגו (שהרי היא טמאה) (ולפי"ז גם החברה באמת טמאה, אך לא בגללה) | היא – לא נאמנת לטהר עצמה (וגם העד נגדה). חברתה – העד מטהר את חברתה, והיא לא נאמנת לטמאה. |
| 3 | טמאה | טמאה | נאמנת לא נאמנת | יש מיגו (שהרי החברה טהורה) | כדלעיל, והחידוש שאוסרת עצמה ולא אומרים שעשתה זאת רק כדי לפגוע בחברתה. |
| 4 | טהורה | טהורה | לא נאמנת נאמנת | אין מיגו (שהרי היא טמאה) | כדלעיל, והחידוש שנאמנת לטהר חברתה לא רק כשמטמאת את עצמה אלא גם כשמטהרת את שתיהן. |

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












