ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(כג. באמצע עד כג: במשנה השנייה )
חלק א – במשנה: "אם משנשאת באו עדים – לא תצא"
במשנה -
אישה שאמרה:
רישא - התחתנתי והתגרשתי, סיפא – נשביתי וטהורה אני, נאמנת במיגו (הפה שאסר).
אך אם יש עדים שנישאת/נשבית – אין לה מיגו, ואסורה.
אך אם באו עדים אחרי שנישאת – לא תצא (עדיין מותרת).
דיונים על המשנה:
א. אל מה מתייחסת הקולא?
ר' אושעיא – רישא וסיפא,
רבה ב"א – רק בסיפא הקלו (כי איסור שבויה לכהן הוא רק מחשש),
אך ברישא אסורה (איסור אשת איש).
הסבר המחלוקת:
האם מעיזה לשקר שבעלה גרשה:
לר' אושעיא לא מעיזה לשקר, ולכן נאמנת גם ללא מיגו בדיעבד.
לרבה ב"א – מעיזה, ולכן לא נאמנת.
ומחלוקת זו קשורה לרב המנונא (סוף השיעור הקודם), שאמר שאישה לא מעיזה, וכאן המחלוקת היא (2 הבנות) –
- האם מסכימים לרב המנונא.
- גם אם מסכימים, האם רב המנונא התכוון שלא מעיזה גם שלא בפניו.
(כג. שליש תחתון)
ב. הרחבת הקולא –
אבוה דשמואל – גם אם רק התירוה להינשא ועוד לא נישאת, ואז באו עדים שהורסים את המיגו, לא מוציאים אותה מהיתרה.
ג. עוד פרטים לגבי עדים שבאו אח"כ (לגבי נשביתי וטהורה אני)
A. ברייתא –
יש לה מיגו, ואמרה שיש לה עדי טהרה –
- לא צריך לחכות להם
- באו ואמרו שאינם יודעים, עדיין מותרת.
- רמב"ן - מי שטיפל בהבאת ראה שהן שבויות, אז יש עדים.
יש לה מיגו, ואחר כך באו עדי טומאה – צריכה להתגרש.
B. סיפור -
בנות שמואל נשבו (בעקבות קללה בטעות של אבוה דשמואל), וכשהובאו לארץ ישראל להיפדות, השאירו את השבאין מחוץ לבי"ד של ר' חנינא, כדי שיכנסו ויאמרו בעצמן שנשבו כדי שיהיה להם מיגו, ור' חנינא התירן לכהן (רב שמן בר אבא).
1. למה יש להם מיגו? והרי –
תשובה – רק ראה מכאן ולהבאה, אך אין עדים על מה שהיו שבויות לפני כן.
- רב שמן - הרי שם היה קול שיש עדים במדינת הים שנשבו?
תשובת ר' חנינא – כל עוד אין כאן עדים זה לא משנה.
2. משמע שאם יבואו העדים אז כן נאסור אותן! והרי אבוה דשמואל אמר שמספיק שהתרנו, גם אם יבואו לא נאסור?
תשובה – שם מדובר שיצא קול שיש עדי טומאה!
(כג: 1+)
חלק ב – משנה:
א. משנה: שתי נשים שנשבו, נאמנות להעיד זו על זו לטהר.
ב. ברייתא –
A. עקרונות בברייתא –
- ברירת המחדל זה שטמאה, ולא נאמנת לטהר את עצמה.
- נאמנת לטמא עצמה - שוויה אנשפיה חתיכה דאיסורא (גם כשאמורה להיות טהורה: מיגו או עדים לטובתה).
- נאמנת לטהר חברתה (תקנה מיוחדת), גם כשלחברה אין מיגו, וגם נגד עד אחד אחר.
- לא נאמנת לטהר עצמה או לטמא את חברתה.
מה שלא ברור בברייתא זה האם יש מיגו?
B. המקרים בברייתא –
| "אני–" | "וחברתי-" | הדין בברייתא | אביי בחלק יש מיגו ובחלק אין | רב פפא 1. בכל המקרים אין מיגו (כי יש עדים). 2. בכל המקרים יש עד אחד שמעיד בדיוק הפוך ממנה. עד אחד נאמן לטהר אישה שבויה. | |
| 1 | טמאה | טהורה | נאמנת נאמנת | לא משנה אם יש מיגו | היא – אמורה להיות טהורה בגלל העד, אך נאמנת לטמא. חברתה – נאמנת לטהרה, גם נגד העד המטמא. |
| 2 | טהורה | טמאה | לא נאמנת לא נאמנת | אין מיגו (שהרי היא טמאה) (ולפי"ז גם החברה באמת טמאה, אך לא בגללה) | היא – לא נאמנת לטהר עצמה (וגם העד נגדה). חברתה – העד מטהר את חברתה, והיא לא נאמנת לטמאה. |
| 3 | טמאה | טמאה | נאמנת לא נאמנת | יש מיגו (שהרי החברה טהורה) | כדלעיל, והחידוש שאוסרת עצמה ולא אומרים שעשתה זאת רק כדי לפגוע בחברתה. |
| 4 | טהורה | טהורה | לא נאמנת נאמנת | אין מיגו (שהרי היא טמאה) | כדלעיל, והחידוש שנאמנת לטהר חברתה לא רק כשמטמאת את עצמה אלא גם כשמטהרת את שתיהן. |

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה המשמעות הנחת תפילין?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

למה ללמוד גמרא?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך מותר להכין קפה בשבת?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















