ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות מילה
פֶּרֶק שְׁלִישִׁיברכות המילה וחשיבותה | |
סדר הברכות | |
א הַמָּל מְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיָּמוּל 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה', אִם הָיָה מָל בֶּן חֲבֵרוֹ. וְאִם מָל בְּנוֹ, מְבָרֵךְ 'וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת הַבֵּן'. וַאֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֶרֶת: "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ", שֶׁמִּצְוָה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ יָתֵר עַל הַמִּצְוָה שֶׁמְּצֻוִּין כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּמוּלוּ כָּל עָרֵל שֶׁבֵּינֵיהֶן. לְפִיכָךְ, אִם אֵין שָׁם אָבִיו - אֵין מְבָרְכִין אֲחֵרִים בְּרָכָה זוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹתָהּ בֵּית דִּין אוֹ אֶחָד מִן הָעָם; וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. | א עַל הַמִּילָה... לָמוּל אֶת הַבֵּן - כי "כל העושה מצוה לעצמו, מברך 'לעשות' (כאן: 'למול'). עשה אותה לאחרים, מברך 'על העשייה' (כאן: 'על המילה')" (ברכות יא,יא). בְּרָכָה אַחֶרֶת - לפני המילה או לאחריה (שו"ת שלא שלב) ויש מי שאומר שמברך רק לפניה, משום שהיא ברכת המצוות (בספר המספיק לעובדי ה' לר"א בן הרמב"ם על דעת אביו, ובשו"ת ר"י הנגיד, סימן כ). שֶׁיָּמוּלוּ כָּל עָרֵל שֶׁבֵּינֵיהֶן - ראה לעיל א,א ב. |
ב וְאִם הָיוּ שָׁם עוֹמְדִין - אוֹמְרִין "כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, כָּךְ תַּכְנִיסוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים". | ב עוֹמְדִין - נוכחים אחרים. כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ... כָּךְ תַּכְנִיסוֹ - כשם שקיימת את המצוה הראשונה ממצוות האב על הבן, כך תזכה להשלים את המצוות האחרות המוטלות עליך ביחס לבנך (ראה פה"מ קידושין א,ז). |
ג וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ אֲבִי הַבֵּן אוֹ הַמָּל אוֹ אֶחָד מִן הָעוֹמְדִין שָׁם בְּרָכָה זוֹ: "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יָדִיד מִבֶּטֶן, וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת, אֵל חַי, חֶלְקֵנוּ לָעַד. צוּרֵנוּ, צַוֵּה כְּצִוִּיתָ לִקְדוֹשִׁים לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יי, כּוֹרֵת הַבְּרִית". וַאֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ'. | ג מְבָרֵךְ - ברכה זו נהגו לומר אותה על היין, אך מעיקר הדין אינה טעונה כוס (שו"ת ריב). יָדִיד מִבֶּטֶן - זה אברהם אבינו (תוס' בבלי שבת קלז,ב) או שזהו יצחק אבינו (רש"י שם). וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ - חותָם בבשרו. וְצֶאֱצָאָיו - עם ישראל. בִּשְׂכַר זֹאת - בשכר מצוַת המילה. כְּצִוִּיתָ לִקְדוֹשִׁים - כמו שציווית על הצלת האבות. יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ - נפשותינו (לביאור הברכה ראה שו"ת ריד). מִשַּׁחַת - ההשחתה הנצחית של הנפש (תשובה ח,ה). |
מילת גרים ועבדים | |
ד הַמָּל אֶת הַגֵּרִים - מְבָרֵךְ "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת הַגֵּרִים וּלְהַטִּיף מֵהֶם דַּם בְּרִית, שֶׁאִלְמָלֵא דַּם בְּרִית לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי' (ירמיה לג,כה)". | ד הַגֵּרִים - הגר חייב למול (לעיל א,ז). מְבָרֵךְ - לפני המילה. לָמוּל - מילת הגר מוטלת על כלל ישראל, ולכן מברכים 'למול', ולא 'על המילה' (לעיל א). דַּם בְּרִית - שבמילתם, הגרים נכנסים לקהל ישראל (איסורי ביאה יד,ה). |
מעלות מצוַת המילה | |
ח מְאוּסָה הִיא הָעָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים" (שם ט,כה). וּגְדוֹלָה הִיא הַמִּילָה, שֶׁלֹּא נִקְרָא אַבְרָהָם אָבִינוּ שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית יז,א-ב). וְכָל הַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִנִּיחַ עָרְלָתוֹ אוֹ מְשָׁכָהּ - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. | ח תָּמִים - שלם. וְהִנִּיחַ עָרְלָתוֹ - לא נימול בילדותו, ואינו מל את עצמו במזיד כשהוא גדול. מְשָׁכָהּ - אדם שנימול, אך מושך את עור אברו במזיד כדי שיכסה את העטרה וייראה ערל. אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא - "אלא נכרתין ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים" (תשובה ג,ו). |
ט בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲמוּרָה מִילָה, שֶׁלֹּא נִתְלָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלֶיהָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בַּדֶּרֶךְ. וְכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה נִכְרְתוּ עֲלֵיהֶן שָׁלשׁ בְּרִיתוֹת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" (דברים כח,סט), וְשָׁם הוּא אוֹמֵר: "אַתֶּם נִצָּבִים... לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יי אֱלֹהֶיךָ" (שם כט,ט-יא) - הֲרֵי שָׁלשׁ בְּרִיתוֹת; וְעַל הַמִּילָה נִכְרְתוּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ: "וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית יז,ב), "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ" (שם יז,ד), "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (שם יז,ז), "לִבְרִית עוֹלָם" (שם), "אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר" (שם יז,ט), "זֹאת בְּרִיתִי" (שם יז,י), "וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית" (שם יז,יא), "וְהָיְתָה בְרִיתִי" (שם יז,יג), "לִבְרִית עוֹלָם" (שם), "אֶת בְּרִיתִי הֵפַר" (שם יז,יד), "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ" (שם יז,יט), "לִבְרִית עוֹלָם" (שם), "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק" (שם יז,כא). | ט אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בַּדֶּרֶךְ - בדרכם ממדיין למצרים בדרך במלון, וניצלו חייו רק בזכות ציפורה אשתו, שמלה את בנם (שמות ד,כד כו). שָׁלשׁ בְּרִיתוֹת בִּלְבַד - שהתחייב בהן העם לקיים את כל מצוות התורה, והן: בחורב, כלומר בהר סיני; בארץ מואב, כשנצטוו לכרות ברית על הר גריזים; ולפני הכניסה לארץ ישראל, "אתם ניצבים". בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן - ברוך ה' שסייענו. וברוך ה' שסייענו בביאור זה.
חתימה הרמב"ם כפי שנמצאה בסוף הלכות מילה של כתב היד של ספר מדע-אהבה שעליו מבוסס נוסח מהדורה זו: "הוגה מספרי אני משה ברבי (=בן רבי) מימון זצ"ל (=זכר צדיק לברכה)" |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן | |
נִגְמַר סֵפֶר שֵׁנִי בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים: הִלְכוֹת קְרִיַּת שְׁמַע - אַרְבָּעָה פְּרָקִים; הִלְכוֹת תְּפִלָּה - חֲמִשָּׁה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכוֹת תְּפִלִּין וּמְזוּזָה וְסֵפֶר תּוֹרָה - עֲשָׂרָה פְּרָקִים; הִלְכוֹת צִיצִית - שְׁלשָׁה פְּרָקִים; הִלְכוֹת בְּרָכוֹת - אַחַד עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכוֹת מִילָה - שְׁלשָׁה פְּרָקִים. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות מילה (12)
מפעל משנה תורה
2 - הלכות מילה ב'
3 - הלכות מילה ג'
4 - הלכות מילה א'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
שתי דקות על בדיקת חמץ
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אחדות זו מעבדה של בירורים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
