ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות מילה
פֶּרֶק שְׁלִישִׁיברכות המילה וחשיבותה | |
סדר הברכות | |
א הַמָּל מְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיָּמוּל 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה', אִם הָיָה מָל בֶּן חֲבֵרוֹ. וְאִם מָל בְּנוֹ, מְבָרֵךְ 'וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת הַבֵּן'. וַאֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֶרֶת: "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ", שֶׁמִּצְוָה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ יָתֵר עַל הַמִּצְוָה שֶׁמְּצֻוִּין כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּמוּלוּ כָּל עָרֵל שֶׁבֵּינֵיהֶן. לְפִיכָךְ, אִם אֵין שָׁם אָבִיו - אֵין מְבָרְכִין אֲחֵרִים בְּרָכָה זוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹתָהּ בֵּית דִּין אוֹ אֶחָד מִן הָעָם; וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. | א עַל הַמִּילָה... לָמוּל אֶת הַבֵּן - כי "כל העושה מצוה לעצמו, מברך 'לעשות' (כאן: 'למול'). עשה אותה לאחרים, מברך 'על העשייה' (כאן: 'על המילה')" (ברכות יא,יא). בְּרָכָה אַחֶרֶת - לפני המילה או לאחריה (שו"ת שלא שלב) ויש מי שאומר שמברך רק לפניה, משום שהיא ברכת המצוות (בספר המספיק לעובדי ה' לר"א בן הרמב"ם על דעת אביו, ובשו"ת ר"י הנגיד, סימן כ). שֶׁיָּמוּלוּ כָּל עָרֵל שֶׁבֵּינֵיהֶן - ראה לעיל א,א ב. |
ב וְאִם הָיוּ שָׁם עוֹמְדִין - אוֹמְרִין "כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, כָּךְ תַּכְנִיסוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים". | ב עוֹמְדִין - נוכחים אחרים. כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ... כָּךְ תַּכְנִיסוֹ - כשם שקיימת את המצוה הראשונה ממצוות האב על הבן, כך תזכה להשלים את המצוות האחרות המוטלות עליך ביחס לבנך (ראה פה"מ קידושין א,ז). |
ג וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ אֲבִי הַבֵּן אוֹ הַמָּל אוֹ אֶחָד מִן הָעוֹמְדִין שָׁם בְּרָכָה זוֹ: "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יָדִיד מִבֶּטֶן, וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת, אֵל חַי, חֶלְקֵנוּ לָעַד. צוּרֵנוּ, צַוֵּה כְּצִוִּיתָ לִקְדוֹשִׁים לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יי, כּוֹרֵת הַבְּרִית". וַאֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ'. | ג מְבָרֵךְ - ברכה זו נהגו לומר אותה על היין, אך מעיקר הדין אינה טעונה כוס (שו"ת ריב). יָדִיד מִבֶּטֶן - זה אברהם אבינו (תוס' בבלי שבת קלז,ב) או שזהו יצחק אבינו (רש"י שם). וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ - חותָם בבשרו. וְצֶאֱצָאָיו - עם ישראל. בִּשְׂכַר זֹאת - בשכר מצוַת המילה. כְּצִוִּיתָ לִקְדוֹשִׁים - כמו שציווית על הצלת האבות. יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ - נפשותינו (לביאור הברכה ראה שו"ת ריד). מִשַּׁחַת - ההשחתה הנצחית של הנפש (תשובה ח,ה). |
מילת גרים ועבדים | |
ד הַמָּל אֶת הַגֵּרִים - מְבָרֵךְ "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת הַגֵּרִים וּלְהַטִּיף מֵהֶם דַּם בְּרִית, שֶׁאִלְמָלֵא דַּם בְּרִית לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי' (ירמיה לג,כה)". | ד הַגֵּרִים - הגר חייב למול (לעיל א,ז). מְבָרֵךְ - לפני המילה. לָמוּל - מילת הגר מוטלת על כלל ישראל, ולכן מברכים 'למול', ולא 'על המילה' (לעיל א). דַּם בְּרִית - שבמילתם, הגרים נכנסים לקהל ישראל (איסורי ביאה יד,ה). |
מעלות מצוַת המילה | |
ח מְאוּסָה הִיא הָעָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים" (שם ט,כה). וּגְדוֹלָה הִיא הַמִּילָה, שֶׁלֹּא נִקְרָא אַבְרָהָם אָבִינוּ שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית יז,א-ב). וְכָל הַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִנִּיחַ עָרְלָתוֹ אוֹ מְשָׁכָהּ - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. | ח תָּמִים - שלם. וְהִנִּיחַ עָרְלָתוֹ - לא נימול בילדותו, ואינו מל את עצמו במזיד כשהוא גדול. מְשָׁכָהּ - אדם שנימול, אך מושך את עור אברו במזיד כדי שיכסה את העטרה וייראה ערל. אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא - "אלא נכרתין ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים" (תשובה ג,ו). |
ט בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲמוּרָה מִילָה, שֶׁלֹּא נִתְלָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלֶיהָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בַּדֶּרֶךְ. וְכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה נִכְרְתוּ עֲלֵיהֶן שָׁלשׁ בְּרִיתוֹת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" (דברים כח,סט), וְשָׁם הוּא אוֹמֵר: "אַתֶּם נִצָּבִים... לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יי אֱלֹהֶיךָ" (שם כט,ט-יא) - הֲרֵי שָׁלשׁ בְּרִיתוֹת; וְעַל הַמִּילָה נִכְרְתוּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ: "וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית יז,ב), "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ" (שם יז,ד), "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (שם יז,ז), "לִבְרִית עוֹלָם" (שם), "אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר" (שם יז,ט), "זֹאת בְּרִיתִי" (שם יז,י), "וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית" (שם יז,יא), "וְהָיְתָה בְרִיתִי" (שם יז,יג), "לִבְרִית עוֹלָם" (שם), "אֶת בְּרִיתִי הֵפַר" (שם יז,יד), "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ" (שם יז,יט), "לִבְרִית עוֹלָם" (שם), "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק" (שם יז,כא). | ט אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בַּדֶּרֶךְ - בדרכם ממדיין למצרים בדרך במלון, וניצלו חייו רק בזכות ציפורה אשתו, שמלה את בנם (שמות ד,כד כו). שָׁלשׁ בְּרִיתוֹת בִּלְבַד - שהתחייב בהן העם לקיים את כל מצוות התורה, והן: בחורב, כלומר בהר סיני; בארץ מואב, כשנצטוו לכרות ברית על הר גריזים; ולפני הכניסה לארץ ישראל, "אתם ניצבים". בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן - ברוך ה' שסייענו. וברוך ה' שסייענו בביאור זה.
חתימה הרמב"ם כפי שנמצאה בסוף הלכות מילה של כתב היד של ספר מדע-אהבה שעליו מבוסס נוסח מהדורה זו: "הוגה מספרי אני משה ברבי (=בן רבי) מימון זצ"ל (=זכר צדיק לברכה)" |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן | |
נִגְמַר סֵפֶר שֵׁנִי בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים: הִלְכוֹת קְרִיַּת שְׁמַע - אַרְבָּעָה פְּרָקִים; הִלְכוֹת תְּפִלָּה - חֲמִשָּׁה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכוֹת תְּפִלִּין וּמְזוּזָה וְסֵפֶר תּוֹרָה - עֲשָׂרָה פְּרָקִים; הִלְכוֹת צִיצִית - שְׁלשָׁה פְּרָקִים; הִלְכוֹת בְּרָכוֹת - אַחַד עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכוֹת מִילָה - שְׁלשָׁה פְּרָקִים. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות מילה (12)
מפעל משנה תורה
2 - הלכות מילה ב'
3 - הלכות מילה ג'
4 - הלכות מילה א'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
