ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
יודע אתה, מיהו העשיר הגדול ביותר שאפשר להתרימו?
ניסה החבר לנקוב בשמות של מספר עשירים גדולים, אך לא הצליח לפצח את החידה. לבסוף, פתר המנהל את החידה בעצמו... מדינת ישראל.
אכן, למדינה יש עוצמות כלכליות אדירות, שהעשיר הגדול ביותר בעולם אף לא מתקרב אליהם. תקציבה של המדינה לשנה אחת בלבד, גדול פי כמה וכמה מרכושם של העשירים הגדולים בתבל.
בשבועות אלו, אנו קוראים על הקמת המשכן. נצטוו ישראל להקים את המשכן, כמקום ארעי להשראת השכינה, עד אשר נזכה להקים בית מקדש של קבע. להקמת מקדש הקבע נדרשים מספר תנאים – "שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה. מינוי מלך קודם למלחמת עמלק... והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית..." (רמב"ם מלכים א, א-ב).
וודאי סודות גדולים יש בחיוב למנות מלך לפני שנבנה את בית הבחירה, ומי אנו שניתן טעם למצוות. ובכל זאת, אולי יש בכך גם אמירה שלמפעל האדירים של בניית מקדש פאר, מקדש של קבע לה', זקוקים אנו לעוצמות האדירות של ממלכה.
ואכן, מי שישווה בין כמויות הכסף והזהב שנדרשו למשכן, המסוכמות בפרשת פקודי, לכמויות הכסף והזהב שהוכנו לבניית המקדש, קשה שלא יחוש ביכולות הכלכליות והאחרות של מלכות מסודרת.
למשכן התרימו את בני ישראל, בעיקר באופן ספונטני, ואכן הם נענו והביאו בהתלהבות גדולה, עד אשר הוכרח משה להעביר קול במחנה - "איש ואשה, אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש... והמלאכה הייתה דים... והותר" (שמות לה, ו-ז). ובכל זאת, תורמים פרטיים רבים וטובים ככל שאפשר, כוחם מוגבל, והכמויות שתרמו הם – 29 ככר זהב וכ – 100 ככרות כסף.
סכומים יפים מאד, אך אני בטוח שתהיו המומים כשתשוו סכומים אלו לסכומים שדוד המלך הקדיש מקופת הממלכה לבניין המקדש – 100,000 ככרי זהב (מול – 29!), ומליון ככרי כסף (מול 100!, למעשה פי 10,000!) ונחושת וברזל רבים מכדי לשקול אותם (דברי הימים א' כב, יד). ואכן גם בימי דוד, העם נקרא להתנדב, וסך התרומות קטן בהרבה מתרומת הממלכה, רק 5000 ככר זהב ואדרכמונים ריבוא, ועשרת אלפים ככר כסף (דברי הימים א' כט,ז).
אמור מעתה, לממלכה מסודרת יש כוחות ועוצמות גדולים בהרבה מיכולת ההתנדבות של הציבור. יכולות גדולות אלו יכולות להיות מופנות לכיוון חיובי כהקמת המקדש, אך יכולות להיות, חלילה, מופנות לקידום מהלכים בעייתיים. בשעת מהלכי המדינה, קשה מאד לעצור בעדה, שהרי 'מלך פורץ גדר לעשות לו דרך'.
בימים אלה, ימי בחירות, בכוחנו אנו אזרחי המדינה , להפנות לא רק את כוחנו הפרטי והקטן, כי אם גם את הכוחות העצומים של מדינת ישראל לכיוון חיובי. נצא כולנו, יראי ה' וחושבי שמו, כל אחד על פי דרך עבודת ה' שלו, לתמוך באלו שיפנו את העוצמות הללו למקומות חיוביים. ויהי רצון שנגיע ליום המרומם בו עוצמות אלו יתלכדו לבניין בית הבחירה במהרה בימינו.
לעילוי נשמת – יאיר בן לאה ליסיה ז"ל.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הדלקה וכיבוי ביום טוב
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
