ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אונס ומפתה
במשנה: שלושה הבדלים בין אונס למפתה:
- אונס נותן גם צער, מפתה רק קנס בושת ופגם.
- אונס נותן מיד, מפתה לכשיוציא (בגמרא: לכשלא יכנוס אותה).
- אונס חייב לשאת אותה, מפתה לא.
- אבוה דשמואל – שחבטה על הקרקע.
- ברייתא ור"נ – צער פיסוק רגליים
דיונים:
א. איזה צער?
ואמנם ממילא כשהיתה מתחנת היה כואב לה, אך אינו דומה אונס לרצון.
ואמנם גם למפותה יש צער, אך ההנאה מחפה על זה.
ב. הסבר המשנה שהמפתה נותן "לכשיוציא", הכוונה – "לכשלא יכנוס".
(לט: באמצע)
ג. מקור שהיא ואביה יכולים לעכב
במפתה:
אביה "ואם מאן",
היא "ואם מאן ימאן".
באונס:
היא – "ולו תהיה לאישה" – מדעתה.
אביה -
- אביי – שלא יהא חוטא נשכר.
דחייה – הוא לא רק נשכר (שהרי יש קנס).
- רבא – קל וחומר ממפותה, שאם במפותה שהיתה הסכמה חלקית (היא, ולא אביה) האבא יכול לסרב, קו"ח באנוסה שלא היתה הסכמה כלל.
דחייה – אפשר לפרוך: במפותה קל יותר למנוע את החתונה, שהרי גם המפתה אינו חייב.
(לט: 7-)
ד. האם לאנוסה יש כתובה? (בהתגרשה מיוזמתה או התאלמנה)
ת"ק – לא, רי"ס בר"י – כן (100).
הסבר(לפי תוס', שטמ"ק):
למה חז"ל תיקנו כתובה למי שאינה בתולה:
- שלא תהא קלה בעיניו להוציאה.
- שאם תתאלמן, יהיה לה כסף וירצו להתחתן איתה (="משום חינא").
- סברת "שלא תהא קלה" לא שייכת, שהרי לא יכול לגרשה.[1]
כעת באנוסה:
ת"ק אומר שלא, משתי סברות:
דחיית רי"ס בר"י– הסברא עדיין שייכת, כדי שלא יצער אותה עד שתרצה להתגרש.
- מצד "חינא" אמנם מגיע לה, אל כבר קיבלה את כתובתה בקנס.
דחיית רי"ס בר"י – הקנס לא פוטרו מכתובה.
(לט: 1-)
ה. במשנה: האונס "שותה בעציצו", ואינו יכול לגרשה
A. למה לא לומדים היקש מאונס למפתה, שגם שם לא יכול לגרשה?
לומדים מ"מהורי מהרנה לו לאישה" – לדעתו.
B. במשנה - אם היא זינתה תחתיו ונאסרה, או שאינה ראויה (ממזרת, גרושה לכהן) אז מגרשה/אינו נושא אותה.
שאלה – לגבי ממזרת,[2] למה לא יבוא עשה וידחה לא תעשה?
תשובה – זה עשה "חלש", שהרי ניתן לבטלו (ע"י שתסרב), ועשה חלש לא דוחה לא תעשה.
[תוס' - ואולי זו כוונת המשנה, כשלמדה שאישה שאינה ראויה לו אינו מקדשה מכך שכתוב "ולו תהיה לאישה", שכיון שלמדנו מ"ולו תהיה" - מדעתה, ממילא זה עשה חלש ולכן אינו דוחה לא תעשה].
[1] גם בזוג רגיל, אם האישה תובעת גט ללא שום סיבה מוצדקת, אז הבעל פטור מלתת כתובה (טור אה"ע קיח). לכן גם כאן אפילו לולי הדין שלא יכול לגרשה, אפשר להסביר כך את המחלוקת – שלת"ק כיון שהיא תובעת – אין לה כתובה, ולרי"ס בר"י כיון שיתכן שהיא תובעת כי הוא מתעלל בה, זה לא נחשב שהיא תובעת סתם, ולכן יש לה כתובה.
[2] לגבי כשזינתה תחתיו אין שאלה, כי שם יש גם עשה וגם לא תעשה, וממילא דוחה את "ולו תהיה לאישה".

"בזאת התורה" - איזו תורה?

בריאת העולם בפרשת לך לך

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך ללמוד אמונה?

איך עושים קידוש?

האם מותר לאכול לפני התקיעות?

מה המשמעות הנחת תפילין?

למה תוקעים בשופר בראש השנה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















