ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
חכמינו התלבטו בשאלה: מה טעם נקבע מפטיר זה דווקא השבת?
יש שהסבירו בגלל הסמיכות לראש חודש ניסן, והצורך בשימוש בפרה, כדי להיטהר לפני הקרבת קרבן הפסח (שגם הוא מכונה חוקה). גם במדבר שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות, מאותו הטעם, באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן.
יש שהסבירו בגלל הסמיכות (מהצד השני) לחטא העגל וה"פרה" המכפרת על קלקול בנה ה"עגל".
ויש שהסבירו כיון שבניסן עתידים להיגאל, כחלק מהגאולה תתחדש מצוות פרה.
ברשותם, ננסה להסביר בכיוון קצת אחר.
על הפסוק הפותח את פרשית פרה:
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר..." (במדבר י"ט ב)
הסביר רש"י: "זאת חקת התורה - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".
דבריו של רש"י, המבוססים על המדרש, מלמדים אותנו שני עקרונות.
א. כל מצווה חייבת לעבור את מה שמכונה "מבחן השכל הישר", מבחן ההיגיון. מכיוון שכל מעשינו צריכים להיות מבוססים על כללי הגיון ברורים ומובנים, נגזר כי גם המצוות הקובעות את סדר יומנו חייבות להיות כפופות לעיקרון זה. במידה ונרצה לחרוג מכך, אנו נאפשר ל"שטן" ולאומות העולם לקטרג עלינו.
ב. במערכת הנבחנת על פי עקרונות מושכלים, יש מספר קטן של מצוות יוצאות דופן שהן בבחינת "חוקה". היפוך היוצרות הינו מסוכן ביותר ועלול להפוך את היהדות למשהו הרחוק ממנה, כרחוק מזרח ממערב. זו עצת יצר הרע ובבחינת "מעשה שטן" מלשון קטרוג והשטנה.
כך נבין גם את המדרש הבא: "אמר לפניו [משה] רבש"ע וכי טהרה היא (כיצד יכול אפר לטהר ולתקן), אמר הקדוש ברוך הוא משה חקה היא וגזירה גזרתי ואין בריה יכולה לעמוד על גזירתי דכתיב 'זאת חקת התורה' " (פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ד).
כולנו שואפים לתקן, לטהר, להתעלות ולשפר את מחשבותינו, כוונותינו ומעשינו. כולנו רוצים לשפר את מצבו של עם ישראל. הדרך להתקדמות חייבת תמיד להבחן ולהימדד על פי כללי ההגיון. נקיטת צעדים המנוגדים לכללים אלה אסורה בתכלית האיסור. אסור לאדם לסכן את עצמו, או לסכן אחרים, בתחום הפרטי או במישור הלאומי, בטענה שסייעתא דשמיא פירושה התעלמות מכללי ההגיון. מאידך, צריכים לזכור כי לא הכל מובן ותמיד ישאר תחום קטן, יוצא דופן, שמעבר להשגתנו כבני אנוש.
נדגים זאת דווקא בדוגמא מתחום המדעים. כלל בסיס במדע הוא נסיון להסביר את תופעות הטבע, על פי כללים הגיוניים שתוצאות כל ניסוי חייבים להתאים להם. עם זאת, אחד העקרונות החשובים ביותר בתחום הפיזיקה של החלקיקים בימים אלה, הוא עקרון "אי הוודאות". או במילים קצת אחרות: "לעולם לא נדע את התשובה ל"פרדוקס החתול של שרדינגר" - חי או מת?
דווקא בערב ר"ח ניסן - ערב פסח - חג הגאולה, נזכור כי גם הליך גאולתנו חייב להיות רצף של החלטות הגיוניות העומדות במבחן השכל הישר. גם אם נזכה לעתים לנסים בלתי מוסברים בשכל, למשל הקמת מדינת ישראל והצלחתה המדהימה בתחומים רבים, נבין שנס זה הוא יוצא הדופן.
נבחן תמיד את מעשינו בדרך שלא תיתן לאומות העולם פתח להיות "מונין את ישראל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
