ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
חכמינו התלבטו בשאלה: מה טעם נקבע מפטיר זה דווקא השבת?
יש שהסבירו בגלל הסמיכות לראש חודש ניסן, והצורך בשימוש בפרה, כדי להיטהר לפני הקרבת קרבן הפסח (שגם הוא מכונה חוקה). גם במדבר שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות, מאותו הטעם, באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן.
יש שהסבירו בגלל הסמיכות (מהצד השני) לחטא העגל וה"פרה" המכפרת על קלקול בנה ה"עגל".
ויש שהסבירו כיון שבניסן עתידים להיגאל, כחלק מהגאולה תתחדש מצוות פרה.
ברשותם, ננסה להסביר בכיוון קצת אחר.
על הפסוק הפותח את פרשית פרה:
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר..." (במדבר י"ט ב)
הסביר רש"י: "זאת חקת התורה - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".
דבריו של רש"י, המבוססים על המדרש, מלמדים אותנו שני עקרונות.
א. כל מצווה חייבת לעבור את מה שמכונה "מבחן השכל הישר", מבחן ההיגיון. מכיוון שכל מעשינו צריכים להיות מבוססים על כללי הגיון ברורים ומובנים, נגזר כי גם המצוות הקובעות את סדר יומנו חייבות להיות כפופות לעיקרון זה. במידה ונרצה לחרוג מכך, אנו נאפשר ל"שטן" ולאומות העולם לקטרג עלינו.
ב. במערכת הנבחנת על פי עקרונות מושכלים, יש מספר קטן של מצוות יוצאות דופן שהן בבחינת "חוקה". היפוך היוצרות הינו מסוכן ביותר ועלול להפוך את היהדות למשהו הרחוק ממנה, כרחוק מזרח ממערב. זו עצת יצר הרע ובבחינת "מעשה שטן" מלשון קטרוג והשטנה.
כך נבין גם את המדרש הבא: "אמר לפניו [משה] רבש"ע וכי טהרה היא (כיצד יכול אפר לטהר ולתקן), אמר הקדוש ברוך הוא משה חקה היא וגזירה גזרתי ואין בריה יכולה לעמוד על גזירתי דכתיב 'זאת חקת התורה' " (פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ד).
כולנו שואפים לתקן, לטהר, להתעלות ולשפר את מחשבותינו, כוונותינו ומעשינו. כולנו רוצים לשפר את מצבו של עם ישראל. הדרך להתקדמות חייבת תמיד להבחן ולהימדד על פי כללי ההגיון. נקיטת צעדים המנוגדים לכללים אלה אסורה בתכלית האיסור. אסור לאדם לסכן את עצמו, או לסכן אחרים, בתחום הפרטי או במישור הלאומי, בטענה שסייעתא דשמיא פירושה התעלמות מכללי ההגיון. מאידך, צריכים לזכור כי לא הכל מובן ותמיד ישאר תחום קטן, יוצא דופן, שמעבר להשגתנו כבני אנוש.
נדגים זאת דווקא בדוגמא מתחום המדעים. כלל בסיס במדע הוא נסיון להסביר את תופעות הטבע, על פי כללים הגיוניים שתוצאות כל ניסוי חייבים להתאים להם. עם זאת, אחד העקרונות החשובים ביותר בתחום הפיזיקה של החלקיקים בימים אלה, הוא עקרון "אי הוודאות". או במילים קצת אחרות: "לעולם לא נדע את התשובה ל"פרדוקס החתול של שרדינגר" - חי או מת?
דווקא בערב ר"ח ניסן - ערב פסח - חג הגאולה, נזכור כי גם הליך גאולתנו חייב להיות רצף של החלטות הגיוניות העומדות במבחן השכל הישר. גם אם נזכה לעתים לנסים בלתי מוסברים בשכל, למשל הקמת מדינת ישראל והצלחתה המדהימה בתחומים רבים, נבין שנס זה הוא יוצא הדופן.
נבחן תמיד את מעשינו בדרך שלא תיתן לאומות העולם פתח להיות "מונין את ישראל".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













