ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
חכמינו התלבטו בשאלה: מה טעם נקבע מפטיר זה דווקא השבת?
יש שהסבירו בגלל הסמיכות לראש חודש ניסן, והצורך בשימוש בפרה, כדי להיטהר לפני הקרבת קרבן הפסח (שגם הוא מכונה חוקה). גם במדבר שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות, מאותו הטעם, באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן.
יש שהסבירו בגלל הסמיכות (מהצד השני) לחטא העגל וה"פרה" המכפרת על קלקול בנה ה"עגל".
ויש שהסבירו כיון שבניסן עתידים להיגאל, כחלק מהגאולה תתחדש מצוות פרה.
ברשותם, ננסה להסביר בכיוון קצת אחר.
על הפסוק הפותח את פרשית פרה:
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר..." (במדבר י"ט ב)
הסביר רש"י: "זאת חקת התורה - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".
דבריו של רש"י, המבוססים על המדרש, מלמדים אותנו שני עקרונות.
א. כל מצווה חייבת לעבור את מה שמכונה "מבחן השכל הישר", מבחן ההיגיון. מכיוון שכל מעשינו צריכים להיות מבוססים על כללי הגיון ברורים ומובנים, נגזר כי גם המצוות הקובעות את סדר יומנו חייבות להיות כפופות לעיקרון זה. במידה ונרצה לחרוג מכך, אנו נאפשר ל"שטן" ולאומות העולם לקטרג עלינו.
ב. במערכת הנבחנת על פי עקרונות מושכלים, יש מספר קטן של מצוות יוצאות דופן שהן בבחינת "חוקה". היפוך היוצרות הינו מסוכן ביותר ועלול להפוך את היהדות למשהו הרחוק ממנה, כרחוק מזרח ממערב. זו עצת יצר הרע ובבחינת "מעשה שטן" מלשון קטרוג והשטנה.
כך נבין גם את המדרש הבא: "אמר לפניו [משה] רבש"ע וכי טהרה היא (כיצד יכול אפר לטהר ולתקן), אמר הקדוש ברוך הוא משה חקה היא וגזירה גזרתי ואין בריה יכולה לעמוד על גזירתי דכתיב 'זאת חקת התורה' " (פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ד).
כולנו שואפים לתקן, לטהר, להתעלות ולשפר את מחשבותינו, כוונותינו ומעשינו. כולנו רוצים לשפר את מצבו של עם ישראל. הדרך להתקדמות חייבת תמיד להבחן ולהימדד על פי כללי ההגיון. נקיטת צעדים המנוגדים לכללים אלה אסורה בתכלית האיסור. אסור לאדם לסכן את עצמו, או לסכן אחרים, בתחום הפרטי או במישור הלאומי, בטענה שסייעתא דשמיא פירושה התעלמות מכללי ההגיון. מאידך, צריכים לזכור כי לא הכל מובן ותמיד ישאר תחום קטן, יוצא דופן, שמעבר להשגתנו כבני אנוש.
נדגים זאת דווקא בדוגמא מתחום המדעים. כלל בסיס במדע הוא נסיון להסביר את תופעות הטבע, על פי כללים הגיוניים שתוצאות כל ניסוי חייבים להתאים להם. עם זאת, אחד העקרונות החשובים ביותר בתחום הפיזיקה של החלקיקים בימים אלה, הוא עקרון "אי הוודאות". או במילים קצת אחרות: "לעולם לא נדע את התשובה ל"פרדוקס החתול של שרדינגר" - חי או מת?
דווקא בערב ר"ח ניסן - ערב פסח - חג הגאולה, נזכור כי גם הליך גאולתנו חייב להיות רצף של החלטות הגיוניות העומדות במבחן השכל הישר. גם אם נזכה לעתים לנסים בלתי מוסברים בשכל, למשל הקמת מדינת ישראל והצלחתה המדהימה בתחומים רבים, נבין שנס זה הוא יוצא הדופן.
נבחן תמיד את מעשינו בדרך שלא תיתן לאומות העולם פתח להיות "מונין את ישראל".
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך נהנים כשעובדים קשה?
איך עושים קידוש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
