בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • נצח ישראל למהר"ל
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
פרק ב – חטאי ישראל מפני היצר הדבק בהם
איך מאבות האומה יצאו בנים חוטאים?
סִבַּת הַגָּלוּת הוּא מְבֹאָר בְּעַצְמוֹ בַּכָּתוּב, שֶׁהוּא הַחֵטְא שֶׁגָּרַם כָּל זֶה, אַךְ 1סִבַּת הַסִּבָּה נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ. כִּי יֵשׁ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, שֶׁכְּשֶׁאָנוּ חוֹקְרִין וּמְעַיְּנִים בְּחִפּוּשׂ הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם, תִּמְצָא 2סֵדֶר אֶחָד, לֹא יֵצְאוּ מִסִּדְרָם, וְלֹא יְשַׁנּוּ אֶת חֻקָּם, 3שֶׁהַדּוֹמֶה מוֹלִיד אֶת הַדּוֹמֶה. כִּי לֹא יֵצֵא חֲמוֹר מִסּוּס, וְסוּס מֵחֲמוֹר, וְאָדָם מִבְּהֵמָה, וּבְהֵמָה מֵאָדָם. וְכָל הַצְּמָחִים כֻּלָּם, מִזֶּרַע חִטִּים לֹא יֵצֵא שְׂעוֹרָה. מִשֹּׁרֶשׁ צֶפַע יֵצֵא נָחָשׁ. וְאִם כֵּן, לְפִי זֶה הָיָה רָאוּי גַּם כֵּן, 4מִשֹּׁרֶשׁ צֶדֶק וְנֶטַע נֶאֱמָן יִהְיוּ 5תּוֹלְדוֹתֵיהֶן, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, וּמִדָּבָר טוֹב לֹא יֵצֵא רַע. וּלְכָל הַפָּחוֹת אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם נִמְצָא הַהֶפֶךְ, כִּי יִשְׂרָאֵל מְסֻגָּלִים הָיוּ לְחֵטְא מַה שֶּׁלֹּא תִּמְצָא בְּכָל הָאֻמּוֹת, וְלֹא הָיָה אֵצֶל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב כְּמוֹ שֶׁהוּא אֵצֶל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, שֶׁפְּעָמִים יוֹלִיד צַדִּיק, וּפְעָמִים יוֹלִיד רָשָׁע, אֲבָל בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הָיוּ תּוֹלָדוֹת הָרָעִים שֶׁבָּהֶם יוֹתֵר מִן הַטּוֹבִים 6בְּהַרְבֵּה זְמַנִּים. וּמֵאַחַר שֶׁאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הָיוּ יְסוֹדֵי הָאֻמָּה הַזֹּאת, אֵיךְ נִמְצָא דָּבָר זֶה לָהֶם, מַה שֶּׁאֵינוֹ נִמְצָא אֶל הַבַּעֲלֵי חַיִּים הַבִּלְתִּי מְדַבְּרִים?
___________________________________
בכמה מקומות בתורה מבואר שהחטאים הם סיבת הגלות. אבל 1סיבת החטא, כלומר מהו הגורם לחטא, שזוהי סיבת הסיבה לגלות, דבר זה נסתר מעינינו. ביסוד הדבר עומדת שאלה חשובה ויסודית, כאשר אנו בודקים וחוקרים בנבראים כולם, נמצא 2שקיימת בהם חוקיות, שאינה משתנה. חוק הנבראים הוא, 3שכל מין מוציא את מינו. אנו רואים שלא יצא חמור מסוס, וסוס לא יצא מחמור. לא יצא אדם מבהמה, ובהמה לא תצא מאדם. כלל זה נכון גם ביחס לצומח, מזרע חיטים לא יצאו שעורים, אלא כל מין יוליד מינו, כמו שמשורש צפע יצא נחש. לפי זה היה ראוי 4שמשורש צדיקים ונטע נאמן יצאו 5צאצאיהן כמותם, אם כן היו צריכים להיות בני אברהם יצחק ויעקב כאבותיהם, שהרי מדבר טוב לא יצא רע, ולכל הפחות ראוי שלא יהיו ההפך מאבותיהם, אולם אנו מוצאים, כי ישראל מסוגלים לחטאים באופן שלא נמצא כמותם באומות העולם. אצל שאר בני אדם אנו מוצאים, שצאצאיהם לעיתים צדיקים ולעיתים רשעים, ואילו אצל צאצאי אברהם יצחק ויעקב אנו מוצאים 6במרבית הדורות, שהיו רשעים יותר מאשר צדיקים. מאחר שאברהם יצחק ויעקב הם יסודות האומה, והם היו צדיקים, כיצד אנו מוצאים אצל צאצאיהם תופעה זו, שאינה נמצאת אפילו בקרב בעלי החיים?


הקדמה
רגילים אנו להסתכל על סיבה ותוצאתה באופן חיצוני. על השאלה מדוע חרב בית המקדש היינו עונים: 'כי נבוכדנצר החריב אותו'. אולם, חז"ל מלמדים אותנו להסתכל אל הסיבה הפנימית מכיוון שהיא המניע המרכזי לכל הפעולות והתוצאות החיצוניות: "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים" (יומא ט:). אם נחפוץ להבין את סיבת הגלות, עלינו להסתכל במבט פנימי על הגורמים המצויים בתוכנו, בנפש שלנו.
המהר"ל מציב סתירה בין מעלת ישראל, לבין החטאים שלהם. אנו מתקשים להבין כיצד עם ישראל חרף גודל מעלתו, טבעו הרוחני ושייכותו לקב"ה, חטאו שוב ושוב כלפי ה', ובפרט מפליא שלעומת עם ישראל כל עולם הטבע ושאר האנושות נשארים נאמנים לטבעם ולאלוהיהם. המהר"ל דוחה את הניסיון להסביר שהחטאים היו מעידה שהיא בגדר היוצא מן הכלל –שהרי דבר מקרי לא יתמיד, ואילו חטאי ישראל חזרו ונשנו. אם-כן מוכרחים אנו לומר שיש סיבה עצמית מעבר למה שנראה לעין שגרמה לחטאים האלה.
המהר"ל מבאר שחטאי ישראל נבעו מסיבה פנימית, על דרך הכלל הקובע שככל שאדם גדול יותר, כך יש לו ניסיון גדול יותר לא ליפול מגדולתו וזו הסיבה שחטאיו מצויים יותר. כמו כן, ככל שאדם מתעסק עם דברים גדולים ומורכבים יותר, כמו עולם הרוח, כך גם הכישלון מצוי יותר.

ביאורים
התורה מגלה לנו שהסיבה לגלות היא החטא. זהו דבר פשוט, מבאר המהר"ל, השאלה הגדולה היא כיצד ייתכן שעם ישראל חטא?
שאלתו של המהר"ל טומנת בחובה הנחת יסוד חשובה. אנו רגילים לחשוב שישנה בחירה חופשית ואם-כן מובן שעם ישראל יכול לעבור עבירות. אבל אם נתבונן, נבין שזהו מצב אבסורדי, וזאת משום שהתולדה היא המשך והעתק של האב. אבות האומה הישראלית הם אברהם יצחק ויעקב. האבות חשפו בפנינו מי הוא עם ישראל באמת. לא בכ̣די האבות מלמדים זכות על בניהם, זאת משום שהאבות הופיעו את האופי הנעלה של עם ישראל, וכשמסתכלים על האבות רואים בעצם את התכונות, הרצונות והמידות שנמצאים אצל כל אחד מעם ישראל, וכמו שאמר דוד המלך: "שלושה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים" (יבמות עט.).
הדבר היותר מפליא הוא ש'סדר' זה, שהדומה מוליד את הדומה, נמצא באופן בולט עד שהוא נמצא אפילו בעולם הצומח. בכל המציאות אין שינוי בין האב לתולדה. מעץ תפוז לא יגדלו גרעיני תפוחים. כוונת המהר"ל לחשוף סדר זה גם בעולמנו הפנימי. גם בעולם הנפשי נמצא סדר זה, כמו שלמשל אדם שנולד מאדם, לא יכול לשנות מהתכונות האנושיות המולדות בתוכו ולהתנהג כמו בעל חי. התנהגותו של האדם נגזרת על פי השכל והחברתיות וכדומה, כמו כן בעולם הרוחני, תכונות הנפש הישראליות שקבלנו מאבותינו הן מולדות בנו, והצדקות הישרות והרוחניות שהיו באבותינו טבעיות לנו. אם-כן מתעצמת השאלה: כיצד ייתכן שהיו כל כך הרבה עבירות בעם ישראל ששורשם ומהותם טובים כל כך?


סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il