ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְעוֹד יֵשׁ לָדַעַת וּלְהָבִין, כִּי הַדָּבָר שֶׁהוּא שָׁלֵם הוּא מְסֻלָּק מִן הַחִסָּרוֹן. אֲבָל הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, הִנֵּה יֵשׁ בּוֹ חִסָּרוֹן 1 מִצַּד מָה. וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ אוֹתָהּ מַעֲלָה בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר, וְנֶחְשָׁב חָסֵר, 2 וְאַחַר חִסָּרוֹן יִמָּשֵׁךְ הַהֶעְדֵּר וְהַחִסָּרוֹן לְגַמְרֵי. וּלְפִיכָךְ, אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אוֹתָהּ מַעֲלָה בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, דָּבָר זֶה נֶחְשָׁב חִסָּרוֹן, וְאַחַר זֶה נִמְשָׁךְ חִסָּרוֹן לְגַמְרֵי, הוּא הַיֵּצֶר הַמֵּבִיא אוֹתוֹ אֶל הָרַע, אַחַר שֶׁאֵין הַמַּעֲלָה שֶׁלּוֹ הוּא בִּשְׁלֵמוּת. וּלְפִיכָךְ כָּל הַנִּבְרָאִים יֵשׁ בָּהֶם הַשְּׁלֵמוּת, וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם הַשְּׁלֵמוּת שְׁלֵמָה, כִּי דָּבָר זֶה אֵינוֹ, רַק הַדָּבָר שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לְכָל בְּנֵי אָדָם, דָּבָר זֶה יֵשׁ לָהֶם בִּשְׁלֵמוּת, וּלְכָךְ אֵין מְגָרֶה בָּהֶם הַיֵּצֶר הָרַע כָּל כָּךְ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהֵם בְּנֵי אֱלֹהִים יוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת, וּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה זֹאת אֵין לָהֶם בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר. שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהֶם אוֹתָהּ מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה בִּשְׁלֵמוּת, הָיוּ מַלְאָכִים לְגַמְרֵי, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים פב, ו): אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנִי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם, אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ, וְכָל זֶה, כִּי אֵין לָהֶם אוֹתָהּ הַמַּעֲלָה בִּשְׁלֵמוּת, לְפִי שֶׁכָּל כָּךְ גְּדוֹלָה הַמַּעֲלָה, וּלְכָךְ יֵשׁ בָּהֶם הַחִסָּרוֹן, וּמִצַּד הַזֶּה דָּבֵק בָּהֶם הָרַע, וְהוּא הַיֵּצֶר הָרַע, בְּיוֹתֵר מִכֹּל. וְיֵשׁ לְהָבִין זֶה גַּם כֵּן. וּשְׁנֵי דְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, הַכֹּל עִנְיָן אֶחָד כַּאֲשֶׁר תָּבִין.
לעתיד לבוא לא יהיה חסרון בבני האדם
וּלְכָךְ הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נִמְשָׁכִים אַחַר הָרַע יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת, כִּי לֹא נִמְצָא בָּהֶם הַמַּעֲלָה הָאֱלֹקִית בִּשְׁלֵמוּת, וּלְכָךְ הַיֵּצֶר הָרַע מְגָרֶה בְּיִשְׂרָאֵל, עַד לֶעָתִיד, כִּי אָז יִהְיֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, וְלֹא יִהְיֶה כָּאן חִסָּרוֹן. וּלְכָךְ 3 קָאָמַר (סוכה נב, א) עַל הַחִסָּרוֹן וְהִדַּחְתִּיו אֶל אֶרֶץ צִיָּה (יואל ב, כ), מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם אֵינָם מְצוּיִים. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְצָא עוֹד חִסָּרוֹן בָּעוֹלָם, וְהָעוֹלָם הַזֶּה יְקַבֵּל מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, וְלֹא יִהְיֶה לָהּ חִסָּרוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵהָעוֹלָם הַבָּא, 4 אַךְ יִהְיֶה הַחִסָּרוֹן בַּמְּצִיאוּת שֶׁהוּא חָסֵר בְּעַצְמוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר אֲשֶׁר רָאוּי לִהְיוֹת חָסֵר. וְזֶה שֶׁאָמַר: וְהִדַּחְתִּיו אֶל אֶרֶץ צִיָּה, כִּי הַצִּיָּה וַדַּאי בַּעַל חִסָּרוֹן, וְחִסָּרוֹן דָּבֵק בּוֹ, וְרוֹצֶה לוֹמַר כִּי מַה שֶּׁהוּא רָאוּי אֶל הַחִסָּרוֹן יִהְיֶה נִמְצָא בּוֹ הַחִסָּרוֹן. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם, אֲשֶׁר רָאוּי לָהֶם הַשְּׁלֵמוּת, יִהְיֶה הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ חִסָּרוֹן.
___________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
17 - פרק ב' חלק ז'
18 - פרק ב' חלק ח'
19 - פרק ב' חלק ט'
טען עוד
לאור דברינו מובן, מדוע היו אנשים בישראל נמשכים אחר מעשים רעים, יותר מאשר שאר האומות. כי בשאר האומות אין את המעלה האלוקית, ובישראל, שיש להם המעלה האלוקית, היא אינה נמצאת אצלם בשלמות, לכן היצר מתגרה בהם. אבל לעתיד לבוא, שהעולם יהיה במצב של שלימות, גם מעלת ישראל תהיה שלימה ללא חסרון, לכן לא יתגרה בהם היצר. על זה 3 אמרו חז"ל, והדחתיו אל ארץ ציה, מקום שבני אדם אינם מצויים שם. פירוש הדברים, יש מקומות שבמהותם הם מקומות חסרים, כמו המדבר. לעתיד לבא מקום ששם בני האדם יהיה מקום שלם, 4 אבל מקום שבמהותו הוא חסר הוא יהיה בחסרונו גם לעתיד לבא. זוהי הכוונה באמרם והדחתיו אל ציה, מקום שבני אדם אינם מצויים שם.
ביאורים
המהר"ל ביאר לעיל שהסיבה לחטאי ישראל היא מעלתם העומדת בניסיון מתמיד מול יצר הרע הנמוך. גדולת ישראל יוצרת פער בין ישראל לבין העולם, ולכן היצר הרע מעמיד אותם בנסיונות והתמודדויות שבהם הם עלולים ליפול, מה שאין כן אצל הגויים.
בדבריו כאן, מבאר המהר"ל באופן אחר. חטאי ישראל הם מוּבְנִים בעצם המעלה של ישראל. ההסבר לכך הוא שישראל באים לחיות את החיים לא ברמה החומרית הטבעית של העולם אלא ברמה הרוחנית, ברמה האלוהית, "אמרתי אלהים אתם", הם באים לחיות חיים מלאי ערכים וקודש. אך בגלל שהדבר שאותו ישראל באים לחיות הוא כל כך גבוה ומורכב ביחס לעולם – אי אפשר לחיות אותו בשלמות. כיום העולם הזה הוא של בני אדם ולא של מלאכים. בעולם הזה אי אפשר להיות אלוהי לגמרי, כי העולם מלא רצונות של חומר, כסף, כבוד וכדומה. לכן כביכול'אין מקום' לישראל בעולם , עדיין אין מקום להסתכל על החומר כמשרת את הקודש בלבד. מכיוון שעדיין אין מקום בעולם לאומה רוחנית-מלאכית, עם ישראל 'חייב' להופיע ברמה נמוכה יותר לרדת קצת ממדרגתו, ודבר זה הוא חסרון לעם ישראל. כאשר יש חסרון מסוים הוא גורר חסרונות נוספים, לכן עם ישראל נמשך לחטאים. היות ואיננו מושלמים זה גורר נפילות נוספות, בשונה מהאומות שמה שיש להם (שהם אומה רגילה ולא רוחנית) יש להם בשלמות. הרעיון שחסרון מושך חסרון, הוא רעיון השייך בעיקר לעולם הרוחני. אולי אפשר להמחיש את ההסבר הזה במציאות גשמית על ידי הדוגמאות הבאות: פרי שלם אינו נרקב באותו קצב שפרי חצוי נרקב, וכן אדם שנכווה בשטח גדול מגופו נחשב פצוע קשה שחייו בסכנה.
הרחבות
* יצר הרע מתגרה בצדיקים
וּמִצַּד הַזֶּה דָּבֵק בָּהֶם הָרַע. המהר"ל מסביר שיצר הרע מתגרה בישראל, כיוון שהם ראויים לשלמות גדולה שטרם הגיעו אליה. באופן אחר מסביר רבי דוד שלמה אייבשיץ שיצר הרע מתגרה בייחוד בצדיקים על מנת לשמור על התמודדות מאוזנת בין טוב לרע ולאפשר להם בחירה שווה, שכן הנטייה לטוב מפותחת אצלם: "והיינו כי הלא לא ברא ה' יתברך את היצר הרע אלא כדי שיהיה בחירה ושיתן שכר, ואמנם היצר הרע היה מבטל הבחירה ומטהו לרע לרוב פיתויו, והיה רחוק משכר ועלול להפסד, רק שאמר ה' יתברך בראתי היצר הרע בראתי לו תורה תבלין, שהתורה מדחה היצר הרע, ולכן האדם עומד בין המשפתים, כי היצר הרע מטהו לרע והתורה מטהו לטוב, ונשאר עומד על בחירתו, לכן לא ניתן רשות להיצר הרע לפתות לאדם אלא כערך התורה שבו, דאם לא כן בטלה הבחירה, ולכן כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו" [ערבי נחל, כי תצא א]. בדרך נוספת הסביר רבי צדוק הכהן מלובלין : יצר הרע הוא כוח התאווה, ואדם צדיק שעוסק בתורה, יש לו היכולת להפוך כוח זה לקדושה בכך שהתאווה תהיה מנותבת לדברי תורה. לכן ניתן יצר הרע לתלמידי חכמים המסוגלים להתמודד איתו ולהפיק ממנו תועלת גדולה יותר [פרי צדיק, תרומה ח] (ראה גם הרחבות קודמות).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
