ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
פרשיות קרבנות היחיד והציבור ממשיכות ללוות אותנו גם בפרשת צו.
שבת זו מכונה גם "שבת הגדול" ורבים ההסברים הקושרים בין כינוי זה, לבין מצוות הקרבת קרבן הפסח.
קולמוסים רבים נשתברו בניסיונות להוכיח אם פרשיות המשכן והקרבנות הם תוצאה של חטא העגל, או שהם היו חלק בלתי נפרד מההוויה הרוחנית שלנו, גם ללא הנפילה הגדולה.
לגבי קרבן פסח, לית מאן דפליג, כי נצטווינו עליו ללא כל קשר לאירועים שלאחר מתן תורה.
קרבן הפסח וברית המילה הן שתי המצוות שעליהן מביא המדרש את קריאתו של הנביא:
"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז ו).
וז"ל: "בב' דמים ניצולו ישראל ממצרים: בדם פסח ובדם מילה, שנא' 'ואומר לך בדמיך חיי' (שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה יז).
קרבן הפסח הוא גם הקורבן היחיד "של היחיד" שאינו מוקרב כתוצאה מאירוע חיובי או שלילי. נזכיר כי ברית המילה וגם קרבן הפסח הם שתי מצוות העשה היחידות, שאי קיומן ב"שב ואל תעשה", מחייב את העונש הכבד - "כרת".
נעיין שוב בפרשיית הבן הרשע המקשה על מצווה זו:
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיקֹוָק אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (שמות י"ב כו-כז).
כבר הסברנו בעבר כי שאלה זו מערערת על הצורך והעניין לחדש את הברית עם הקב"ה. הורים יהודיים כורתים ברית עם הקב"ה לגדל את בנם כבן ברית, עם הגיעו לגיל שמונה ימים. כאשר הבן מגיע למצוות הוא מחדש את הברית-ה"חוזה" עם הקב"ה כעבדו, ובכך הופך הוא לבן חורין.
הרשע - גם הוא "בן"- המערער על כך, הוא בעצם כופר המוציא את עצמו מן הכלל.
נפנה את תשומת ליבם של הקוראים לכך כי החכם, התם וזה שאינו שואל, מופיעים בלשון יחיד ואילו בענין הבן הרשע נוקט הכתוב לשון רבים - "בְּנֵיכֶם". זוהי הפעם היחידה שהתורה נוקטת לשון רבים בעניין ארבעת הבנים.
ננסה לבאר את משמעותה של עובדה זו.
ל"אתרוגים", יש נטייה להתבדל ולא להיות אגודים עם שאר שלשת המינים: הלולב, ההדס וכמובן הערבה. נדון אותם לכף זכות ונסביר כי מטרתם להגן על עצמם, על בני משפחותיהם ועל החברה ה"אידאליסטית" שלהם מפני השפעות מקלקלות. כך הם רוצים להבטיח את המשך קיומו של עם ישראל ברמה רוחנית גבוהה. הם עושים זאת לשם שמים.
התורה ובעקבות זאת חז"ל, מסמנים להם כי לפחות בליל הסדר עליהם "לחשב מסלול מחדש". רוב רובו של העם איננו "אתרוגים" ומצוות קרבן פסח איננה כלולה בסדר היום של ה"ערבות". התורה מוסרת לנו במפורש כי מדובר ב"רבים"! חכמים, שכללו את ה"רבים" בין ארבעת הבנים המסובים עמנו בליל הסדר, מדריכים אותנו: אל תנתקו את הקשר עמם, נהלו איתם שיג ושיח, הקשיבו למה שמטריד אותם והיו רגישים לבעיותיהם, הזמינו גם אותם לשולחן החג ומיצאו את הדרך לשתף אותם בסיפור הגאולה ממצרים.
דווקא בימים אלה, ערב פסח של אחרי הבחירות,
נזכור כי אף אחד איננו רשאי לומר שהוא מייצג את דעת הרוב,
נזכור כי לרבים יש שאלות קשות הזקוקות למענה.
הבה נתאחד, בסדר הקרוב, בלי להסתיר את השונות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
