ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
הגמרא (ס, א) מביאה מחלוקת באיזה שלב נחשב שהתינוק מכיר את האישה. לדעת ר' יוחנן אם הוא בן חמישים יום, ולדעת שמואל צריך לבדוק בפועל האם התינוק מכיר.
הרמב"ם ושו"ע (פב, ה) פסקו כדעת שמואל. שלא כדעת הרא"ש (ה, יז) והטור שפסקו כדעת ר' יוחנן.
רמ"א (אבן העזר סימן פב סעיף ה) הוסיף שאם אין לבעל כסף לשלם לה, כופים את האישה ומניקה.
מקשה החלקת מחוקק (ו), מדוע לכוף את האשה להניק בחינם, הרי אם בית הדין דואגים לתינוק, עליהם לתת לאשה שכר הנקה מדין צדקה? (קושיה דומה הקשה הראנ"ח סימן צה על רבינו ירוחם שהבין בו כדברי רמ"א). בית שמואל (במהדורא קמא) תירץ ש'זה נהנה וזה לא חסר', כיון שהיא מניקה ולא חסרה מזה. אך זה קשה שהרי הגמרא הביאה שאשה צריכה לאכול יותר כשהיא מניקה, וכן יש לה טורח והיא יכולה לעבוד פחות, וראייה לכך שפוחתים לה ממעשה ידיה (מכמות העבודה שהיא אמורה לעבוד בדרך כלל).
בני אהובה (אישות כא, טז) ובית מאיר תירצו שיש כלל בצדקה, שאם יש קרוב עשיר הוא קודם, ואותו בית הדין כופים לפני אחרים, ואכן אם ישנם קרובי משפחה עשירים כופים אותם ושוכרים מינקת, אך כאן מדובר כשאין קרובי משפחה עשירים, וכיון שלגבי הנקה היא נחשבת 'עשירה' כיון שיש לה חלב, לכן כיון שהיא קרובה והיא יכולה, ממילא היא חייבת בצדקה כלפי בנה יותר מאשר אחר.
הפלאה (קונטרס אחרון סימן פ) הולך לכיוון אחר. לדעתו, כיון שיש סכנה לתינוק שהוא עלול למות אם לא יינק, למרות שאין לה חיוב ישיר להניק אותו, היא חייבת להציל את ילדה, גם במחיר של צער לעצמה. ואף שהירושלמי שהובא בבית יוסף בסימן תכו שאדם חייב לסכן עצמו כדי להציל את חבירו לא נפסק להלכה, מכל מקום להצטער כדי להציל את חבירו אדם חייב. ובשאלה זו האריכו רבים והביאו מגמרא נדרים (פ עמוד ב) שדעת רבי יוסי שם היא שאדם יכול שלא להצטער, למרות שזה מונע חיים מאחרים (ובעניין זה דנו באריכות באגרות משה א, יורה דעה קמה, ושו"ת דברי יציב חו"מ סימן עט, ויביע אומר חלק י חו"מ סימן ו).
למרות האמור שאשה אינה חייבת להניק את בנה כשהיא אינה משועבדת לבעלה כתב רדב"ז (שו"ת ז, טז) לגבי אישה המסרבת להניק אף שמציעים לה שכר על כך: "זו מדת אכזריות, וחוששני לה שמא מן הגבעונים היא. שבני אברהם יצחק ויעקב רחמנים בני רחמנים הם".
לסיכום: חיוב האישה הבסיסי להניק את בנה הוא חלק מהחיובים לבעלה, וכשהאישה גרושה, אין לה חיוב להניק את הבן שלא בשכר. כאשר העובר אינו מסכים לינוק מאשה אחרת, ניתן לכוף אותה בשכר. לדעת רמ"א ניתן לכוף אותה גם להניק בחינם באופן שלאב אין כסף, והאחרונים דנו בדבריו אם זה מדין צדקה, או מדין שאדם חייב להציל את חבירו כשאין לו אפשרות. כמובן שמבחינה מוסרית אישה חייבת לנהוג ברחמים כלפי בנה, אך אין זה חיוב שניתן לכוף עליו בבית הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
