ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
הגמרא (ס, א) מביאה מחלוקת באיזה שלב נחשב שהתינוק מכיר את האישה. לדעת ר' יוחנן אם הוא בן חמישים יום, ולדעת שמואל צריך לבדוק בפועל האם התינוק מכיר.
הרמב"ם ושו"ע (פב, ה) פסקו כדעת שמואל. שלא כדעת הרא"ש (ה, יז) והטור שפסקו כדעת ר' יוחנן.
רמ"א (אבן העזר סימן פב סעיף ה) הוסיף שאם אין לבעל כסף לשלם לה, כופים את האישה ומניקה.
מקשה החלקת מחוקק (ו), מדוע לכוף את האשה להניק בחינם, הרי אם בית הדין דואגים לתינוק, עליהם לתת לאשה שכר הנקה מדין צדקה? (קושיה דומה הקשה הראנ"ח סימן צה על רבינו ירוחם שהבין בו כדברי רמ"א). בית שמואל (במהדורא קמא) תירץ ש'זה נהנה וזה לא חסר', כיון שהיא מניקה ולא חסרה מזה. אך זה קשה שהרי הגמרא הביאה שאשה צריכה לאכול יותר כשהיא מניקה, וכן יש לה טורח והיא יכולה לעבוד פחות, וראייה לכך שפוחתים לה ממעשה ידיה (מכמות העבודה שהיא אמורה לעבוד בדרך כלל).
בני אהובה (אישות כא, טז) ובית מאיר תירצו שיש כלל בצדקה, שאם יש קרוב עשיר הוא קודם, ואותו בית הדין כופים לפני אחרים, ואכן אם ישנם קרובי משפחה עשירים כופים אותם ושוכרים מינקת, אך כאן מדובר כשאין קרובי משפחה עשירים, וכיון שלגבי הנקה היא נחשבת 'עשירה' כיון שיש לה חלב, לכן כיון שהיא קרובה והיא יכולה, ממילא היא חייבת בצדקה כלפי בנה יותר מאשר אחר.
הפלאה (קונטרס אחרון סימן פ) הולך לכיוון אחר. לדעתו, כיון שיש סכנה לתינוק שהוא עלול למות אם לא יינק, למרות שאין לה חיוב ישיר להניק אותו, היא חייבת להציל את ילדה, גם במחיר של צער לעצמה. ואף שהירושלמי שהובא בבית יוסף בסימן תכו שאדם חייב לסכן עצמו כדי להציל את חבירו לא נפסק להלכה, מכל מקום להצטער כדי להציל את חבירו אדם חייב. ובשאלה זו האריכו רבים והביאו מגמרא נדרים (פ עמוד ב) שדעת רבי יוסי שם היא שאדם יכול שלא להצטער, למרות שזה מונע חיים מאחרים (ובעניין זה דנו באריכות באגרות משה א, יורה דעה קמה, ושו"ת דברי יציב חו"מ סימן עט, ויביע אומר חלק י חו"מ סימן ו).
למרות האמור שאשה אינה חייבת להניק את בנה כשהיא אינה משועבדת לבעלה כתב רדב"ז (שו"ת ז, טז) לגבי אישה המסרבת להניק אף שמציעים לה שכר על כך: "זו מדת אכזריות, וחוששני לה שמא מן הגבעונים היא. שבני אברהם יצחק ויעקב רחמנים בני רחמנים הם".
לסיכום: חיוב האישה הבסיסי להניק את בנה הוא חלק מהחיובים לבעלה, וכשהאישה גרושה, אין לה חיוב להניק את הבן שלא בשכר. כאשר העובר אינו מסכים לינוק מאשה אחרת, ניתן לכוף אותה בשכר. לדעת רמ"א ניתן לכוף אותה גם להניק בחינם באופן שלאב אין כסף, והאחרונים דנו בדבריו אם זה מדין צדקה, או מדין שאדם חייב להציל את חבירו כשאין לו אפשרות. כמובן שמבחינה מוסרית אישה חייבת לנהוג ברחמים כלפי בנה, אך אין זה חיוב שניתן לכוף עליו בבית הדין.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אוצרות בלב הים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
