ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא (מד ע"ב) מביאה ברייתא שמביאה הבדל נוסף: "בכל יום לא היה לה ניאשתיק, והיום היה לה ניאשתיק", רש"י מבאר שהכוונה לפעמון שהיו מחברים למחתה, והסיבה שחיברו אותו היא כי יש מצווה מיוחדת שנלמדת מהפסוק (שמות כח, לה) 'ונשמע קולו בבואו אל הקודש', שכאשר הכהן הגדול נכנס אל הקודש, הוא צריך להשמיע את קולו. וכיון שביום הכיפורים הוא הלך עם בגדי לבן, שבהם לא היו פעמונים, היה צריך לחבר למחתה פעמון. ריטב"א מבאר שלמרות שדין זה שצריך להישמע קולו כשהוא נכנס לקודש נאמר על פעמוני המעיל, לומדים מזה גם לכל זמן שבו הוא נכנס לקודש.
בפיוט 'אמיץ כח' של עבודת יום הכיפורים כשמתואר כיצד הכהן הגדול הולך עם המחתה, כתוב 'קיש צעדיו לפרכות, וקרב לבדים', ופירש ר' וולף הידנעהיים שהקיש בצעדיו על ידי הפעמונים שהיו במעיל. אמנם כתבו תפארת ישראל (הילכתא גבירתא יומא ד) ו'תורה תמימה' (ויקרא טז, הערה יד) שאין זה ייתכן כיון שלא היו מעיל ופעמונים בבגדי הלבן שבהם נכנס הכהן הגדול ביום הכיפורים לפני ולפנים (ה'תורה תמימה' הקשה גם על רשב"ם בפירושו לתורה (שמות כח, לה) שכתב שהטעם לפעמונים הוא בשל הצורך לדעת מתי הכהן הגדול נכנס לעבודת הפנים, כדי שהעם שעומדים במקומות שאסור להם לעמוד יוכלו לצאת, שכלל לא היו מעיל ופעמונים ביום כיפור בעבודות פנים).
המאירי (ד"ה כל יום) מבאר שניאשתיק הכוונה לבסיס, ומכיוון שביום כיפור מניחים את הקטורת על המחתה עצמה, צריך שיהיה לה בסיס שלא תיפול כשמניחים עליה את הקטורת, זאת בניגוד לכל יום שאת הגחלים (שחותים מהמזבח החיצוני) מניחים על מזבח הזהב, ועליהם מניחים את הקטורת. (ברבינו חננאל (מובא גם בריטב"א) מובא פירוש נוסף מה הכוונה ניאשתיק.)
תוס' (ד"ה בכל יום) מביא פירוש אחר מהו ניאשתיק. הירושלמי (ד, ד) הביא ברייתא בה כתוב שצריך שיהיה למחתה נרתיק (ידית), שהיה צריך אותו כדי ש'לא יכווה'. כי מכיוון שביום כיפור היו הגחלים בתוך המחתה זמן ארוך יותר מיום אחר, הייתה המחתה מתחממת, והיה חשש שהכהן הגדול ייכווה, והיה צורך בידית אחיזה.
רמב"ם (עבודת יום הכיפורים ב, ה) מביא את ההבדלים שמובאים במשנה בין המחתה ביום כיפור למחתה בכל יום, ולא מביא כלל את ההבדל שביום כיפור היה ניאשתיק. פרי חדש (מים חיים כט) מבאר שהרמב"ם הבין שמה שנאמר כאן בבבלי הוא שיטת יחיד כיון שנאמר בשם ר' יהודה, ואינו להלכה.
תוס' מביא את קושיית הירושלמי (שם) לפי שיטתו שמדובר בנרתיק, לכאורה הנרתיק מהווה חציצה בין ידו של הכהן הגדול, לבין המחתה שאותה הוא צריך להחזיק? הוא מביא גם את תירוץ הירושלמי שכיון שהוא קובע את הנרתיק במסמרים לכן הנרתיק לא מהווה חציצה בין היד למחתה. מזה הביאו היביע אומר (א או"ח א) משנה הלכות (יא, לה) ור' חיים פנחס שיינברג (מוריה קצט עמ' פז) ראייה ששכבת לק שמורחים על התפילין להבריקן ולשמור עליהם, שמחוברת בצורה כזו שהיא דבוקה ואינה יורדת, אינה חוצצת בין הראש לתפילין, כמו שבמחתה הנרתיק המחובר אינו מהווה חציצה.
סיכום: הגמרא כותבת שביום כיפור היתיה למחתה ניאשתיק. ורש"י מבאר שהכוונה לפעמון שהיה מחובר לה, כדי שהכהן הגדול ישמיע את קולו בכניסתו לקודש. וכך צריך לפרש בפיוט 'אמיץ כח'. מאירי מפרש שהכוונה לבסיס למחתה.
תוס' מפרשים (עפ"י ירושלמי) שמדובר בידית (נרתיק) שנועדה להחזיק את המחתה החמה. אמנם כיון שהידית הייתה מחוברת היטב למחתה, היא לא מהווה חציצה. האחרונים הוכיחו מזה שכששמים לק על תפילין הוא לא מהווה חציצה כיוון שהוא מחובר.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה אכפת לך?
פסח שני
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך המזוזה שומרת עלינו?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
