ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
שאלות החיים
נרצה או לא שאלות כנות צפות ועולות מן החיים עצמם ולא ניתן להתחמק מהן: ילדה שרואה את אמא מחתלת את אחיה התינוק ושואלת – 'למה לו יש כזה ולי אין?', ילדים שרואים שאמא בהריון ובטנה תופחת ותמהים איך התינוק הצליח להיכנס לשם ולא פחות חשוב - איך הוא יצא, רסיסי מידע שילדים קולטים מחבר/ה בבי"ס או ממהדורת חדשות ומעוררים אצלם סימני שאלה על מושגים ותופעות שלא הכירו ('מצעד הגאווה', 'נישואים חד מיניים' ועוד). ולהבדיל בין החול ובין הקודש – דרך לימוד התורה ששופע התייחסויות לנושאים צנועים באופן מאוד פתוח וגלוי, בסיפורי המקרא ובדיני המשנה והתלמוד. כמובן שגיל ההתבגרות והשינויים הפיזיולוגיים והנפשיים שהוא מביא איתו מחייבים גם הם התייחסות והסברה. לא פעם ניצבים הורים מול הגל הזה נבוכים ומנסים להתחמק ממנו בדרכים שונות – "כשתגדל תבין", "אין לי זמן לדבר עכשיו", "לך תשאל את אמא". תגובה כזו מותירה את הילד מבולבל. הוא לא קיבל תשובה לשאלתו, ורק קולט שהיא לא לגיטימית אך אינו מבין מדוע.
למה לדבר על זה?
לפתחנו ניצבת לה אלטרנטיבה . תפיסת עולם יהודית אמיצה שלא מעוניינת להתחמק מעיסוק בנושאים אינטימיים אלא חפצה לעסוק בהם בשמחה לכתחילה. תפיסה טבעית הרואה את המיניות כחלק מן החיים בכלל והחיים היהודיים בפרט וכביטוי של חיים בריאים וצומחים. תפיסה חינוכית הרואה את ההורים כאחראיים על חינוך ילדיהם ובפרט בנושא כה בסיסי וחשוב בעולמם. תפיסה תורנית המתנגדת להתעלמות והכחשה ודוגלת בכך שאין נושא בעולם שאנו חוששים לדבר עליו, כמובן בצורה ראויה וצנועה. אחד הסיפורים המדהימים המופיעים בגמרא בהקשר הזה הוא על רב כהנא שהסתתר מתחת מיטתו של רב, גדול אמוראי בבל, כדי לעקוב כיצד הוא מתנהג ברגעים אינטימיים עם אשתו (גמ' ברכות סב'). לתמיהתו של רב מה עושה תלמידו מתחת למיטה ענה לו רב כהנא: "תורה היא וללמוד אני צריך". מה שקורה בינו לבינה אינו דבר זר או טמא. הוא טהור וקדוש וחלק מן התורה שאנו מחויבים ללמוד וללמד.
עקרונות יסוד בהסברה
כשניגשים להסביר את הנושא כדאי להפנים כמה עקרונות:
א. אמון בעצמנו - אם ריבונו של עולם נתן לנו את הילדים האלה וזיכה אותנו להיות ההורים שלהם, הרי שאנו מסוגלים למלא את המשימה הזו בהצלחה, לגדל, לחנך ולהכין אותם אל החיים, כולל בנושאים עדינים כאלו.
ב העמדה הנפשית – כשבאים לעסוק בנושא עם הילדים אין לראות זאת כ'עול' - 'אין ברירה ומישהו צריך לעשות את העבודה השחורה'. יש לראות זאת כזכות והזדמנות ללמד את הילדים דברים מופלאים על עצמם ועל החיים. הארת הפנים והרוגע אותם נסגל לעצמנו כשאנו משוחחים איתם יעברו גם אליהם (בסוגריים נעיר שילדים שואלים על הנושא בדרך כלל בתמימות. התסביכים והאסוציאציות הבעייתיים נמצאים בדרך כלל אצלנו, המבוגרים).
ג. שפה – מסבירים בלשון נקיה וצנועה ולא 'רחובית', אך מדברים בכנות ולא נמנעים מלומר מילים מפורשות ולכנות את האיברים בשמם. השימוש במילים מעורפלות עלול לבלבל, כמו גם להעביר מסר של מבוכה ופחד מלדבר גלויות.
ד. המקום של הילד - ניתן לברר את הרקע לשאלת הילד, להתעניין מה הוא חושב על העניין ומה כבר שמע על זה, האם בכיתה דיברו על כך וכדו'.
ה. איך לדבר? – ההורים לא צריכים לדבר על עצמם, אלא על איש ואישה סתמיים ועל גוף האדם באופן כללי. לגשת לנושא מהמקום המתפעל של 'מה רבו מעשיך ה'', כאשר במערכת הרביה ובהתפתחות הפיזית מתגלה החוכמה האלוקית באופן מעורר השתאות (ספר מומלץ לגילאי חטיבה ומעלה – הפרקים הראשונים של 'גוף האדם המכונה שלא תיאמן').
ו. מי מבין ההורים צריך לדבר על זה, אמא או אבא? – בניגוד למנהג 'להשליך' את המשימה על הצד השני, ולמרות הנטיה האוטומטית לקבוע שהאמהות ידברו עם הבנות והאבות עם הבנים – מי מבין ההורים שנמצא בקשר הכי קרוב ופתוח עם הנער/ה הוא זה שיוכל לשוחח איתו/ה על זה באופן הטוב יותר. לצד זה אפשרי גם שיחה שתנוהל עם שני ההורים יחד. בנושאים מסוימים ('נשיים' או 'גבריים' במובהק) אכן טבעי ויעיל יותר שאמא תסביר לבת ואבא לבן.
ז. מתי נכון לדבר על הדברים? נפתחים בפנינו כל מיני חלונות הזדמנות לעניין: כשילד שואל שאלה בעצמו, בהקשר תורני (דרך לימוד פרשת השבוע או סוגיות תורניות אחרות), בהקשר לאירועים חדשותיים ('מצעד הגאווה', פרשיית 'הזמר המפורסם' וכדו'), לקראת גיל ההתבגרות של הילד/ה ותהליכים חברתיים של התעניינות במין השני. מעבר לזה יש מקום לשיחות יזומות כאשר ההורים מרגישים שיש צורך בדבר.
ח. כיצד להסביר נושאים ספציפיים (איך באים ילדים לעולם, שמירת הברית, נטיות הפוכות, מה רע בפורנוגרפיה ועוד)? את זאת לא נוכל לפרט במסגרת זו, אך נזמין לצפות בסדרת וידאו חדשה להורים שתעלה בימים הקרובים לאתר 'כיפה' ותדגים את ההסברה בתחומים השונים.
ט. בירור עצמי - יש לראות בצורך שלנו להסביר את הדבר לילדינו הזדמנות לבירור עמוק של היחס שלנו לנושאים הללו. כאשר אצל ההורים הם מסובכים ולא פתורים, באמת קשה לשוחח עליהם עם הילדים. ככל שהדברים 'ישבו' טוב יותר אצלנו ונרגיש שלמים איתם, ייקל עלינו גם להעביר אותם הלאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
