ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
שאלות החיים
נרצה או לא שאלות כנות צפות ועולות מן החיים עצמם ולא ניתן להתחמק מהן: ילדה שרואה את אמא מחתלת את אחיה התינוק ושואלת – 'למה לו יש כזה ולי אין?', ילדים שרואים שאמא בהריון ובטנה תופחת ותמהים איך התינוק הצליח להיכנס לשם ולא פחות חשוב - איך הוא יצא, רסיסי מידע שילדים קולטים מחבר/ה בבי"ס או ממהדורת חדשות ומעוררים אצלם סימני שאלה על מושגים ותופעות שלא הכירו ('מצעד הגאווה', 'נישואים חד מיניים' ועוד). ולהבדיל בין החול ובין הקודש – דרך לימוד התורה ששופע התייחסויות לנושאים צנועים באופן מאוד פתוח וגלוי, בסיפורי המקרא ובדיני המשנה והתלמוד. כמובן שגיל ההתבגרות והשינויים הפיזיולוגיים והנפשיים שהוא מביא איתו מחייבים גם הם התייחסות והסברה. לא פעם ניצבים הורים מול הגל הזה נבוכים ומנסים להתחמק ממנו בדרכים שונות – "כשתגדל תבין", "אין לי זמן לדבר עכשיו", "לך תשאל את אמא". תגובה כזו מותירה את הילד מבולבל. הוא לא קיבל תשובה לשאלתו, ורק קולט שהיא לא לגיטימית אך אינו מבין מדוע.
למה לדבר על זה?
לפתחנו ניצבת לה אלטרנטיבה . תפיסת עולם יהודית אמיצה שלא מעוניינת להתחמק מעיסוק בנושאים אינטימיים אלא חפצה לעסוק בהם בשמחה לכתחילה. תפיסה טבעית הרואה את המיניות כחלק מן החיים בכלל והחיים היהודיים בפרט וכביטוי של חיים בריאים וצומחים. תפיסה חינוכית הרואה את ההורים כאחראיים על חינוך ילדיהם ובפרט בנושא כה בסיסי וחשוב בעולמם. תפיסה תורנית המתנגדת להתעלמות והכחשה ודוגלת בכך שאין נושא בעולם שאנו חוששים לדבר עליו, כמובן בצורה ראויה וצנועה. אחד הסיפורים המדהימים המופיעים בגמרא בהקשר הזה הוא על רב כהנא שהסתתר מתחת מיטתו של רב, גדול אמוראי בבל, כדי לעקוב כיצד הוא מתנהג ברגעים אינטימיים עם אשתו (גמ' ברכות סב'). לתמיהתו של רב מה עושה תלמידו מתחת למיטה ענה לו רב כהנא: "תורה היא וללמוד אני צריך". מה שקורה בינו לבינה אינו דבר זר או טמא. הוא טהור וקדוש וחלק מן התורה שאנו מחויבים ללמוד וללמד.
עקרונות יסוד בהסברה
כשניגשים להסביר את הנושא כדאי להפנים כמה עקרונות:
א. אמון בעצמנו - אם ריבונו של עולם נתן לנו את הילדים האלה וזיכה אותנו להיות ההורים שלהם, הרי שאנו מסוגלים למלא את המשימה הזו בהצלחה, לגדל, לחנך ולהכין אותם אל החיים, כולל בנושאים עדינים כאלו.
ב העמדה הנפשית – כשבאים לעסוק בנושא עם הילדים אין לראות זאת כ'עול' - 'אין ברירה ומישהו צריך לעשות את העבודה השחורה'. יש לראות זאת כזכות והזדמנות ללמד את הילדים דברים מופלאים על עצמם ועל החיים. הארת הפנים והרוגע אותם נסגל לעצמנו כשאנו משוחחים איתם יעברו גם אליהם (בסוגריים נעיר שילדים שואלים על הנושא בדרך כלל בתמימות. התסביכים והאסוציאציות הבעייתיים נמצאים בדרך כלל אצלנו, המבוגרים).
ג. שפה – מסבירים בלשון נקיה וצנועה ולא 'רחובית', אך מדברים בכנות ולא נמנעים מלומר מילים מפורשות ולכנות את האיברים בשמם. השימוש במילים מעורפלות עלול לבלבל, כמו גם להעביר מסר של מבוכה ופחד מלדבר גלויות.
ד. המקום של הילד - ניתן לברר את הרקע לשאלת הילד, להתעניין מה הוא חושב על העניין ומה כבר שמע על זה, האם בכיתה דיברו על כך וכדו'.
ה. איך לדבר? – ההורים לא צריכים לדבר על עצמם, אלא על איש ואישה סתמיים ועל גוף האדם באופן כללי. לגשת לנושא מהמקום המתפעל של 'מה רבו מעשיך ה'', כאשר במערכת הרביה ובהתפתחות הפיזית מתגלה החוכמה האלוקית באופן מעורר השתאות (ספר מומלץ לגילאי חטיבה ומעלה – הפרקים הראשונים של 'גוף האדם המכונה שלא תיאמן').
ו. מי מבין ההורים צריך לדבר על זה, אמא או אבא? – בניגוד למנהג 'להשליך' את המשימה על הצד השני, ולמרות הנטיה האוטומטית לקבוע שהאמהות ידברו עם הבנות והאבות עם הבנים – מי מבין ההורים שנמצא בקשר הכי קרוב ופתוח עם הנער/ה הוא זה שיוכל לשוחח איתו/ה על זה באופן הטוב יותר. לצד זה אפשרי גם שיחה שתנוהל עם שני ההורים יחד. בנושאים מסוימים ('נשיים' או 'גבריים' במובהק) אכן טבעי ויעיל יותר שאמא תסביר לבת ואבא לבן.
ז. מתי נכון לדבר על הדברים? נפתחים בפנינו כל מיני חלונות הזדמנות לעניין: כשילד שואל שאלה בעצמו, בהקשר תורני (דרך לימוד פרשת השבוע או סוגיות תורניות אחרות), בהקשר לאירועים חדשותיים ('מצעד הגאווה', פרשיית 'הזמר המפורסם' וכדו'), לקראת גיל ההתבגרות של הילד/ה ותהליכים חברתיים של התעניינות במין השני. מעבר לזה יש מקום לשיחות יזומות כאשר ההורים מרגישים שיש צורך בדבר.
ח. כיצד להסביר נושאים ספציפיים (איך באים ילדים לעולם, שמירת הברית, נטיות הפוכות, מה רע בפורנוגרפיה ועוד)? את זאת לא נוכל לפרט במסגרת זו, אך נזמין לצפות בסדרת וידאו חדשה להורים שתעלה בימים הקרובים לאתר 'כיפה' ותדגים את ההסברה בתחומים השונים.
ט. בירור עצמי - יש לראות בצורך שלנו להסביר את הדבר לילדינו הזדמנות לבירור עמוק של היחס שלנו לנושאים הללו. כאשר אצל ההורים הם מסובכים ולא פתורים, באמת קשה לשוחח עליהם עם הילדים. ככל שהדברים 'ישבו' טוב יותר אצלנו ונרגיש שלמים איתם, ייקל עלינו גם להעביר אותם הלאה.
הרב יוני לביא
מנהל חינוכי במוקד "חברים מקשיבים", מראשי ארגון קהלים ומרבני מרכז ברקאי.
יום שכולו תורה - ניסן תשע"ג איך נהפוך את ליל הסדר לחוויה משפחתית וחינוכית מעצימה?
יום שכולו תורה - רעננה, ניסן תשע"ג
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
