ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"א"ר יהושע דסכנין סימן נתן לו הקב"ה לאברהם שכל מה שאירע לו אירע לבניו" (תנחומא פרשת לך לך סימן ט).
הרמב"ן בפירושו לספר בראשית האריך לבאר את הכלל וז"ל:
"אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות ב עניין אברהם יצחק ויעקב, והוא עניין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים , ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו" (בראשית י"ב ו).
לפי הסבר הרמב"ן המאורעות שאירעו לאבות "אפשרו" לגזרות המקום לחול במציאות ולהופיע במהלך ההיסטוריה של עם ישראל. וז"ל הרמב"ן:
"ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכוח גזירה אל פועל דמיון, תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים. ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות ...ולפיכך החזיק הקב"ה את אברהם בארץ ועשה לו דמיונות בכל העתיד להיעשות בזרעו, והבן זה" (שם).
בעל ה"שפת אמת" מלמד אותנו פן חדש בהבנת כלל זה. וז"ל:
"עניין הליכה מבית לסוכה (כמבואר בחז"ל, סוכה ב ע"א) "בסכת תשבו שבעת ימים. אמרה תורה: כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי", הוא מעין מצווה ראשונה שנצטווה אברהם אבינו ע"ה "לך לך מארצך" (בראשית י"ב א) וכמו כן בבני ישראל שנאמר "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר..." (ירמיהו ב' ב). ובוודאי אין יכולין לקיים זה כראוי רק בתחילת. לכן אחר יום הכיפורים שנעשים טהורים כקטן שנולד מתעורר זה הרצון בכל איש ישראל להיות נמשך אחר ד' יתברך, (בבחינת) "אחריך נרוצה" (שיר השירים א' ד)" ("שפת אמת", סוכות תרמ"ג).
האדמו"ר מגור סולל כאן דרך חדשה בהבנת הכלל "מעשה אבות סימן לבנים". אין זה רק שמה שאירע לאבות אירע בהמשך לבנים כפשט המדרש. אין זה רק שמה שאירע לאבות "אפשר" וגרם למאורעות להתרחש בתקופת הבנים כהסבר הרמב"ן. אלא שכל אחד מהבנים יכול לחזור ולקיים את מה שהאבות נצטוו בתקופתם, על ידי קיום המצוות כל אחד בזמנו. לפי זה מוסברת גם מצוות הסוכה, היציאה מדירת קבע לדירת ארעי. כשם שהמצווה הראשונה של אברהם הייתה לעזוב את מקומו ומצבו הקבוע ולצאת לדרך, מה שמסמל את חוסר היציבות ואת הארעיות, כך מצווה התורה על כל יהודי בתחילת השנה לצאת אל הסוכה. גם את הפסוק בירמיהו דורש ה"שפת אמת" על אברהם "חסד נעוריך". "חסד" בוודאי רומז אל אברהם "עמוד החסד". "נעוריך" שוב רומז אל אברהם "ראשית מטעו" של העם.
מה מטרתה של יציאה זו? ומדוע אנו מחכים עד לסוכות ואין אנו עוסקים בה מיד בתחילת השנה, בראש השנה? עונה על כך בעל ה"שפת אמת" בשם מו"ז, באמצעות המדרש הבא:
"ויאמר ה' אל אברם לך לך...[ילמדנו רבינו] מהו לאדם שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך, רב אידי ורב הונא בשם ר' יוסי בר יהודה בשם ר' שמואל אמרו אסור לאדם לקבל עליו עול מלכות שמים כשהוא מהלך, אלא יעמוד על רגליו ויקרא קריית שמע, וכשיגיע לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, יתחיל ואהבת מיד קורא מהלך ואינו חושש" (תנחומא פרשת לך לך סימן א,א).
בראש השנה אנו מקבלים עול מלכות שמים. ביום הכיפורים אנו מכריזים בקול רם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". בסוכות אפשר לצאת לדרך ולהלך. אז מגיע זמן מצוותה של "ואהבת...". מגיע הזמן לצאת בעקבותיו של אברהם אבינו, לצאת מדירת הקבע אל דירת הארעי. לצאת אל הציבור ולגרום לכך ששם שמים יתאהב על ידך. ההשפעה בסוכות היא בלתי מוגבלת ומגיעה אף אל האומות "ולכן מקריבים ע' פרים" (שפ"א שם). ממשיך בעל ה"שפת אמת" ודורש:
"...אל הארץ אשר אראך", על ידי היציאה וההליכה וקיום מצוות "ואהבת..." שיהא שם שמים מתאהב על ידך "זוכין אל הארץ אשר אראך...".
דווקא בימים אלה כשהשאלה כיצד נאבקים על "ארץ חמדתנו" עולה על הפרק, כדאי לזכור את חידושו של בעל ה"שפת אמת".

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך עושים קידוש?

בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?

שימוש בתנור אחד לחלב ובשר

ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה אכפת לך?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

"בזאת התורה" - איזו תורה?

למה ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.

נדרים התרת חכם והפרת בעל
השיעור עוסק בהבדל היסודי בהלכות נדרים בין התרת חכם, שעוקר את הנדר מעיקרו (למפרע), לבין הפרת בעל, שחותכת ומבטלת אותו מכאן ולהבא. דרך ניתוח שיטת הרמב"ם, התוספות ומפרשים נוספים, השיעור מנתח את ההשלכות המעשיות של הבדל זה, כגון שאלת החיוב במלקות או הבאת קורבן חטאת.

לנתיבות ישראל התחלת הגאולה בעיני גדולי ישראל
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
הרב מביא את עמדותיהם של רבנים בולטים, כדוגמת הרב קלישר, הרב גוטמכר והגאון מווילנא, ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל והשאלה האם חזרת העם לארצו מהווה את "אתחלתא דגאולה". בנוסף, נידונות ההשקפות השונות סביב היחס לתנועה הציונית, והמעבר מציפייה פסיבית לעשייה מעשית הכוללת קניית אדמות ובניין הארץ.

מידות הראי"ה זיכוך האמונה ושבירת הקליפות
אמונה י"ג - י"ז
השיעור עוסק בכך שהאמונה האמיתית חייבת להתפתח בהתמדה ולהשתחרר מתפיסות ילדותיות, דמיוניות ושגויות המכונות "קליפות". תהליך הזיכוך הזה מתרחש לעיתים דווקא באמצעות תופעת הכפירה, שתפקידה ההכרחי הוא לנפץ את האמונות המעוותות הללו ולאפשר לאור האלוהי הטהור והבוגר להתגלות מחדש.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת מטות מסעי
וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג לח) פרש"י – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה. מהי מיתת נשיקה, ומדוע מדמה אותה לנשיקה שהיא בפה | איך צדיק וחסיד גדול כדוד המלך ע"ה ימות על ידי מלאך המות חס וחלילה, ואמרו רז"ל שאין הצדיקים מתים אלא בנשיקה | כיון שהיה עתיד להיאמר מצות שמירת שבת בעשרת הדברות במעמד הנכבד, למה הקדימו השם יתברך ונתנו לישראל במרה | אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. (לא ד) פרש"י - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי. אם כן למה לא אמר בקרא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
















