ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּפְלִיגִי, מַהוּ הָרֵאשִׁית הַזֶּה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הַכֹּל נִבְרָא. וְקָאָמַר (בראשית רבה שם): בִּזְכוּת הַתּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא 1 שִׂכְלִית, הִיא בְּמַעֲלָה 2 קֹדֶם הַכֹּל, וְהִיא נִבְרֵאת קֹדֶם לַכֹּל, וּלְכָךְ כְּתִיב (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. כִּי כָּל פּוֹעֵל דְּבַר 3 מָה, תְּחִלָּה נִמְצָא מִמֶּנּוּ סֵדֶר הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּא רוֹצֶה לִפְעֹל. לְכָךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר רָצָה לִפְעֹל הָעוֹלָם, בַּתְּחִלָּה הָיָה 4 נִמְצָא סֵדֶר הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי הַתּוֹרָה הוּא 5 סֵדֶר הַנִּמְצָא וְהַנְהָגָתוֹ, וְדָבָר זֶה רִאשׁוֹן וְהַתְחָלָה. וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ הַתְחָלָה, אָז נִבְרָא תּוֹסֶפֶת עַל הַדָּבָר שֶׁהוּא הַתְחָלָה, וְלֹא נִקְרָא זֶה רִבּוּי, אַחַר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ כָּאן מְקַבֵּל.
משה מקבל התורה הוא הראשית
וְרַבִּי בְּרֶכְיָה סְבִירָא לֵיהּ, כִּי מֹשֶׁה הוּא רֵאשִׁית, כִּי עִקַּר הָעוֹלָם הֵם יִשְׂרָאֵל, וּמֹשֶׁה הוּא עִקַּר יִשְׂרָאֵל בְּמַה 6 שֶּׁהִשְׁלִים אֶת יִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל הֵם רֵאשִׁית גַּם כֵּן, כְּדִכְתִיב (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ. וּלְפִיכָךְ מֹשֶׁה, שֶׁהוּא רֵאשִׁית יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן, לְכָךְ מֹשֶׁה הוּא הָרֵאשִׁית הַגָּמוּר. וְיֵרָאֶה, כִּי אֵלּוּ ב' דְּבָרִים, הַתּוֹרָה וּמֹשֶׁה, כִּי רְאוּיָה הַתּוֹרָה לְמַעֲלָתָהּ שֶׁתִּהְיֶה הַתְחָלָה, לְמַר הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ הִיא הַתְחָלָה, וּלְמַר הַמְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, הוּא מֹשֶׁה, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַתְחָלָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַתּוֹרָה רַק* בִּשְׁבִיל הַמְקַבֵּל, וְאִם אֵין כָּאן מְקַבֵּל אֵין כָּאן תּוֹרָה. וּלְכָךְ הַמְקַבֵּל הַתּוֹרָה, הוּא מֹשֶׁה, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה רֵאשִׁית וְהַתְחָלָה.
___________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
1 - פרק נ' חלק ה'
2 - פרק נ' חלק ד'
3 - פרק נ' חלק ג'
טען עוד
רבי ברכיה סובר, שההתחלה היא משה, כי עיקר הנבראים בעולם הם ישראל, ומשה הוא העיקר בישראל, כיון 6 שהוא הנותן להם את צביונם המיוחד. גם ישראל נקראו ראשית, כמו שנאמר: קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. לכן משה, שנחשב כראשית לישראל, הוא נחשב לראשית המוחלטת. נראה כי שתי הדעות שהוזכרו, שהתורה ומשה הם הראשית שבשבילה נברא העולם, מסכימות כי התורה מפני חשיבותה ראויה להיות הראשית אלא שדעה ראשונה התייחסה לתורה עצמה, והדעה השניה התייחסה למשה מקבל התורה. משה ראוי להיחשב התחלה ועיקר לעולם, כי לתורה יש קיום בעולם רק אם יש מי שמקבל אותה. אם לא היה מי שיקבל את התורה אין צורך בתורה עצמה. לכן משה מקבל התורה ראוי להיחשב התחלה לעולם.
[ רַק – אלא.]
ביאורים
מהו העיקר אותו רצה הקב"ה להופיע בעולמו ושכל הבריאה כולה רק מגלה ומשלימה אותו?
התורה , היא יסוד הכל, כך סוברת הדעה הראשונה שמופיעה בגמרא. התורה היא הרעיון האלוהי הגדול, האידיאל הנצחי, מחשבתו של הקב"ה. אך רעיון לא יכול להישאר בגדר רעיון בלבד, גדול ככל שיהיה. הוא חייב להופיע במציאות ממשית על מנת שהוא יביא את עצמו לידי ביטוי. רעיון שנשאר במחשבה הוא חסר. כך גם בנוגע לתורה הקדושה. כדי שהתורה תתגלה ותתבטא חייבים שיווצר עולם כדי שהתורה לא תישאר בשמים אלא תופיע ותתקן את העולם. לשם כך יש ליצור יצר רע ויצר טוב, לברוא אדם, כדי שהתורה תכוון את אורחותיו, לבנות עולם שבו האדם יתהלך לאורה של התורה, יתמודד, יתעלה ויעלה את העולם כולו בזכותה.
לעומת זאת, הדעה השנייה סוברת שהעיקר הוא ישראל , שמשה רבינו הוא המובחר שבבניו. הקב"ה רצה שיהיה עם קדוש המחובר אליו בכל מאודו ונפשו. כדי שהעם הזה ידע איך לדבוק בקב"ה הוא צריך תורה שתנחה אותו במהלך חייו. לשם כך יש לברוא עולם שלם, מלא גויים וממלכות כדי שעם ישראל יתהלך בקרבו ויפיץ את אור ה', ויגלה שלמרות הקשיים והפיתויים הוא נאמן לקב"ה ומוסיף לספר תהילתו.
לאמיתו של דבר, שתי הדעות הם שני צדדים של אותה מטבע, שהרי התורה היא הטבע שחקוק באופי של עם ישראל ואילו עם ישראל הוא העם היחידי שיכול להופיע את רצונו ומחשבתו של הקב"ה – התורה.
במבט מעמיק זה, אין העולם נראה כסותר ומלא הפכים, אלא אחדותי שמוביל לאותה השלמות לאורך כל ההיסטוריה, להתגלות התורה בעולם ולהופעת התורה בפועל במציאותו הנעלה של עם ישראל באופן שלם ומרומם בין קהילת העמים.
הרחבות
* תורה טובה לישראל
וּפְלִיגִי, מַהוּ הָרֵאשִׁית הַזֶּה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הַכֹּל נִבְרָא. המדרש מסביר מהו הדבר עבורו נברא העולם. כמו המהר"ל גם הרב קוק מבאר את המדרש ואומר: "שׂמו (חז"ל) אל בריאת העולם שתי תכליות, התורה וישראל ". לבריאה שתי מטרות, גילוי התורה מצד עצמה וההטבה לבריות שה' מטיב לישראל. על שני יסודות אלו עומד הרב קוק ומבאר: "ועל פי אלה שתי המטרות הכוללות בנויה שלמות האדם, בקיום התורה ותלמודה, והישרת המדות . כי לענין התכלית האחת שהיא בשביל התורה, כדי להשלים את התורה , אין השלמתה השלמה אמתית כי אם כשנמצאים ב(חלק מְה)בריות (כאלה ש)הולכים על פי דרכה, ועושים מצותיה, ולומדים אותה לשמה. ולענין התכלית של קבלת הטובות מאתו יתברך, על זה תועיל הטבת המדות שראש כולן היא הענוה, ומגדרי הענוה הוא להכיר חסרונו, וכל מה שמכיר יותר חסרונו יהיה מקום שישלים אותו השם יתברך בטובו" [מדבר שור, עמוד צג].
המהר"ל נותן טעם מדוע פרשת מתן תורה ניתנה בין שתי פרשיות של דינים, בין פרשת מינוי דיינים לפרשת משפטים: "ביאור זה, כי ראוי שיהיו המשפטים אחר עשרת הדברות, להורות על מעלת התורה. כי משפט הוא היושר בעצמו, שלא יעבור על היושר... כי אין דבר שהוא מתייחס להשם יתברך רק המשפט, דכתיב "כי המשפט לאלהים הוא" [דברים א, יז]" [תפארת ישראל מו]. התורה ניתנה בין שתי פרשיות העוסקות במשפט להורות שהיא תכליתה של המשפט הואיל וחוקי המשפט מגלים את הטוב הגנוז בתורה.

הלכות שטיפת כלים בשבת

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך ללמוד גמרא?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

למה ללמוד גמרא?

קילוף פירות וירקות בשבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















