ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּפְלִיגִי, מַהוּ הָרֵאשִׁית הַזֶּה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הַכֹּל נִבְרָא. וְקָאָמַר (בראשית רבה שם): בִּזְכוּת הַתּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא 1 שִׂכְלִית, הִיא בְּמַעֲלָה 2 קֹדֶם הַכֹּל, וְהִיא נִבְרֵאת קֹדֶם לַכֹּל, וּלְכָךְ כְּתִיב (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. כִּי כָּל פּוֹעֵל דְּבַר 3 מָה, תְּחִלָּה נִמְצָא מִמֶּנּוּ סֵדֶר הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּא רוֹצֶה לִפְעֹל. לְכָךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר רָצָה לִפְעֹל הָעוֹלָם, בַּתְּחִלָּה הָיָה 4 נִמְצָא סֵדֶר הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי הַתּוֹרָה הוּא 5 סֵדֶר הַנִּמְצָא וְהַנְהָגָתוֹ, וְדָבָר זֶה רִאשׁוֹן וְהַתְחָלָה. וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ הַתְחָלָה, אָז נִבְרָא תּוֹסֶפֶת עַל הַדָּבָר שֶׁהוּא הַתְחָלָה, וְלֹא נִקְרָא זֶה רִבּוּי, אַחַר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ כָּאן מְקַבֵּל.
משה מקבל התורה הוא הראשית
וְרַבִּי בְּרֶכְיָה סְבִירָא לֵיהּ, כִּי מֹשֶׁה הוּא רֵאשִׁית, כִּי עִקַּר הָעוֹלָם הֵם יִשְׂרָאֵל, וּמֹשֶׁה הוּא עִקַּר יִשְׂרָאֵל בְּמַה 6 שֶּׁהִשְׁלִים אֶת יִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל הֵם רֵאשִׁית גַּם כֵּן, כְּדִכְתִיב (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ. וּלְפִיכָךְ מֹשֶׁה, שֶׁהוּא רֵאשִׁית יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן, לְכָךְ מֹשֶׁה הוּא הָרֵאשִׁית הַגָּמוּר. וְיֵרָאֶה, כִּי אֵלּוּ ב' דְּבָרִים, הַתּוֹרָה וּמֹשֶׁה, כִּי רְאוּיָה הַתּוֹרָה לְמַעֲלָתָהּ שֶׁתִּהְיֶה הַתְחָלָה, לְמַר הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ הִיא הַתְחָלָה, וּלְמַר הַמְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, הוּא מֹשֶׁה, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַתְחָלָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַתּוֹרָה רַק* בִּשְׁבִיל הַמְקַבֵּל, וְאִם אֵין כָּאן מְקַבֵּל אֵין כָּאן תּוֹרָה. וּלְכָךְ הַמְקַבֵּל הַתּוֹרָה, הוּא מֹשֶׁה, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה רֵאשִׁית וְהַתְחָלָה.
___________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
24 - פרק ג' חלק ד'
25 - פרק ג' חלק ה'
26 - פרק ג' חלק ו'
טען עוד
רבי ברכיה סובר, שההתחלה היא משה, כי עיקר הנבראים בעולם הם ישראל, ומשה הוא העיקר בישראל, כיון 6 שהוא הנותן להם את צביונם המיוחד. גם ישראל נקראו ראשית, כמו שנאמר: קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. לכן משה, שנחשב כראשית לישראל, הוא נחשב לראשית המוחלטת. נראה כי שתי הדעות שהוזכרו, שהתורה ומשה הם הראשית שבשבילה נברא העולם, מסכימות כי התורה מפני חשיבותה ראויה להיות הראשית אלא שדעה ראשונה התייחסה לתורה עצמה, והדעה השניה התייחסה למשה מקבל התורה. משה ראוי להיחשב התחלה ועיקר לעולם, כי לתורה יש קיום בעולם רק אם יש מי שמקבל אותה. אם לא היה מי שיקבל את התורה אין צורך בתורה עצמה. לכן משה מקבל התורה ראוי להיחשב התחלה לעולם.
[ רַק – אלא.]
ביאורים
מהו העיקר אותו רצה הקב"ה להופיע בעולמו ושכל הבריאה כולה רק מגלה ומשלימה אותו?
התורה , היא יסוד הכל, כך סוברת הדעה הראשונה שמופיעה בגמרא. התורה היא הרעיון האלוהי הגדול, האידיאל הנצחי, מחשבתו של הקב"ה. אך רעיון לא יכול להישאר בגדר רעיון בלבד, גדול ככל שיהיה. הוא חייב להופיע במציאות ממשית על מנת שהוא יביא את עצמו לידי ביטוי. רעיון שנשאר במחשבה הוא חסר. כך גם בנוגע לתורה הקדושה. כדי שהתורה תתגלה ותתבטא חייבים שיווצר עולם כדי שהתורה לא תישאר בשמים אלא תופיע ותתקן את העולם. לשם כך יש ליצור יצר רע ויצר טוב, לברוא אדם, כדי שהתורה תכוון את אורחותיו, לבנות עולם שבו האדם יתהלך לאורה של התורה, יתמודד, יתעלה ויעלה את העולם כולו בזכותה.
לעומת זאת, הדעה השנייה סוברת שהעיקר הוא ישראל , שמשה רבינו הוא המובחר שבבניו. הקב"ה רצה שיהיה עם קדוש המחובר אליו בכל מאודו ונפשו. כדי שהעם הזה ידע איך לדבוק בקב"ה הוא צריך תורה שתנחה אותו במהלך חייו. לשם כך יש לברוא עולם שלם, מלא גויים וממלכות כדי שעם ישראל יתהלך בקרבו ויפיץ את אור ה', ויגלה שלמרות הקשיים והפיתויים הוא נאמן לקב"ה ומוסיף לספר תהילתו.
לאמיתו של דבר, שתי הדעות הם שני צדדים של אותה מטבע, שהרי התורה היא הטבע שחקוק באופי של עם ישראל ואילו עם ישראל הוא העם היחידי שיכול להופיע את רצונו ומחשבתו של הקב"ה – התורה.
במבט מעמיק זה, אין העולם נראה כסותר ומלא הפכים, אלא אחדותי שמוביל לאותה השלמות לאורך כל ההיסטוריה, להתגלות התורה בעולם ולהופעת התורה בפועל במציאותו הנעלה של עם ישראל באופן שלם ומרומם בין קהילת העמים.
הרחבות
* תורה טובה לישראל
וּפְלִיגִי, מַהוּ הָרֵאשִׁית הַזֶּה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הַכֹּל נִבְרָא. המדרש מסביר מהו הדבר עבורו נברא העולם. כמו המהר"ל גם הרב קוק מבאר את המדרש ואומר: "שׂמו (חז"ל) אל בריאת העולם שתי תכליות, התורה וישראל ". לבריאה שתי מטרות, גילוי התורה מצד עצמה וההטבה לבריות שה' מטיב לישראל. על שני יסודות אלו עומד הרב קוק ומבאר: "ועל פי אלה שתי המטרות הכוללות בנויה שלמות האדם, בקיום התורה ותלמודה, והישרת המדות . כי לענין התכלית האחת שהיא בשביל התורה, כדי להשלים את התורה , אין השלמתה השלמה אמתית כי אם כשנמצאים ב(חלק מְה)בריות (כאלה ש)הולכים על פי דרכה, ועושים מצותיה, ולומדים אותה לשמה. ולענין התכלית של קבלת הטובות מאתו יתברך, על זה תועיל הטבת המדות שראש כולן היא הענוה, ומגדרי הענוה הוא להכיר חסרונו, וכל מה שמכיר יותר חסרונו יהיה מקום שישלים אותו השם יתברך בטובו" [מדבר שור, עמוד צג].
המהר"ל נותן טעם מדוע פרשת מתן תורה ניתנה בין שתי פרשיות של דינים, בין פרשת מינוי דיינים לפרשת משפטים: "ביאור זה, כי ראוי שיהיו המשפטים אחר עשרת הדברות, להורות על מעלת התורה. כי משפט הוא היושר בעצמו, שלא יעבור על היושר... כי אין דבר שהוא מתייחס להשם יתברך רק המשפט, דכתיב "כי המשפט לאלהים הוא" [דברים א, יז]" [תפארת ישראל מו]. התורה ניתנה בין שתי פרשיות העוסקות במשפט להורות שהיא תכליתה של המשפט הואיל וחוקי המשפט מגלים את הטוב הגנוז בתורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
