ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
תפקידו של עם ושל אדם להיות בני חורין, לא להיות משועבדים לאחרים בכל שעבוד שהוא. עיקר הסיפור של יציאת מצרים מבוסס על זה שאנו מדגישים את שלילת העבדות מחד, ואת חיוניות החירות מאידך. וכך נאמר במשנה (פסחים י, ד): "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" - ביושבנו בסדר ליל חרותנו, עלינו לפתוח תחילה בגנותנו ורק לאחר מכן לספר בשבחנו.
מהי הגנות ומהו השבח? מובאות בגמרא שתי דעות. רב אמר: הגנות - "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", והשבח - "ועכשיו קירבנו המקום לעבודתו". ושמואל אמר: הגנות - "עבדים היינו לפרעה במצרים", והשבח - "ויוציאנו ה' אלוקינו משם" (פסחים קטז, א; וע' רמב"ם הל' חו"מ פ"ז, ד). אין אלה שתי דעות מנוגדות, כי אם משלימות זו את זו. אלה הם שני צדדים של גנות ושבח. האחד מדגיש את השעבוד הרוחני ואת הגאולה הרוחנית, והשני את השעבוד הפיזי ואת הגאולה הפיזית. רק שני אלה כאחד - הגאולה הפיזית-מדינית והגאולה הרוחנית - מהווים את הגאולה השלמה.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". בכל דור ודור ישבו יהודים בליל הסדר, סיפרו על היציאה מעבדות לחירות והשתדלו לחיותה בעצמם. אולם מי כמונו יכולים לחוש זאת ממש, שהרי אנו חיים בעצמנו יציאה משעבוד לגאולה. זכינו לראשית צמיחת גאולתנו, לתקומתה של מדינתנו מחדש ולשחרור ארצנו מידי זרים. יצאנו ממש משעבוד לגאולה. אבל סיפור יציאת מצרים מזכיר לנו שגאולה שלמה היא רק כאשר לגאולה הפיזית-מדינית מצטרפת הגאולה הרוחנית, כאשר גאולת הגוף נשלמת על ידי גאולת הנשמה.
בליל הסדר של זמן חירותנו אנחנו שותים ארבע כוסות של הודיה כנגד ארבע לשונות של גאולה (עי' ירושלמי פסחים פ"י ה"א): "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים" (שמות ו, ו ז).
זוהי התוכנית האלוקית ליציאתנו ממצרים, וממנה אנו למדים שמדובר בתהליך של גאולה ויש בו שלבים (עי' ספורנו ומלבי"ם שם): "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" - הוצאה מתחת הסבל הקשה, עם התחלת המכות; "והצלתי אתכם מעבודתם" - הצלה מהעבודה בכלל, עם יציאתנו ממצרים; "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים" - בקריעת ים-סוף; "ולקחתי אתכם לי לעם" - במעמד הר סיני.
אלה הם השלבים של הגאולה השלמה, גאולת הגוף וגאולת הנשמה כאחד. שלושת השלבים הראשונים עוסקים ביציאת מצרים - הגאולה הפיזית; והשלב הרביעי - מתן תורה - הגאולה הרוחנית. שלושת השלבים הראשונים עוסקים בשחרורנו משעבוד מצרים, והשלב הרביעי מפגיש אותנו עם ייחודנו.
לשם גילוי ייחודנו בפועל בא השלב החמישי - הלשון החמישית של גאולה: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" (שמות ו, ח). רק בארץ ישראל יש לנו האפשרות להגשים את ייעודנו בשלמות כעם ה'. על כן בשלב החמישי של "והבאתי אתכם אל הארץ" מסתיים התהליך בשלמות.
שורש הגלויות
גלות מצרים היא השורש לכל הגלויות, וגאולת מצרים - השורש לכל הגאולות. גאולת מצרים מהווה דגם ותבנית לגאולה האחרונה, אשר בתהליכיה אנו חיים.
כשם שישנם שלבים בגלות, קודם הגוף משתעבד ולאחר מכן משתעבדת גם הנשמה, כך גם בגאולה - תחילה נגאל הגוף ורק אחר כך נגאלת הנשמה. שעבוד הגוף קל יותר משעבוד הנשמה, וגאולת הגוף קלה אף היא יותר מגאולת הנשמה. גם אחרי שהגוף כבר נגאל, הנפש עדיין נשארת משועבדת.
הנביא יחזקאל (לו, כד כז) פורש את התוכנית האלוקית של גאולתנו האחרונה: "ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם: ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר: ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקיי תלכו ומשפטיי תשמרו ועשיתם".
מדובר בתהליך אשר גם בו ארבעה שלבים. השלב הראשון: קיבוץ גלויות - זוהי גאולת הגוף. שלושת השלבים הבאים עוסקים בתהליך של גאולת הנשמה - עד לשיבה המלאה לתורה ולמצוותיה. רק לאחר מכן בא השלב החמישי והמסכם: "וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואנוכי אהיה לכם לאלוקים" (יחזקאל לו, כח).
זכינו בדורנו לראשית צמיחת גאולתנו עם תקומתה של מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות לתוכה. זאת גאולת הגוף, אשר המשכה הברור והבטוח הוא גאולת הנשמה. אז תהיה גאולתנו שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
לימוד תנ"ך מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.
