ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הנצי"ב על התורה מפרש: צדיק תמים הוא "צדיק גמור", וכמו שמצאנו שחז"ל הבחינו בין צדיק גמור ואינו גמור, וז"ל (ברכות דף ז עמוד א):
"צדיק וטוב לו - צדיק גמור, צדיק ורע לו - צדיק שאינו גמור, רשע וטוב לו - רשע שאינו גמור, רשע ורע לו - רשע גמור".
ובמה זה בא לידי ביטוי שהוא צדיק גמור? זאת הוא לומד מגמרא במקום אחר (קידושין דף מ עמוד א):
"אמר רבא, רב אידי אסברא לי: (ישעיהו ג) 'אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו' - וכי יש צדיק טוב, ויש צדיק שאינו טוב? אלא, טוב לשמים ולבריות - זהו צדיק טוב, טוב לשמים ורע לבריות - זהו צדיק שאינו טוב. כיוצא בדבר אתה אומר: (ישעיהו ג) 'אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו' - וכי יש רשע רע, ויש שאינו רע? אלא, רע לשמים ורע לבריות - הוא רשע רע, רע לשמים ואינו רע לבריות - זהו רשע שאינו רע".
הנצי"ב מקשר בין מאמרי חז"ל הנ"ל ואומר, שצדיק טוב שהוא גם טוב לבריות הוא צדיק גמור, וצדיק שאינו טוב לבריות הוא צדיק שאינו גמור. ולפי זה מפרש את התואר שקבל נח "צדיק תמים" היינו צדיק גמור, צדיק טוב, שהוא גם טוב לבריות.
מה הכוונה כאן "רע לבריות"? והנה אין ספק שאם הצדיק הוא רע לבריות על ידי שמזיק להם, או גוזל אותם, בודאי שאינו ראוי להיקרא צדיק, אלא חז"ל מדברים כאן על מי שהוא צדיק בכל עניני התורה גם בין אדם לחברו, אלא שהוא צדיק שאינו מעורב עם הברית וחי לעצמו, וזהו "צדיק שאינו טוב".
נראה לומר, שעל צדיק כזה אמרו בגמ' (עבודה זרה דף יז עמוד ב):
"דאמר רב הונא: כל העוסק בתורה בלבד - דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: 'וימים רבים לישראל ללא אל'הי אמת', מאי ללא אל'הי אמת? שכל העוסק בתורה בלבד - דומה כמי שאין לו אלוה".
בודאי שמי שעוסק כל ימיו בתורה הוא צדיק, אלא כיון שאינו עוסק גם בגמילות חסדים חסר לו השלמות שהיא מידת האמת, ודומה כמי שאין לו אלוה.
רש"י שם פירש "כמי שאין לו אלוה - להגן עליו", נראה שפירושו מתיישב עם המשנה מסכת פאה (פרק א משנה א) "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם". נמצא, שבזכות גמ"ח הוא מקבל שכר גם בעולם הזה, וזה כוונת חז"ל שאז יש לו אלוה להגן עליו.
והנה הדברים המוזכרים במשנה הנ"ל כולם הם דוגמאות של גמילות חסדים חוץ מדבר אחד שנראה אינו קשור לכך "ותלמוד תורה כנגד כולם", והדבר אומר דרשני, ונראה לומר שהמשנה מתכוונת לתלמוד תורה שמלמד אחרים, שזה ענין של חסד ונקרא "תורת חסד על לשונה", וכך נראה להוכיח מהגמרא (שבת דף קכז עמוד א):
"אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואלו הן: הכנסת אורחין, וביקור חולים, ועיון תפלה , והשכמת בית המדרש, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והדן את חברו לכף זכות".
כאן לא נאמר סתם תלמוד תורה, אלא "והמגדל בניו לתלמוד תורה", שעיקרו "תורת חסד" להנחיל לאחרים. והנה נוספו כאן דברים נוספים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז, כמו "עיון תפלה", אבל הגמרא שם מיישבת שגם זה קשור לגמ"ח 1 .
נראה שנח מצא חן בעיני ה' בגלל היותו "צדיק תמים" שטוב גם לבריות, ומנין שהיה טוב לבריות? הדבר רמוז בשמו כפי שפירשה התורה (בראשית פרק ה) "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה' ", ופירש רש"י:
"זה ינחמנו - ינח ממנו את עצבון ידינו, עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרישה והוא הכין להם, והיתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חטים, מקללתו של אדם הראשון, ובימי נח נחה, וזהו ינחמנו, ינח ממנו. ואם לא תפרשהו כך, אין טעם הלשון נופל על השם, ואתה צריך לקרות שמו מנחם" 2 ,
הרי לנו שנח עשה פעולות להועיל לאנושות ולהקל עליה לעול עצבונה.
לפי זה נראה להסביר מדוע הקב"ה פונה אל נח ואומר לו (בראשית פרק ז פסוק א) "כי אותך ראיתי צדיק", ומפרש רש"י מדוע לא נאמר צדיק תמים? "מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו". והנה מה שלא אומרים כל שבחו של אדם בפניו זה כדי שלא יבוא לידי גאוה ויחשוב שהוא כבר שלם במעשיו, ולעודד את האדם להשלים עצמו, ולכן הקב"ה לא אומר לו שהוא "צדיק תמים". ולפי מה שפירשנו ש"תמים" הוא "טוב לבריות", הקב"ה לא אומר לו שהוא תמים, כיון שהוא מצפה מנח שילמד את דורו להיות טובים לבריות, וכיון שנח לא הצליח בכך ונגזר מבול שיכלה את אנשי דורו, נאמר "וישאר אך נח", מה משמיענו הכתוב, הלא ידענו שהמבול כלה את העולם? אלא נראה שמשמעות הדבר היא "אך" למעט בא 3 , שנח נשאר צדיק חסר שלימות, ולא "צדיק תמים" כפי שהתורה כנתה אותו בתחילה.
אמרו חז"ל (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה לא) "קינים תעשה את התיבה, אמר ר' יצחק: מה הקן הזה מטהר את המצורע אף אותך תיבתך מטהרתך". כיצד התיבה מטהרת? בכך שנח טרח כל כך הרבה בתיבה עם בעלי החיים, "גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות", למד להיות טוב לבריות, וכך התיבה טיהרה אותו.
פירוש נוסף לתואר "תמים" נמצא בגמ' (עבודה זרה דף ו עמוד א) שמפרשת את הפסוק "צדיק תמים" "דלמא תמים בדרכיו, צדיק במעשיו הוה!", ופירש רש"י "תמים בדרכיו - עניו ושפל רוח, צדיק במעשיו - בלא חמס", לפי זה השלמות הגדולה ביותר היא הענווה, שהעניו נקרא מתים ושלם, וזה כפי שאמר רבי נחמן מברסלב "אין שלם מלב שבור". ולפי זה אפשר להסביר מדוע הקב"ה לא אמר לנח בפניו שהוא "צדיק תמים", מפני שאין זה נכון לומר לאדם שהוא עניו, כדי שלא יפסיד את המידה הטובה הזאת של ענווה.
ולפי זה מפרש "משך חכמה" את הביטוי "היה בדורותיו" היינו בשתי דורות, כלפי דור המבול הצטיין בכך שהיה צדיק בלא חמס, וכלפי הדור שאחר המבול הצטיין בכך שהיה תמים עניו, וזאת מפני שדור הפלגה חטאו בגאווה, וכך הם אמרו "ונעשה לנו שם" ועל פי זה פעלו.
והנה רש"י הביא מחלוקת בין רבותינו על מעלתו של נח:
"בדורותיו - יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום",
ונראה שהדבר תלוי לאיזה משני התארים שקבל נח אנו מתיחסים, ביחס לתואר צדיק שהיה נקי מחמס, סביר להניח שאם היה בדורו של אברהם היה צדיק גדול יותר, אבל ביחס לתואר "תמים" זה חידוש להיות צדיק בין רשעים ולהרגיש בכל זאת ענווה, אבל להיות בין צדיקים ולהרגיש ענווה אין בזה חידוש גדול כל כך, וממילא לא היה נחשב לכלום.
^ 1 והא אנן תנן: אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן: כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם [הני - אין, מידי אחרינא - לא]! הני נמי (בגמילות חסדים שייכי. לישנא אחרינא:) הני בהני שייכי.
^ 2 נראה לומר, שהכתוב רמז בשמו גם את הנחמה, שהעולם היה צריך לאחר חורבנו, אלא שהתורה קראה לו נח מתוך תקוה טובה שגם יניח לעולם ולא יחרב.
^ 3 "כל אכין ורקין מיעוטין הן", ועל פי זה פירש רש"י שנח אחר לתת אוכל לארי והכישו ונעשה בעל מום, וז"ל רש"י (בראשית פרק ז פסוק כג) "אך נח - לבד נח, זהו פשוטו. ומדרש אגדה היה גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות. ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו, ועליו נאמר (משלי יא לא) הן צדיק בארץ ישולם".
.
^ 2 נראה לומר, שהכתוב רמז בשמו גם את הנחמה, שהעולם היה צריך לאחר חורבנו, אלא שהתורה קראה לו נח מתוך תקוה טובה שגם יניח לעולם ולא יחרב.
^ 3 "כל אכין ורקין מיעוטין הן", ועל פי זה פירש רש"י שנח אחר לתת אוכל לארי והכישו ונעשה בעל מום, וז"ל רש"י (בראשית פרק ז פסוק כג) "אך נח - לבד נח, זהו פשוטו. ומדרש אגדה היה גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות. ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו, ועליו נאמר (משלי יא לא) הן צדיק בארץ ישולם".
.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
