ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמִפְּנֵי כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם רֵאשִׁית הַמְּצִיאוּת, לְכָךְ הֵם עִקַּר הַמְּצִיאוּת, וְהָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם רֵאשִׁית אֵין לָהֶם 1 דָּבָר זֶה, לְכָךְ אֵינָם רַק תּוֹסֶפֶת, וְהַדָּבָר שֶׁהוּא תּוֹסֶפֶת אֵינוֹ עֶצֶם וְעִקַּר הַמְּצִיאוּת, וְדָבָר זֶה מְבֹאָר. וְאֵיךְ יִהְיֶה דָּבָר זֶה בָּטֵל, שֶׁיִּהְיוּ הָאֻמּוֹת עִקָּר וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ טְפֵלִים אֶצְלָם, וְהֵם מְשֻׁעְבָּדִים לָהֶם! דָּבָר כְּמוֹ זֶה אִי אֶפְשָׁר, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה מֵעִנְיַן הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָרִבּוּי, וְהוֹכַחְנוּ בִּרְאָיוֹת מוֹפְתִיּוֹת שֶׁמְּחַיֵּב הַמּוֹפֵת שֶׁיִּהְיֶה כָּאן אֻמָּה אַחַת יְחִידָה, וְהִיא רֵאשִׁית לַבְּרִיאָה, וּבִשְׁבִיל זֹאת הַבְּרִיאָה נִבְרָא הַכֹּל, כְּדִכְתִיב (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּפֵרְשׁוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר פרשה א, ד): בִּשְׁבִיל רֵאשִׁית בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהֵם יִשְׂרָאֵל, כְּדִכְתִיב: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל {לַה'} רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. כִּי 2 בִּשְׁבִיל רֵאשִׁית הַתְּבוּאָה אָדָם זוֹרֵעַ כָּל הַתְּבוּאָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ, וּבִשְׁבִילָם בָּרָא אֶת הַכֹּל, כִּי שְׁאָר אֻמּוֹת הֵם תּוֹסֶפֶת עַל זֶה.
________________________________
מפני שישראל הם ראשית המציאות, לכן הם עיקר המציאות, ואילו שאר האומות, שאינם ראשית המציאות, 1 אינם עיקר המציאות אלא תוספת לעיקר הבריאה, ותוספת אינה יכולה להיות העיקר, דבר זה ברור. כיצד יתכן אם כן, שהעיקר, שהם ישראל, יהיה בטל, והטפל, היינו אומות העולם, יהיה העיקר וישראל יהיו משועבדים להן?! דבר זה לא יתכן כלל, כמו שכבר הוכחנו בפרק ג בהוכחות חותכות, המחייבות מציאותה של אומה אחת יחידה שהיא ראשית הבריאה, ובשבילה נבראה כל המציאות, כמו שנאמר: בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, ופירשו במדרש, בשביל ראשית ברא אלוקים שמים וארץ. הראשית הם ישראל, כמו שנאמר: קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. 2 כמו שהאדם זורע את כל התבואה בשביל גרעיני התבואה, ולא לשם השיבולת והקש, כך ישראל הם ראשית תבואתו, ובשבילם ברא הכל, וכל שאר האומות הן רק כתוספת לעיקר.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
44 - לימוד שבועי באמונה ז' אייר - י"ג אייר תשע"ה
45 - פרק י' חלק ב'
46 - פרק י' חלק ג'
טען עוד
כבר ראינו שעם ישראל הוא העיקר והמרכז של המציאות כולה. עניין זה מבהיר לנו גם את מעלתו הייחודית של עם ישראל, וגם את היחס שבין עם ישראל לבין שאר האומות. האומות השונות לא נבראו כעיקר ויסוד העולם, ולכן אינן מוגדרות כעיקר של המציאות, אלא כדבר שטפל אל העיקר.
כמובן, גם לדברים הטפלים ישנה הגדרה עצמית, אלא שהגדרתם העצמית היא להיות כפופים לעיקר, ולתת לעיקר את היכולת לשמש בתפקידו המשמעותי כעיקר.
בכדי לבאר את ענינו של הדבר הטפל, מעמיק המהר"ל בדרשת חז"ל על הפסוק הראשון בתורה, 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ'; העולם נברא בשביל הראשית, והראשית היא עם ישראל, כמו שכתוב בפסוק: 'קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה '.
המדרש מסביר שעם ישראל הוא ראשית ועיקר התבואה. ההמשלה לתבואה מאפשרת לנו להבין את היחס שבין עם ישראל לבין אומות העולם. כמו שעיקרה של התבואה הוא הגרעין, כך גם עיקרו של העולם הוא עם ישראל, שהוא העיקר והגרעין של כל העולם.
לתבואה ישנם חלקים שונים: שיבולת, קש, גרעינים ועוד, ולכל חלק תפקיד משלו. עם כל זה, כשהאדם זורע את התבואה הוא עושה זאת לשם הגרעינים בלבד. כך גם בבריאת העולם. גם במציאות ישנם חלקים ופרטים רבים, אבל בריאת העולם לא נעשתה אלא בשביל עם ישראל, וכל שאר הפרטים הם תוספת טפלה לבריאה של עם ישראל.
כשם שהגרעין הוא בעל התכונות הייחודיות, המגדירות אותו כגרעין וכעיקר התבואה, ולא ייתכן להחליפו בקש, כך לא ניתן להחליף את עם ישראל באומה אחרת ולומר שאומה זו היא העיקר.
הרחבות
* ישראל והעמים
וּמִפְּנֵי כִּי יִשְׂרָאֵל... הֵם עִקַּר הַמְּצִיאוּת, וְהָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם רֵאשִׁית אֵין לָהֶם דָּבָר זֶה. הבדל זה שבין ישראל לבין העמים ניכר בעיקר ביחס לאומות. אולם ישנם יחידי סגולה גם בין הגויים שמסוגלים להתרומם למדרגות עליונות כדבריו של הרב קוק : "מצדם של יחידי הסגולה אין אנחנו יודעים הבדל בין עם ולשון ו"נכרי שעוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול" [סנהדרין נט.], וכבר אמרו חכמינו הראשונים "נקבל פני פילוסופוס חברנו" [כלה רבתי ז, ד]. אבל מה שאנו דורשים בשבחה של כנסת ישראל בכלל, הוא על דבר הסגולה האלקית הנמצאת בנשמת האומה בכללה, וממילא היא מתגלה גם כן בכל יחיד באיזו צורה מיוחדת, ומקרא מלא הוא: "ונפלינו" [שמות לג, טז]" [אגרות הראיה א, סד]. עם ישראל הוא עם מיוחד. הרב קוק ממשיך ומבאר שעובדה זו היא נתון שעלינו להכיר בו ולשמוח בו ורק כך נושפע ממנו באור חיובי: "והחופש הגמור שלנו הוא, שנהיה מרימים ראש בגלוי להתפאר באהבת כנסת ישראל, החקוקה בנשמתנו פנימה, ואין לנו להכחיש אהבה טהורה זאת, לא מצד כל הגיון מדעי, ולא מצד כל חסידות קוסמופוליטית (אמון באחדות כלל האומות). כשנהיה יונקים מבארנו, באר ישראל, יהיה לנו כל, גם חסידות, גם דעה, ובהרחבת הדעת של עשירות פנימית נשקיף על כל הככר (העושר) האנושי, להתכבד בחיל של חלקנו באוצר הכלל ושל חלקנו המיוחד שאין לזרים" [שם]
לעילוי נשמת רבקה בת הרב יחזקאל שרגא ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
