ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(פג. תחילת פרק תשיעי – פג: 6-)
חלק א – משנה: הכותב לאשתו "דין ודברים אין לי..." ביחס לנכסי מילוג:
לבעל יש 3 זכויות בנכסי המילוג:
- פירות
- ירושת הקרן
- מניעה ממנה למכור
- כתב לה כשארוסה, לפני שזה שלו.
אמר "דין ודברים אין לי בנכסיך" – מועיל, אך רק לגבי הזכות של מניעת מכירה.
כדי שיוותר גם על שאר הזכויות צריך לומר בפירוש:
"כנ"ל + ובפירותיהן" – פירות
(ר"י – עדיין יאכל פירי פירות, אא"כ יבהיר שגם לא פירי פירות).
"כנ"ל + בחייך ובמותך" – ירושה.
(רשב"ג – עדיין יירש, כי מתנה עמש"כ בתורה).
א. כותב מול אומר –
משנתנו – הכותב לאשתו,
ר' חייא – גם האומר (אפילו זה מספיק כדי לוותר כבמשנה).
ב. למה הוויתור מועיל?
והרי בברייתא האומר לשותפו "דין ודברים אין לי על שדה זו – לא אמר כלום",
שהרי צריך לשון של מכירה, ולא "וויתור".
תשובה – אצלנו מדובר ש:
וכרב כהנא, שמתנה אדם על מתנה שלא תבוא.
וגם:
- דין דרבנן, וכיון שזה תוקן לטובתו, יכול לוותר אם רוצה,
- הגמרא שוב מדגישה:
אם זה דין דרבנן, למה לא גם כשכבר נשואה?
תשובה: כי אחרי הנישואין ידו כידה
(כלומר זה כבר אצלו, ומאוחר מדי להשתמש בלשון של וויתור). - לגבי זה שזה כבר בידו בנשואה, יש מחלוקת בדרך אגב בנושא אחר:
אביי: ידו כידה,
רבא: ידו עדיפא מידה,
וכרב הונא, שאישה יכולה לומר לבעלה "איני ניזונת ואיני עושה".
הערות:
המחלוקת לגבי שומרת יבם שיש לה נכסים ומתה:
ב"ש – יורשי היבם ויורשי האישה חולקים (היבם ממשיך את הבעל, ולכן קצת נחשב שהאישה מתה ראשונה),
לב"ה – רק יורשי האישה (שהרי הבעל מת ראשון).
באלו נכסים מדובר:
בנכסים שהיו כבר תחת הבעל הראשון כנכסי מילוג:
לאביי – לב"ה גם בזה הכל לאישה,
לרבא – בזה ב"ה מודים לב"ש שחולקים (כי יד הבעל חזקה),
ורק אמרו שהכל ליורשי האישה בנכסים שהגיעו לה אחרי שהבעל הראשון מת.
(פג. 4-)
- C.לגבי האומר לשותפו "דין ודברים אין לי", האם כשקנו מידו כן מועיל?
כלומר שהשותף שוויתר גם הגביה חפץ של חברו.
רב יוסף – לא מועיל, כי התכוון רק לחזק את ה"וויתור" שאינו מועיל,
רב נחמן – מועיל, כי התכוון לעשות בנוסף גם קניין חליפין לקרקע עליה וויתר.
להלכה – מועיל,
אביי – אא"כ האומר "דין ודברים" ערער לפני כן על הקרקע של השותף ואז אמר "דין ודברים", סביר שהתכוון רק לוותר על הערעור.
אמימר – מועיל, ולא סובר את החלוקה של אביי.
(פג: 6+)
ג. למה לא מועיל יותר? (למה רק שיכולה למכור, ולא לגבי ירושה ופירות?)
1. כי יד בעל השטר (האישה) על התחתונה,
ולכן מפרשים את הוויתור שלו לדבר הכי פחות, שזה היכולת שלה למכור.
פירות > מניעת מכירה, כי פירות ודאי יפסיד כעת, ומניעת מכירה זה הפסד עתידי ולא בטוח.
ירושה > מניעת מכירה, כי מיתה של האישה שכיח יותר מאשר שהיא תחליט למכור.
2. רב אשי – "דין ודברים אין לי בנכסייך" – ולא בפירותיהן ולא לאחר מיתה.
(פג: שליש)
ד. פירי פירות
כלומר, מכר את הפירות וקנה שדה, ולשדה יש פירות.
במשנה - אם ויתר על פירות, האם ויתר על פירי פירות?
ת"ק – כן,
ר"י – לא, אלא אם כתב – "ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם".
דיונים:
- שאלה לר"י – האם צריך לומר גם פירי פירות וגם עד עולם, ואם לא אז איזה?
- שאלה - כתב רק פירי פירות ולא הזכיר את הפירות עצמן?
ניסיון תשובה – סילק עצמו גם מהפירות, שהרי אם יש לו פירות ואכלם, איך יהיו פירי פירות?
דחייה – יתכן שהפירות שלו, ולא אכל את כולם אלא שייר ומכר ועשה פירי פירות.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך מותר להכין קפה בשבת?

'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך לא להישאר בין המצרים?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

"איזהו העשיר השמח בחלקו!"

האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

















