ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
אהרון ובניו נבחרו למעמד המיוחד הזה ולתפקיד השירות הזה למען עם ישראל והקב"ה. נשאלת השאלה מדוע נבחרו דווקא אהרון וצאצאיו? כשנמשיך ונקרא בתורה, נגלה שמשה מואשם ב"פרוטקציה" לבני משפחתו בעניין בחירת אהרון אחיו ואחייניו לשמש כשבט הכהונה של עם ישראל.
התורה עצמה לא מספקת לנו שום הסבר על תפקיד של הכוהנים בחיי עם ישראל ועבודת המקדש. היא גם לא נותנת שום טעם או סיבה לכך שהקב"ה בחר דווקא באהרון ובמשפחתו לשמש באופן בלעדי ככוהנים ומשמשים בקודש במשכן, ואחר-כך במקדש בירושלים.
ואולם, כמעט בהערת אגב לפירושו לתורה בפרשת צו, רבי אברהם אבן עזרא אומר שאהרון נבחר לתפקיד לא בגלל מעלותיו שלו, כביכול, אלא דווקא מפני שנשא לאישה את אלישבע, אחותו של נחשון, ובכך הפך לחלק מן המשפחה ההיא צאצאי יהודה, והמעלות של אותה משפחה נדבקו בו והפכו אותו למועמד המתאים ביותר לתפקיד הכוהן הגדול של עם ישראל.
רבי אברהם אבן עזרא לעולם אינו מאכזב בפירושיו המקוריים והאינטואיטיביים לתורה. נחשון הוא סמל להסתכנות אישית והקרבה עצמית למען הצלת עם ישראל. לפי המסורת קפץ נחשון לתוך ים סוף לפני שזה נבקע כדי לאפשר לבני ישראל לנוס משעבוד פרעה ולהינצל ממוות.
נחשון גם יהיה מנהיג שבט יהודה, השבט החשוב ביותר אולי מבין שבטי ישראל, והוא יהיה הראשון מבין מנהיגי השבטים שיביא מרצונו מנחה ומתנה למשכן ביום חנוכתו והקדשתו. תכונה זו של הקרבה ושירות הציבור, כמובן, נחוצה ביותר למי שממלא את תפקיד הכהן הגדול של עם ישראל ואחראי על עבודת המשכן בכל הדורות.
אהרון נזקק לדוגמה האישית ולהשפעה של נחשון על מנת למלא את תפקידו החיוני בחיי עם ישראל. משה יכול לצוות על אהרון ולומר לו מה המטלות שעליו לבצע במסגרת תפקידו ככוהן הגדול של עם ישראל בזכות ההקרבה ושירות הציבור שהוא למד כשהצטרף למשפחתו של נחשון.
יש פה תובנה מופלאה באמת שמלמדת אותנו עד כמה עניינים חיצוניים לכאורה, כמו קרובי משפחה, משפיעים על חיינו וחשובים לתפקידים שהקב"ה בחר אותנו למלא בחיים הציבוריים של עם ישראל. אסור לנו לעולם להמעיט בחשיבות ובהשפעה שיש לנו, גם אם היא עקיפה, על אנשים ועל החברה היהודית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
