ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
שיטת רש"י במסכת בבא מציעא (י ע"א ד"ה לא קנה) היא שאף שהכלל הוא שאדם התופס עבור בעל חוב כשיש נושים רבים, לא קונה עבור הנושה עבורו תפס, אם הנושה עשה אותו שליח לתפוס, הרי שהשליח יכול לתפוס עבור המשלח.
תוספות (שם ד"ה תופס) מקשים על רש"י מהגמרא שלנו, ממנה משמע שגם שליח אינו יכול לתפוס עבור משלחו, כאשר הוא חב לבעלי חובות אחרים.
על קושיה זו נאמרו כמה תירוצים, המבארים גם את שיטת רש"י, וננסה לפרוס אותם כעת:
א. הפני יהושע (על הסוגיא כאן) וקובץ שיעורים (כתובות סימן שד) מבארים שכאן לא מדובר כשאמר לשליח שיזכה עבורו, אלא רק שיביא לו את הספינה, ולכן זה לא הועיל כיון שהשליח אינו זוכה אלא רק תופס עבורו.
ב. באופן דומה כתבו המחנה אפרים (שלוחין כז) וה'שואל ומשיב' (תליתאה ב, קפה) והבית הלוי (ג, מד) שיש להבדיל בין המקרה בגמרא שלנו, לבין תופס לבעל חוב רגיל, כיוון שבגמרא שלנו לא מדובר בתפיסה רגילה מבעל חוב אלא אחר שהוא נפטר, וזו תפיסה מיוחדת הנוגדת את הכלל שמטלטלין אינם משתעבדים לבעל חוב, ולכן שליח אינו יכול לבצע תפיסה זו.
ג. תומים (קה, א) והמהרש"א (על הסוגיה כאן) כתבו שמה שרש"י כתב שמועיל כשעשאו שליח, הכוונה היא רק כאשר לשליח עצמו ישנה זכות לתפוס כמו במציאה שלכולם יש זכות לתפוס אותה, ולכן מועיל כשעשה שליח, מה שאין כן בכל מקרה אחר שאינו מציאה שבו לא מועיל גם אם עשה שליח, כיון שלשליח עצמו אין שום זכות לתפוס.
ד. הרב וואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח, שה, באופן דומה כתבו בשם ר' בונם מפשיסחה) ביאר שלשיטת רש"י אם אחד מהנושים עושה שליח, ופועל על מנת להשיג את חובו, בעוד ששאר הנושים לא עשו כל מעשה לגבות את החוב, הרי שכוונתם אינה ברורה, ויתכן שהם מסכימים למחול אפילו ללווה, ולכן השליח יכול לתפוס גם על חשבון הנושים האחרים שאיננו יודעים את כוונתם, אבל במקרה בגמרא בכתובות, שבה הגיעו הנושים האחרים: רב פפא ורב הונא ותפסו בעצמם, ובכך גילו בדעתם שגם הם מעוניינים בתפיסה, ברורה כוונת הנושים האחרים, ואין אחד מהנושים יכול לתפוס דרך שליח, אלא רק בעצמו, כיון שהתפיסה היא נגד רצון הנושים האחרים.
סיכום:
בהסבר הגמרא בכתובות שבה נאמר ששליח לא יכול לתפוס עבור נושה ששלח אותו, במקום שיש נושים אחרים שעלולים ליפגע מתפיסה זו, אך רש"י כתב במקום אחר שנושה יכול לעשות שליח לתפוס עבורו, גם אם הוא פוגע בנושים אחרים. כמה תירוצים נאמרו על זה:
1. כאן השליח לא מקנה לנושה אלא רק מחזיק לו לזמן, וזה שליח אינו יכול לעשות.
2. כאן השליח לא רוצה רק להקנות עבור המשלח, אלא רוצה לזכות לו בכסף שלא היה מגיע לו בלי תפיסה זו, ולכן הוא לא יכול לעשות כן.
3. כשאין לשליח עצמו זכות לתפוס למרות הפגיעה בנושים, אין הוא יכול לתפוס עבור נושה אחד.
4. פעולתו של נושה אחד, לעומת חוסר פעולה של נושים אחרים היא זו שמתירה לשליח לתפוס, אך אם כל הנושים פועלים לגבות את החוב, התפיסה אסורה על ידי שליח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
