ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
שיטת רש"י במסכת בבא מציעא (י ע"א ד"ה לא קנה) היא שאף שהכלל הוא שאדם התופס עבור בעל חוב כשיש נושים רבים, לא קונה עבור הנושה עבורו תפס, אם הנושה עשה אותו שליח לתפוס, הרי שהשליח יכול לתפוס עבור המשלח.
תוספות (שם ד"ה תופס) מקשים על רש"י מהגמרא שלנו, ממנה משמע שגם שליח אינו יכול לתפוס עבור משלחו, כאשר הוא חב לבעלי חובות אחרים.
על קושיה זו נאמרו כמה תירוצים, המבארים גם את שיטת רש"י, וננסה לפרוס אותם כעת:
א. הפני יהושע (על הסוגיא כאן) וקובץ שיעורים (כתובות סימן שד) מבארים שכאן לא מדובר כשאמר לשליח שיזכה עבורו, אלא רק שיביא לו את הספינה, ולכן זה לא הועיל כיון שהשליח אינו זוכה אלא רק תופס עבורו.
ב. באופן דומה כתבו המחנה אפרים (שלוחין כז) וה'שואל ומשיב' (תליתאה ב, קפה) והבית הלוי (ג, מד) שיש להבדיל בין המקרה בגמרא שלנו, לבין תופס לבעל חוב רגיל, כיוון שבגמרא שלנו לא מדובר בתפיסה רגילה מבעל חוב אלא אחר שהוא נפטר, וזו תפיסה מיוחדת הנוגדת את הכלל שמטלטלין אינם משתעבדים לבעל חוב, ולכן שליח אינו יכול לבצע תפיסה זו.
ג. תומים (קה, א) והמהרש"א (על הסוגיה כאן) כתבו שמה שרש"י כתב שמועיל כשעשאו שליח, הכוונה היא רק כאשר לשליח עצמו ישנה זכות לתפוס כמו במציאה שלכולם יש זכות לתפוס אותה, ולכן מועיל כשעשה שליח, מה שאין כן בכל מקרה אחר שאינו מציאה שבו לא מועיל גם אם עשה שליח, כיון שלשליח עצמו אין שום זכות לתפוס.
ד. הרב וואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח, שה, באופן דומה כתבו בשם ר' בונם מפשיסחה) ביאר שלשיטת רש"י אם אחד מהנושים עושה שליח, ופועל על מנת להשיג את חובו, בעוד ששאר הנושים לא עשו כל מעשה לגבות את החוב, הרי שכוונתם אינה ברורה, ויתכן שהם מסכימים למחול אפילו ללווה, ולכן השליח יכול לתפוס גם על חשבון הנושים האחרים שאיננו יודעים את כוונתם, אבל במקרה בגמרא בכתובות, שבה הגיעו הנושים האחרים: רב פפא ורב הונא ותפסו בעצמם, ובכך גילו בדעתם שגם הם מעוניינים בתפיסה, ברורה כוונת הנושים האחרים, ואין אחד מהנושים יכול לתפוס דרך שליח, אלא רק בעצמו, כיון שהתפיסה היא נגד רצון הנושים האחרים.
סיכום:
בהסבר הגמרא בכתובות שבה נאמר ששליח לא יכול לתפוס עבור נושה ששלח אותו, במקום שיש נושים אחרים שעלולים ליפגע מתפיסה זו, אך רש"י כתב במקום אחר שנושה יכול לעשות שליח לתפוס עבורו, גם אם הוא פוגע בנושים אחרים. כמה תירוצים נאמרו על זה:
1. כאן השליח לא מקנה לנושה אלא רק מחזיק לו לזמן, וזה שליח אינו יכול לעשות.
2. כאן השליח לא רוצה רק להקנות עבור המשלח, אלא רוצה לזכות לו בכסף שלא היה מגיע לו בלי תפיסה זו, ולכן הוא לא יכול לעשות כן.
3. כשאין לשליח עצמו זכות לתפוס למרות הפגיעה בנושים, אין הוא יכול לתפוס עבור נושה אחד.
4. פעולתו של נושה אחד, לעומת חוסר פעולה של נושים אחרים היא זו שמתירה לשליח לתפוס, אך אם כל הנושים פועלים לגבות את החוב, התפיסה אסורה על ידי שליח.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
