ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
משפחתי היקרה, חברים, אורחים שבאו מרחוק ומקרוב, שלום לכולכם!
יום הולדת הוא זמן מיוחד.
זמן למחשבות והרהורים על העבר, וזמן ולתוכניות וחלומות על העתיד.
אבל בעיקר זמן לומר בו – תודה!
תודה לכל מי שבזכותו הגעתי לרגע הגדול הזה.
כי גם עכשיו, כשאני חוגגת את הגיעי לגיל 67 המכובד וכבר ממש לא ילדה קטנה, לא אוכל לשכוח לרגע את מי שנתן לי יד לאורך הדרך והיה שותף להגשמתו של הנס המיוחד שלי.
ראשית, אומר תודה לארץ . זו ששמרה אמונים כל השנים ומיאנה להיעתר לחיזורי זרים. מי לא ניסה לאחוז בה ולהשתלט עליה, מי לא ניסה להניח עליה יד. והיא, בעקשנות בלתי מוסברת, עמדה כל העת בשממונה, כשהיא מתעקשת לתת את פריה רק לבניה השבים אליה.
תודה לנביאי ישראל שמילות הבטחתם הפלאית על קיבוץ גלויות ושיבה לציון היו קרן אור גם ברגעי האופל והאימה של הגלות ונתנו כוח ותקווה לחלשים ומדוכאים. איזו זכות היא לראות כיצד נבואות האתמול הפכו לכותרות העיתונים של היום.
תודה לעם האחד והיחיד שבמשך אלפיים שנה סירב להיטמע ולהתבולל בארצות מגוריו והמשיך להתפלל לציון כששיר נישא על שפתותיו - 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'.
תודה לכל הגויים האנטישמים שעשו את 'תפקידם' נאמנה, ודאגו להזכיר ללא הרף ליהודים מי הם ושהגלות לעולם לא תוכל להיות הבית שלהם.
תודה לחלוצים ולמתיישבים שהמירו חיי נוחות ועושר על אדמת נכר בעמל ויזע של הפרחת שממה וייבוש ביצות. שמסרו את הנפש ואת הגוף, שכבשו עוד דונם ועוד גבעה, ובעשר אצבעותיהם הקימו לתחיה מפעל התיישבות וחקלאות מפואר שאין עוד כמותו בעולם.
תודה לחיילים ולמפקדים שלחמו בגבורה ובחירוף נפש נגד כוחות עדיפים בנשק ובתחמושת. שהיו מוכנים לשלם אף את הגבוה במחירים למען עמם וארצם.
תודה לאמהות ולבנים, לאבות ולסבים, לרבנים ולהוגים, למדינאים ולעמלי הכפיים שתרמו כל אחד את אורו ואת ניגונו, את משנתו ואת נשמתו, כדי שחלום הדורות יוכל להתגשם.
תודה לכל לומדי התורה ושוקדיה שמזרימים בעורקיי רוח ונשמה, תודה לכל אנשי האקדמיה והמחקר שמקדישים את חייהם לשיפור איכות החיים והיכולת הטכנולוגית.
תודה לכל מי שמבקר את ההתנהלות שלי מתוך שותפות ואיכפתיות ודואג לכך שאמשיך להתקדם בכיוון שבו אני אמורה להתקדם.
ומעל הכול תודה לבורא עולם שדבר אחד מדבריו אחור לא ישוב ריקם, שפרש עלי את סוכת שלומו ומזריח אור חדש על ציון.
לסיום אומר רק עוד דבר אחד. אני אומנם בת כמעט שבעים, אבל במושגים של מדינות אני עוד ממש תינוקת. אני יודעת שתולים בי תקוות גדולות ואני מקווה שבעזרת ה' ובעזרתכם אצליח להגשים אותן, וכשניפגש ביום ההולדת המאה שלי יהיו כאן כבר 15 מיליון יהודים החיים בכל מרחבי הארץ בחברת מופת אידיאלית שהעולם כולו נושא אליה את עיניו. "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם... כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם".
תודה לכם. יום עצמאות שמח.
מזל טוב!
(יפורסם גם בעלון 'באהבה ואמונה')
כשהחוקים מתבטלים והסטטיסטיקות נעלמות
אם היו מספרים לכם על אדם שעבר תאונת דרכים קשה, נפצע אנושות והרופאים נלחמו על חייו.
אם היו מספרים לכם שאותו אדם השתקם, החלים וזכה באולימפיאדה בשלוש מדליות זהב – ריצה, שחיה וקפיצה לרוחק.
כמה זמן לדעתכם חלף בין האירוע הראשון לשני?
עשר שנים?
עשרים שנה?
ומה אם היו מספרים לכם שחלפו... חודשיים ?
לא הייתם מאמינים, נכון?
הרי מהפך תהומי כזה אינו יכול להתרחש בזמן כה קצר. זה פשוט בלתי אפשרי!
ואם לא היה מדובר באדם אלא בעם , האם אז התשובה היתה שונה?
מסתבר שלא.
אם כבר היא רק היתה נחרצת עוד יותר.
במערכת ענקית בסדר גודל של עם כדי לחולל שינוי וליצור מהפכה, נדרש זמן ארוך הרבה יותר.
לא של שנים אלא של דורות.
אך אם למשל היו מספרים לכם על עם אחד שעבר שואה נוראית שהכחידה שליש מבניו כשהוא חלש וחסר אונים.
ואחר-כך היו מספרים על עם שמנצח באופן מעורר התפעלות מאות מיליוני אויבים העדיפים עליו בנשק ותחמושת ומקים מדינה משגשגת ומצליחה.
והיו מתעקשים לטעון שמדובר במפתיע באותו העם.
והיו שואלים 'כמה זמן עבר בין האירוע הראשון לשני?'.
מה הייתם אומרים אז?
מאתיים שנה? חמש מאות?
ומה אם יתברר שהמציאות היא שחלפו רקש-ל-ו-ש שנים ביניהם?
נשמע הזוי, לא?
אבל מה לעשות וזה בדיוק מה שקרה!
שלוש שנים בלבד חלפו מן היום בו הסתיימה השואה הנוראית עם תום מלחמת העולם השניה לבין הרגע בו קמה לתחיה מדינת ישראל. במושגים של עם זמן כה קצר נחשב בערך כמו כמה דקות.
איך אפשר להבין דבר כזה?!
האם יש לכך עוד תקדימים בהיסטוריה?!
מסתבר שלא.
כי כשמדובר בעם ישראל חוקי ההיסטוריה אינם תקפים וכללי ההתפתחות הרגילים מתפטרים.
חיי העם הזה מנוהלים לפי תוכנית שמיימית-אלוקית של המהנדס הגדול מכולם.
נכון, לא תמיד נצליח להבין את דרכיו. לפעמים נעמוד משתוממים מול הנהגותיו.
אך תמיד נוכל לראות שיש כאן משהו נשגב שגדול מיכולת ההבנה שלנו.
זה נכון לגבי החלק הקשה והכואב, כמו גם לגבי החלק המאיר ומלא הזוהר.
בתוך חודש אחד מופיעים ארבעה ימים מלאי הוד: יום השואה ויום הזכרון, יום העצמאות ויום ירושלים - ופותחים צוהר אל סוד חייו של עם ישראל.
הם מלמדים שאף פעם אין להתייאש ושאסור לאבד את התקווה. זה נכון באופן פרטי ובוודאי כשמדובר בעם בכללו.
הם מלמדים שדווקא מתוך החושך והעלטה יכול לצמוח אור גדול ושהישועה יכולה להופיע כהרף עין.
הם מלמדים שהקב"ה לא נטש את עמו ולא עזב את בניו, והוא משגיח ומגן בכל דור ודור.
והם מלמדים שתפקידנו אינו להבין הכול, לשפוט, לבקר ולקטר. לפתחנו התגלגלה הזכות והחובה לבחור האם אנחנו מוכנים לקחת חלק במהלך הגאולה ולפעול עם א-ל כדי להביא את הטוב שהובטח לעמו.
(יפורסם גם בעלון 'ישראלי')
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













