ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
בסופו של דבר פרשות השבוע בארץ-ישראל ובגולה מתאחדות ונקראות שוב במקביל. קיומו של יום חג נוסף בפסח, בסוכות ובשבועות – "יום-טוב שני" - הוא נוהג עתיק שאנו מוצאים לו אזכורים כבר בתקופת בית שני, ומאז הוא קיבל מעמד הלכתי ומשנה תוקף בגולה באמצעות הספרות הרבנית והשו"ת.
על אף שהסיבה המקורית לקיומו של היום הנוסף הזה התבטלה כבר לכאורה, המסורת היהודית ומנהג אבותינו מחייבים אותנו גם היום. כל הפלגים שניסו לשנות את המסורת ולבטל מנהגים יהודיים כאלה ואחרים במשך הדורות הלכו וקטנו במוקדם או במאוחר, ואפילו נעלמו כליל מן העולם היהודי. אלה שביטלו את היום השמיני של פסח בתפוצות מצאו את עצמם בסופו של דבר חסרים גם את היום השביעי שלו.
ההיסטוריה היהודית אכזרית ולא נכנעת כאשר מדובר בשינויים או בפשרות שמקורן בתקינות פוליטית זמנית, קלת דעת ומיותרת. ולכן שמיני של פסח, היום הנוסף של החג, הפך במידה רבה למבחן לקיומו ולהמשכיותו של העם היהודי בגולה.
התורה מתייחסת לעניין הזה כשהיא שמה דגש על חנוכת המשכן שנערכה ביום השמיני. היום השמיני מייצג את הרציפות וההמשכיות של השיעורים הרוחניים שנלמדו בשבעת ימי המילואים שקדמו לו. אדם מרגיש טוב יותר, רוחני יותר וממוקד יותר במטרה אחרי שבעת ימי המילואים וחנוכת המשכן.
היום השמיני הוא המדד למה שלמדנו וקיבלנו בשבעת הימים שקדמו לו. זה נכון גם כשמדובר בחגים, וזה נכון לא פחות בכל אירוע חשוב בחיים היהודיים. החיים בארץ-ישראל תמיד היו מאתגרים ובעלי משמעות בד בבד, וחיים שמאופיינים בקדושה ובאישיות משלהם. בארץ-ישראל כל יום הוא היום השמיני.
החיים בגולה לא מאופיינים ביכולת ובאיכות כזאת. לכן יש צורך ביום שמיני מיוחד שיחזק את הרווחים שהפקנו והלקחים שלמדנו משבעת ימי החג. היהדות פועלת במישור רציונאלי, אך גם מיסטי, של אירועים, מצוות ומנהגים. היא לא מתירה קיצורי דרך ולא רואה בעין יפה ייבוא זר לרוחה ולאורח חייה.
כל זה מקבל ייצוג בדיכוטומיה שיצרה היהדות בין היום השמיני של החג בארץ-ישראל ובגולה. הלקח החשוב הזה צריך להפוך לחלק משמירת השבת הזאת, בין אם אנחנו כאן, בארץ-ישראל, וקוראים את פרשת שמיני – היום השמיני "האמיתי" כביכול, או בגולה, שבה חוגגים את היום השמיני של חג הפסח.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
