ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
מורי ורבותי, הגענו לשלב חדש במלחמת ששת הימים. אנחנו נמצאים בעצומה של מלחמה (מבצע "חומת מגן"), ומרן הרב למד אותנו שיש "אורות המלחמה". "ה' איש מלחמה" (שמות טו, ג), ריבונו של עולם "בעל מלחמות" ו"מצמיח ישועות". מלחמה זו כנגד הטרור הערבי גורמת לבירור עמוק בתוכנו, להעמיק את הזהות העצמית שלנו, ולבירור עניינה של הארץ הזאת, ארץ ה', ארץ ישראל.
הטרור הערבי נובע מהתחושה של הערבים שהארץ הולכת ונכבשת על ידי עם ישראל, ומתיישבת בישובים יהודים, והם אינם יכולים לעצור את התהליך האלוקי הזה. זה מביא אותם למעשי ייאוש. המחבלים המתאבדים מבטאים את תהליך ההתאבדות הכללי שלהם. מעשי הטרור האיומים, הבלתי אנושיים, אלו פרפורי גסיסה של הקיום שלהם בארץ. לבני ישמעאל היו זכויות מסוימות שאפשרו להם להיות בארץ ישראל כשהייתה הארץ שוממה בזכות היותם נימולים. אך מפני שמילתם ריקנית ולא נעשית בשלמות, הזכות שלהם להיות בארץ ישראל היא רק כשהארץ הייתה ריקנית, ושוממה מבלי בניה (זוהר וארא, לב, א ראה עוד דברי מו"ר, והגדת לבנך, עמ 67). ונאמר עוד בזוהר שהם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם עד שתשלם זכותם בארץ. וכעת נשלמה זכותם. עם ישראל חוזר לארץ ישראל, הארץ נבנית על ידי בני ישראל, והאויב הערבי מרגיש שהארץ נשמטת מידיו והוא משתולל. מלחמה זו תסתיים בהסתלקותם מהארץ חזרה לארץ מוצאם ועם ישראל ישב לבדו בארץ ירושתו.
הטרור בגלל התקדמותנו
יש הטוענים שהטרור הערבי של עכשיו הוא תוצאה של מלחמת ששת הימים. הטרור הערבי משתולל בגלל הכיבוש הישראלי של יש"ע ובגלל ההתנחלויות הפזורות ברחבי יש"ע. הכיבוש וההתנחלויות הם גורמים לזעם ולתסכול הערבי, ולטרור. טענות אלו נכונות. ככל שאנו מתחזקים באחיזתנו בארץ ישראל מתגברת ההתנגדות אלינו. אולם ההתנגדות וההפרעות אינן בגלל שאנו פוגעים בהם ומתפתחים על חשבונם, אלא להיפך, מאז שכבשנו את יש"ע רמת החיים ותנאי החיים של הערבים השתפרו שם מאוד מאוד ואי אפשר להשוות את מצבם למצב בשאר ארצות ערב. אנחנו גם לא הפרענו להם לנהל את אורך חייהם כרצונם. הדבר היחידי שגורם להם להילחם בנו הוא שהם רוצים לעצור את התקדמותנו, ומאותה סיבה כל ארצות ערב נלחמות בנו. זו מלחמה נגד אמונתנו, נגד גאולתנו, ולכן כדי לחזק את ביטחוננו עלינו להעמיק את אחיזתנו בכל מרחבי ארצנו למרות ההפרעות, ורק בהתחזקות אחיזתנו בארץ - ביטחוננו יגבר. ואמנם ככל שנתחזק ההפרעות יתגברו אבל אדרבה ההפרעות מעידות שאנו בדרך הנכונה. עלינו לחזק את אחיזתנו בירושלים כולה, ואת הר הבית מקום מקדשנו לסגור בפני זרים. שלא ישאבו משם הסט"א כוחות. אלא רק אנחנו נחזיק במקום מקדשנו, שנזכה לבנות את בית המקדש במהרה בימינו, בקרוב.
ימי חסד ודין כאחד
על הפסוק: "ושמתי כדכד שמשותיך" (ישעיהו נד, יב) דורשת הגמרא בבבא בתרא (עה, א):
"ושמתי כדכד שמשותיך". אמר ר' שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא: גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא. חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה. אמר להו הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין.
נחלקו האמוראים בארץ והמלאכים ברקיע ממה יהיו עשויים החלונות של ירושלים לעתיד לבוא. האם לעתיד לבוא האור המאיר בירושלים יהיה אור של שוהם או ישפה? האם אור של חסד או של דין, שהרי מיכאל מידתו חסד וגבריאל מידתו דין, ונחלקו באיזו מידה תבנה ירושלים. אמר הקב"ה: יהיה גם מזה וגם מזה, מדת הדין ומדת החסד ביחד, מיזוג של המידות או שתיהן כאחת. זהו המצב בימינו, מידת הדין בפיגועי הטרור ומאידך מידת חסד נפלא. כמה ניסיונות לפיגועים שנמנעו, יותר מאלף פגזים שנפלו על יישובי חבל עזה ובכל פעם אנשים ניצלו בניסים, חסד אלוקי "כדין וכדין".
ב"ליקוטי תורה" (פרשת ראה, כז, ד-כח, ב) מסביר בעל ה"תניא" שמחלוקתם קשורה לאבני האפוד של אהרן הכהן. על אבן השוהם כתוב "יוסף", ועל ישפה כתוב "בנימין", ונחלקו באיזה אופן תיבנה ירושלים באתערותא דלעילא או באתערותא דלתתא, שיוסף משפיע מלמעלה ובנימין עניינו התערותא דלתתא. אומר הקב"ה: "כדין וכדין", ירושלים תבנה גם בסייעתא דשמיא נפלאה ללא מעשה אדם, וגם בהתעוררות מלמטה.
נמשיך בפסוקים בישעיהו (נד, טז-יז):
הן אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל. כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'.
מפרש רש"י (שם טז):
הנה אנכי - אשר בראתי חרש המתקן כלי ואני אשר בראתי משחית המחבלו, כלומר אני הוא שגריתי בך את האויב, אני הוא שהתקנתי לו פורעניות.
לפיכך עם הבכי והכאב על אובדן נפשות יקרות בפיגועים, אנו מודים לריבונו של עולם על הטוב, ומכירים שכל הזמן אנו מתקדמים והייסורים הם חלק מהמהלך האלוקי.
אמר דוד: "ואני בחסדך בטחתי" (תהילים יג, ו) - לפני המלחמה, "יגל לבי בישועתך" (שם) - גם בשעת המלחמה, אנו מלאי בטחון בהצלחה ו"יגל לבי בישועתך" על אף המחיר, "אשירה לה' כי גמל עלי" (שם) לאחר הניצחון. נייחל לה' שיוביל את צבא ישראל לניצחון מלא והארץ תקיא מתוכה את כל אויבינו ונשאר רק אנחנו בארץ ישראל ונבנה את ירושלים ובית המקדש, ויהפוך ה' את לב כל העמים לטובה על ישראל, ואמרו: "לכו ונעלה אל הר ה'... ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו" (ישעיהו ב, ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
