על מה להודות ביום ירושלים? | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
מועדים
לזמן הזה - יום ירושלים

קטגוריה משנית

224

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

כבוד תלמידי חכמים
הרב שפירא דיבר אתמול בישיבת "מרכז הרב" על כך שלא לעלות להר הבית, כי כך הרב זצ"ל אמר וכך הרב צבי יהודה אמר. כנראה שמאוד הכעיסה אותו הפעילות הגדולה הזאת לעליה להר הבית. היום בבוקר באתי לכותל והזדמן לי להתפלל עם ישיבת ירוחם. אחרי התפילה באו אלי קבוצת תלמידים לשאול מה דעתי על עליה להר הבית. אמרתי להם שיש לי רב, הרב שלי הוא הרב שפירא, הוא אומר לא לעלות וגם אני לא עולה. אתמול שאלו אותי מה אני אומר על הטלת תכלת בציצית, ושוב אמרתי להם שיש לי רב. דיברנו גם בינינו הר"מים על כך שכשרבנים לא שומעים לרבנים הגדולים, אחר כך גם התלמידים לא שומעים לרבנים הקטנים וכך נפרמת כל אמונת החכמים. צריך להתרגל לשמוע, גם כשאדם חושב שאולי אפשר לחשוב אחרת - יש סדר. החלק הבסיסי של קניין תורה הוא אמונת חכמים, לשמוע בקול תלמידי החכמים הגדולים.
אצלנו הציבור מפוזר ומפורד. מבחינה מסוימת בציבור החרדי ראשי ישיבות לא יעזו לחלוק על הרב אלישיב. יש דין של כבוד תורה בזקני תלמידי החכמים. בעיקר בענייני ציבור כלל ישראלים שצריך הרבה שיקול דעת ולא כל רב של מכינה יכול להגיד האם כלל ישראל יעלה להר הבית או לא יעלה להר הבית. לאחרונה מופיעים בעיתון רשימות של כל מיני רבנים קטנים וקטני קטנים, צריך לדעת שיש מדרגות מדרגות. יש שם רבנים גדולים אבל גם רבנים קטנים ומה שייך לצרף אותם? זה כמו שאברכים ותלמידים יצטרפו כדי לחזק את ההחלטה הזאת, אם מדובר ברבנים גדולים, לכתוב את שמותיהם זה מספיק, ואם הם לא מספיק גדולים מה יעזרו הקטנים אחריהם?!
הראיה המורכבת
בכל פעם שאנחנו באים ליום ירושלים ויום העצמאות אנחנו נמצאים בתחושה מורכבת. אנחנו נמצאים בתהליך של התקדמות שכל הזמן נלווים אליו מעצורים והשאלה תמיד היא איך להתבונן על המצב. יש כאלה שחושבים שב"והיא שעמדה" שאומרים בליל הסדר, צריך לבכות. "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", כשאומרים את זה לא צריך להוריד דמעות? אפילו שאנחנו מנצחים, הנה עוד פעם ועוד פעם באים עלינו לכלותינו, איזה מין חיים אלה? הגויים יודעים שהקב"ה מציל אותנו מידם ובכל זאת הם מנסים שוב לכלותינו, זה חוזר בכל דור ודור, אז למה עושים מזה שיר בליל הסדר? כנראה חז"ל הסתכלו אחרת על המציאות. הם לא הדגישו את העניין שבאים עלינו לכלותינו, אלא את הנקודה שהקב"ה מצילנו מידם (ראה והגדת לבנך, עמ' 54-51). כנראה שגם הדור שלנו צריך ללמוד את השיעור הזה, שהקב"ה מצילנו מידם. יש טרור - מנצחים אותו, יש בעיות - פותרים אותם. כך הסדר של הדור שלנו, יש בעיות אבל אנחנו כל הזמן מנצחים. ככל שאנחנו גדלים גם הבעיות גדלות, אבל אנחנו מנצחים אותן וככה אנחנו עולים ממדרגה למדרגה. עם ישראל כל הזמן מתקדם, אמנם צצות בעיות חדשות יחד עם המדרגות החדשות אבל הן נפתרות. כך צריך להסתכל על המציאות.
צריך לראות איך ירושלים התעצמה, איזה שכונות נבנו, כבר אין אבק על חלונות הראווה ועוד דברים שהיו פעם בירושלים... אני זוכר שהרב יהודה גרשוני היה מספר בג' אלול שהוא היה הולך עם הרב זצ"ל בירושלים, למרות שהכול היה אז חרב, הרב היה מתפעל, 'איזה בניינים, איזה יופי'. תלוי איך מסתכלים על המציאות. אפשר להסתכל על המציאות ולראות את החסרונות שלה, אך אנחנו שייכים לאלה שרואים את ההתקדמות וההצלחות, לא מפחדים מהקשיים ויודעים שתמיד אנחנו מנצחים.
זה המבט. לכן ביום ירושלים אנחנו יכולים לשמוח מאוד, להודות לריבונו של עולם על כל הטובות הגדולות שהוא עשה לנו, עם כל ההתמודדויות שיש לנו. אין להשוות את המציאות, משנה לשנה אנו הולכים ומתקדמים.
על מה צריך להודות?
אתמול בישיבת "מרכז הרב" דיברתי על: "ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו" (תהילים צח, ג). רבי יוחנן דרש את הפסוק הזה על פורים (מגילה יא, א). מתי רבי יוחנן דרש את הפסוק הזה? בתקופת החורבן. בית המקדש חרב, אמנם רבי יוחנן נמצא בארץ אבל הרבה יהודים בגלות ורק מעט יהודים נמצאים בארץ, ולמרות זאת רבי יוחנן חוגג את פורים. אפשר לשאול: מה שייך לחגוג את פורים? מה שהיה היה ובינתיים הכול התבטל? התשובה היא שמיום כמו פורים אנחנו רואים בגלוי שריבונו של עולם מציל אותנו והופך את המציאות. הגויים עמדו להשמיד אותנו ונהפוך הוא. אנחנו לומדים מכך שיעור לעתיד - כל חסד שהקב"ה עושה הוא לעולם. וגם אם נראה אחר כך שהחסד הזה לא מופיע בפועל, אנחנו יודעים שריבונו של עולם מציל אותנו מצרותינו.
כך קרה בפורים ובקריעת ים סוף, וזו ההסתכלות שלנו גם על יום ירושלים.
גם אם נניח, מה שלא נכון, שיש מעצורים בהתעוררות הגדולה שהייתה אז, שיש נסיגה מסוימת, אז ראינו שהקב"ה מציל אותנו ועל זה אנחנו צריכים להודות, כמו על פורים וחנוכה. גם אם חלילה הדברים האלה יתבטלו, מה שלא יהיה, האם לא צריך להודות על כל הדברים הטובים שהקב"ה עשה לנו?! לפני מלחמת ששת הימים כל העולם חשב שמדינת ישראל בסכנה קיומית. המצרים נכנסו לסיני וסגרו את תעלת סואץ למרות שהיה הסכם והאמריקאים היו ערבים לכך. מדינת ישראל ביקשה מארצות הברית לעזור ולפתוח בחזרה את תעלת סואץ, אבל אף אחד לא עזר גם לא אמריקה, ועם ישראל היה צריך להתמודד מול כל הצבאות. היה ברור שאם הוא יתחיל במלחמה עם המצרים, גם הירדנים, הסורים, העירקים, האיראנים והסעודים יצטרפו למלחמה ועם ישראל יצטרך להתמודד עם כולם. העולם הסתכל ברגשות מעורבים, בחשש, ואולי גם בשמחה, אינני יודע... על כך שמדינת ישראל בסכנה קיומית. גם במדינת ישראל הייתה תחושה מאוד קשה. אני לא יודע אם אתם מכירים את "גן מאיר" במרכז תל אביב, תכננו שאם יהיה צורך, חלילה, כל הגן הזה יהפוך לבית קברות. חששו שיהיו עשרות אלפי הרוגים מהפצצות המטוסים של האויב. מצד שני, גם אם לא נפתח במלחמה תפרוץ מלחמה והסיכון עצום, כי פירושו של דבר שימשיכו לפגוע בנו בגלל שאנחנו לא מגנים על עצמנו ומפחדים. ההחלטה הייתה קשה מאוד ופתאום בשישה ימים - או יותר נכון, בשלוש שעות, חיל האוויר של שלושת מדינות ערב שסביבנו - הושמד רובו ככולו עם שדות התעופה שלו, דבר שנראה בלתי אפשרי בכלל. הכול סייעתא דשמיא, כל מטוס פוגע. לא היו ממש ניסים גלויים אבל הכול הצליח. המטוסים שלנו הגיעו עד שדות התעופה הקרובים של עירק והרסו אותם כדי שהמטוסים של עירק לא יוכלו לטוס ממזרח עירק למערב ולהצטרף למלחמה. גם בסוריה הרסו את כל שדות התעופה ואת כל המקומות שמשם יכלו להגיע מטוסים.
הייתה סייעתא דשמיא. הייתי ב"מרכז הרב" ביום שפרצה המלחמה. בצהריים הגיע עיתון "מעריב" הוצאה שנייה, והכותרת שלו הייתה: שלוש מאות מטוסי אויב נהרסו, שדות התעופה נפגעו. המלחמה פרצה בשמונה בבוקר. בשעה אחת עשרה חיל האוויר של כל הצבאות הובס. אחרי שלושה ימים צה"ל שעט עד התעלה, ממש היה קשה לנסוע במהירות כזאת עם טנקים ובשלושה ימים להגיע עד התעלה, כל יהודה ושומרון בידינו ואחרי שלושה ימים עולים גם לגולן - כל אפסי ארץ ראו את ישועת אלוקינו.
בעם ישראל מה שקרה הוא שזיק של אמונה ניעור אפילו בלבם של הרחוקים ביותר. כולם הזכירו שם שמים. אף על פי שמה שקרה לא נשאר ולא התמיד, עברו כמה ימים, כמה שבועות או כמה חודשים, והזיק הזה התכסה בחזרה, אבל מעכשיו אנחנו יודעים שהזיק של האמונה קיים. ידענו עוד לפני כן שישראל מאמינים בני מאמינים, אך זאת לא הייתה ידיעה מוחשית ובמלחמת ששת הימים התגלה שעם ישראל הוא עם מאמין. מתי התגלה הדבר הזה - לא בזמן הניצחון הצבאי, אלא דווקא ובעיקר כשאמרו: "הר הבית בידינו". פתאום כל היהודים התעוררו! מה מעניין אותם הר הבית, אף פעם לא דיברו על הר הבית ואולי מאז שהם נולדו הם לא שמעו את המילה הזאת, ובכל המקומות, על הטנקים באמצע הקרב כששמעו את הקריאה "הר הבית בידינו", החיילים היו עם דמעות בעיניים. אחד מתלמידי הישיבה היה חייל בקיבוץ של "השומר הצעיר" באחד מקיבוצי הגליל שהופגזו. כולם ישבו שם במקלטים, והוא סיפר לי שכששמעו בטרנזיסטור שהר הבית בידינו כולם התרגשו. מה מעניין אותם הר הבית - אלא שבלבם של כל היהודים יש אמונה בריבונו של עולם, שהתגלתה אז. למרות שהיא התכסתה אחר כך, הסוד הזה, האמונה הזאת, כבר ידועים, כבר התגלו.
ריבונו של עולם נתן אז "שיעור כללי" באמונה. מה שאנחנו מנסים לעשות באלפי שיעורים ריבונו של עולם נתן ב"שיעור כללי" אחד, וכולם התעוררו לאמונה. על ההתעוררות הרוחנית שהייתה אז שגילתה לנו את אותה אמונה כמוסה, צריך להודות לריבונו של עולם, גם אם אחר כך היא כוסתה.
אנחנו נמצאים בדיוק שבוע לפני חג השבועות. מיום ירושלים צריך להיכנס למהלך חדש ואחרון של הכנה לחג השבועות, חג מתן תורה. לעשות את הימים האלה ימים של התרוממות. יום ירושלים לא צריך להיות יום שמוציא מהמסגרת של הלימוד ואחר כך צריך לחזור ולהיכנס, אלא להיפך, הוא מחבר אותנו עוד יותר לשקידת התורה, הרי ירושלים והתורה זה דבר אחד. יהי רצון שמהשמחה הזאת נתקדם בשקידת התורה ונגיע לחג השבועות בשמחה ובששון, ומי יודע מתי נזכה גם לעלות לרגל בגאולה השלמה במהרה בקרוב.

לזמן הזה - יום ירושלים

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (3)
שיעור מס' 97
כ"ד סיון תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (3)
שיעור מס' 92
י"ז סיון תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג

לזמן הזה - יום ירושלים

לזמן הזה - יום ירושלים
השבועה על ירושלים
נאמר בשבט תשס"ח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לזמן הזה - יום ירושלים
קול דודי דופק
יום ירושלים תשס"ט, ישיבת בית אל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לזמן הזה - יום ירושלים
עיר הקודש והמקדש
יום ירושלים תש"ע
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לזמן הזה - יום ירושלים
לא עוצרים
יום ירושלים תשס"ז, ישיבת "מרכז הרב"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

לזמן הזה - יום ירושלים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

האזינו
שירת האומה הישראלית - לפרשת האזינו
הרב דוד דב לבנון | האזינו תשס"ב
נוסחי תפילה
הבדלה למוצאי יום כיפור
נוסחים שונים
הסידור המהיר | סיון תשפ"ב
האזינו
שירת האומה הישראלית - לפרשת האזינו
הרב דוד דב לבנון | האזינו תשס"ב
שו"ת "במראה הבזק"
אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב יהושע שפירא
הרב אליקים לבנון
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
40 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז