ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
"אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהילים קב, יד-טו), זאת אומרת, ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה, עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה.
כעת בידינו הדבר. אנחנו יכולים להראות את חיבתנו הגדולה לירושלים, לבוא לבקר בה, לחונן את אבניה ואת עפרה, בזה אנו פועלים הרבה. ומי שבידו לפעול במעשים גדולים יותר, להשתתף ברכישת בתים בירושלים העתיקה, בעיר דוד ובכל סביבותיה, הוא קרוא לפעול ולעשות.
התורה ציוותה אותנו במצווה מיוחדת של עליה לרגל לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה. אף על פי שלדאבון ליבנו בית המקדש חרב ואין אנחנו יכולים לקיים מצווה זו כמאמרה, בוודאי נכון לבטא את תקוותנו ורצוננו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אז נוכל לקיים המצווה בשלמותה. בינתיים אנו יכולים וגם צריכים להשתדל ולבוא ברגל לירושלים לספוג את הקדושה שעדיין נמצאת בה גם בחורבנה, לסוב את ציון ולהקיף אותה, ולהתפלל על יד שריד בית מקדשנו שהשכינה לא זזה ממנו.
מה טוב אילו קמו אנשי מעשה, אנשי ארגון אוהדי ירושלים, ויארגנו "מבצע פסח בירושלים" - למלא את ירושלים באורחים בפסח, לארגן אירוח בכל הישיבות ומוסדות החינוך בירושלים בפסח, לקיים ימי עיון ושיעורים בנושא ירושלים והמקדש באולמות הגדולים שבירושלים, לעשות את חג הפסח כפי שהוא צריך להיות - חג של התקדשות והתרוממות רוחנית. אם לא ניתן לחוות ולהראות ממש בבית המקדש, אזי לעסוק בתוכן הרוחני של ירושלים ולהתרומם ולספוג מקדושת ירושלים.
כמובן כאן המקום לשוב ולבטא את הזעזוע וההסתייגות מהרעיון המוזר לנסוע לחוץ לארץ לפסח. דומה שאין דבר יותר מעוות מלנסוע לחגוג את הפסח בחוץ לארץ, בטומאת ארץ העמים, שבכל רגע שאדם נמצא בחוץ לארץ הרי הוא כמי שאין לו אלוה וכמי שעובד עבודת כוכבים, כפי שאמר דוד כאשר ברח לחוץ לארץ: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלוקים אחרים" (שמואל א כו, יט; כתובות קי, ב). בימי החג הנקראים מקראי קודש, הננו קרואים להתקרב למקום הקודש, לארץ ישראל ולירושלים ולא להתרחק חס וחלילה מהקדושה. והנני שב לראשית דברי - בתקופה זו שאנו נמצאים בעיצומו של המאבק על ירושלים הננו קרואים לחונן את ירושלים בפועל! ובזה יכולים הכול לפעול ולהשתתף, לבוא ולהביע את חיבתנו אליה, ובזה היא נקנית (ראה והגדת לבנך, עמ' 61-59).
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
התלהבות ללא יין
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
