ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
"אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהילים קב, יד-טו), זאת אומרת, ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה, עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה.
כעת בידינו הדבר. אנחנו יכולים להראות את חיבתנו הגדולה לירושלים, לבוא לבקר בה, לחונן את אבניה ואת עפרה, בזה אנו פועלים הרבה. ומי שבידו לפעול במעשים גדולים יותר, להשתתף ברכישת בתים בירושלים העתיקה, בעיר דוד ובכל סביבותיה, הוא קרוא לפעול ולעשות.
התורה ציוותה אותנו במצווה מיוחדת של עליה לרגל לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה. אף על פי שלדאבון ליבנו בית המקדש חרב ואין אנחנו יכולים לקיים מצווה זו כמאמרה, בוודאי נכון לבטא את תקוותנו ורצוננו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אז נוכל לקיים המצווה בשלמותה. בינתיים אנו יכולים וגם צריכים להשתדל ולבוא ברגל לירושלים לספוג את הקדושה שעדיין נמצאת בה גם בחורבנה, לסוב את ציון ולהקיף אותה, ולהתפלל על יד שריד בית מקדשנו שהשכינה לא זזה ממנו.
מה טוב אילו קמו אנשי מעשה, אנשי ארגון אוהדי ירושלים, ויארגנו "מבצע פסח בירושלים" - למלא את ירושלים באורחים בפסח, לארגן אירוח בכל הישיבות ומוסדות החינוך בירושלים בפסח, לקיים ימי עיון ושיעורים בנושא ירושלים והמקדש באולמות הגדולים שבירושלים, לעשות את חג הפסח כפי שהוא צריך להיות - חג של התקדשות והתרוממות רוחנית. אם לא ניתן לחוות ולהראות ממש בבית המקדש, אזי לעסוק בתוכן הרוחני של ירושלים ולהתרומם ולספוג מקדושת ירושלים.
כמובן כאן המקום לשוב ולבטא את הזעזוע וההסתייגות מהרעיון המוזר לנסוע לחוץ לארץ לפסח. דומה שאין דבר יותר מעוות מלנסוע לחגוג את הפסח בחוץ לארץ, בטומאת ארץ העמים, שבכל רגע שאדם נמצא בחוץ לארץ הרי הוא כמי שאין לו אלוה וכמי שעובד עבודת כוכבים, כפי שאמר דוד כאשר ברח לחוץ לארץ: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלוקים אחרים" (שמואל א כו, יט; כתובות קי, ב). בימי החג הנקראים מקראי קודש, הננו קרואים להתקרב למקום הקודש, לארץ ישראל ולירושלים ולא להתרחק חס וחלילה מהקדושה. והנני שב לראשית דברי - בתקופה זו שאנו נמצאים בעיצומו של המאבק על ירושלים הננו קרואים לחונן את ירושלים בפועל! ובזה יכולים הכול לפעול ולהשתתף, לבוא ולהביע את חיבתנו אליה, ובזה היא נקנית (ראה והגדת לבנך, עמ' 61-59).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
