ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אִישׁ מַחְתָּתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ: וַיִּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ עֲלֵיהֶם אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (במדבר ט"ז יז-יח).
רש"י במקום מסביר מדוע נבחרה דווקא הקטורת ככלי למבחן זה. וז"ל:
"הא לכם תשמיש חביב מכל, היא הקטרת החביבה מכל הקרבנות וסם המות נתון בתוכו שבו נשרפו נדב ואביהוא, לפיכך התרה בהם והיה האיש אשר יבחר ד' הוא הקדוש, כבר הוא בקדושתו. וכי אין אנו יודעים שמי שיבחר הוא הקדוש, אלא אמר להם משה הריני אומר לכם שלא תתחייבו, מי שיבחר בו יצא חי, וכולכם אובדים".
חשיבות וחביבות הקטרת הקטורת נשתמרה לדורות גם במנהג ארץ ישראל, לומר את פרשית הקטורת כסיום לתפילת שחרית. הסכנה שיש בשימוש בקטורת נשתמרה במנהג הקהילות בחו"ל ,שאינן אומרות פרשיה זו בסיום התפילה, מכיון שזה זמן בו ממהרים היהודים ויש סכנה שיאמרו את הפרשיה בדילוג על אחד הסממנים ויתקיים בהם ח"ו מאמר חז"ל: "ואם חיסר אחד מסמניה חייב מיתה" (יומא נג ע"א וערוך השלחן או"ח קלג, ד).
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק בעל ה"משך חכמה" (שם ט"ז יז) הצליח להסביר ולהאיר את הפרשיה באור חדש. לטענתו, הנשיאים שהשתתפו בעדת קורח, ראו דווקא בקטורת את ההוכחה לצדקת טענותיהם. לכן נבחרה הקטורת כדי להוכיח להם, לתומכים בהם באותה שעה ולעם ישראל לדורותיו, שהם טעו טעות יסודית וחמורה.
הקטורת היא חובת הציבור והיא ורק היא מקטרת על מזבח הזהב הפנימי. אין קרבנות יחיד על מזבח הזהב ואין מציאות של קטרת כקרבן יחיד.
מקרה אחד ויוצא דופן בהוראת שעה, היו קרבנות הנשיאים בחנוכת המשכן, כל אחד מהנשיאים אכן הקריב "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת" (שם ז' יד ואילך). קרבנם התקבל והם זכו למה שנדב ואביהו לא זכו (עיינו היטב בסוגיא מנחות נ' ע"א/ע"ב).
כך מסביר בעל ה"משך חכמה" את טענתם:
"רַב לָכֶם (משה ואהרן) כִּי כָל הָעֵדָה (הנשיאים) כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְקֹוָק ("שנתקבל לרצון קרבניהם והמה חינכו המשכן") וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְקֹוָק ?
"לכן אמר שיעשו בוחן על ידי קטורת שבה אתם מתפארים, ומזה בא טעותכם" (שם).
ננסה להסביר במה טעו הנשיאים ומה משמעות הקטרת הקטורת כחובת ציבור בלבד.
בתוך סממני הקטורת שריחם נעים ומשובח מצויה גם החלבנה שריחה רע. אף על פי כן, חסרונה של החלבנה מבין סממני הקטורת, פוסל את הקטורת כולה. למדו מכאן חז"ל:
"א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטרת. אביי אמר, מהכא: "ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט') (כריתות דף ו ע"ב).
הנשיאים שזכו להביא את קרבנם בחנוכת המשכן עשו זאת כשליחי ציבור. הוראת השעה הייתה שאף על פי שהביאו משלהם, נחשב הדבר כקרבן ציבור. הנשיאים לעומת זאת, הבינו זאת כסימן למעלתם העצמית. וכנראה גם לא הבינו את חשיבות שיתופם של פושעי ישראל בתוך העדה. לטענתם עדיף מצב של "כֻּלָּם קְדֹשִׁים".
לקח לדורות: כל מינוי ציבורי שואב את כוחו וסמכותו מן הציבור. ה"ציבור" - מורכב מסך כל חלקיו - גם מה"חלבנה".
כל ניסיון להיות שליח ציבור כאדם פרטי - גם אם הוא כליל המעלות - יכשל. ודאי שגריעת ה"חלבנה" יהפוך את הצבור ליחידים עם כל המשמעות שיש לכך.
רק אם הציבור יכלול את כולם כאגודה אחת והמנהיגים יהיו שליחי ציבור של אגודה זו, יש סיכוי שנזכה לחנוכת המשכן ולכך שהתפילות והתעניות יתקבלו ברצון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
