ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
יש לנו לפחות שני לוחות שנה. לוח אחד הוא לוח המאורעות, מה קורה בעולם.
אם מישהו ייקח עיתון ויבדוק מתוך שלל הכתבות מהם הדברים שנוגעים לו ומה לא, הוא יגלה שרוב הדברים בעצם לא נוגעים אליו, לא עסק שלו. יש הרבה מאוד דברים שעשויים רק בשביל למלא את הזמן או למלא את הבטלה. זה אפילו סוג של סקרנות, אני רוצה לדעת מה מתבשל בסיר של השכן. למרות שהסיר של השכן לא מרתק, אני הולך לראות מה מתבשל אצלו.
כשמנסים לנפות את סדר החיים אז בודאי יש מאורעות וימים שנוגעים לחיים שלי, להווה שלי או לעתיד שלי, והם אלה שצריכים להיות מעניינים.
במסכת שבת מדברים באיזה דברים עוסקים ובאיזה דברים אסור לעסוק בשבת. יש דברים שמותר לעסוק בהם למרות שהם דברי חול, הם נקראים "דברים של מָלָך" (=מה לך?): אני יושב ומדבר האם פלוני יעשה כך או כך, זה לא עסק שלי, דברים כאלו הם לא נקראים דברי חול במובן שזה לא "ממצוא חפצך ודבר דבר", אני לא מוצא חפצי בזה, אני רק סתם כך מדבר על דברים. יש המון דברים כאלו שבן אדם יושב ועוסק בהם, זה לא דברים שבקדושה, זה דברים שבעצם לאף אחד לא אכפת מהם. ויש שקראו לזה "דברים של מֶלֶך", אני מדבר על פוליטיקה, ועושים את זה הרבה יהודים בשבת מהמקווה והלאה... אני מדבר על דברים שהם לא העסקים שלי, שדיבוריי לא יעלו ולא יורידו מהם. אם אני מדבר האם נשיא צרפת עשה בסדר או לא עשה בסדר, לא אכפת לי ממנו. השכן קנה כלב חדש, מה אכפת לי ממנו? כל זמן שהכלב לא נושך אותי הכל בסדר. שהנשיא כן התקוטט עם אשתו או לא, מה אכפת לי?
ויש את הלוח השני שנקרא לו במובן מסויים הלוח היהודי, הוא צריך להיות נוגע לי למרות שהוא לא תמיד עושה את זה,
קרוב אליך (653)
הרב צבי מאיר זילברברג
14 - קורס רכיבה
15 - כמה אכפת לי מפרשת השבוע
16 - ספירת היסוד
טען עוד
בעבר, יהודים חיו חיים יותר צפופים יחד אחד עם השני וחיי היומיום לא היו חיים מרתקים, אחד היה סוחר, אחד רוכל, אחד נפח. מה היו החיים?
במובן מסוים החיים היהודים היו חיים של משמעות, והם קיבלו משמעות מפני שהאנשים חשבו עליהם. היו מקומות שברבות משבתות השבוע, לפחות בזמנים מיוחדים היו עושים חלות מיוחדות לכבוד הזמן. אני זוכר מהסבתא שלי, שהיו חלות של סולם קטן, אני חושב שזה היה בראש השנה שיש סולם לעלות למעלה, היו חלות של ידיים פרושות וכדומה. אני לא רוצה לומר ש"כזה ראה וקדש"; אני רוצה לומר דבר אחר - כשיהודים חיו בתוך הדברים האלה, אז אם עכשו ראש השנה הבעלבוסטע יודעת שעכשיו צריך להכין דבר מיוחד. יש מאכלים לראש השנה, לערב יום כיפור, יש ימים שבהם אוכלים קרעפלאך, ולא רק בנוסח אשכנז, גם לעדות המזרח היו מנהגים רבים שכאלה. השבוע היהודי היה שבוע הרבה יותר משמעותי, החגים, הזמנים.
בל"ג בעומר הילדים היו יוצאים ליערות לשחק עם חץ וקשת.
ראיתי באיזה ספר, שמכיוון שזה לכבוד העניין של ל"ג בעומר אז לא רק הבנים, גם הבנות צריכות לצאת עם חץ וקשת. בל"ג בעומר היו גם מבשלים ביצים קשות, מבשלים אותם עם עלי בצלים ואז הביצים יוצאות חומות או מנומרות. מה אני רוצה להגיד? יש יום כמו ל"ג בעומר, אז מישהו היה צריך לעשות חץ וקשת בין אם הוא ילד או מבוגר שיש לו ילד, הבעלבוסטע היתה צריכה לבשל ביצים כאלו שיצאו חומות. היו חיים בתוך לוח השנה היהודי.
לחג השבועות, למשל, היו קוראים חג המו"צים
("המורי צדק", כלומר הרבנים). רבני ערים בערב פסח עסוקים מעל הראש, בימים הנוראים הם עסוקים, אבל בשבועות הם פנויים ואז הם היו עולים לאדמו"ר, אז קראו לזה חג המו"צים. אני בטוח שזה נמצא גם אצל הכורדים ואצל העירקים וגם אצל עדות אחרות.
להבדיל, יש בסידורים ישנים סליחות לכ' בסיון, יום צום שנקבע לזכר הפורענות של חמילנצקי, שערך טבח גדול ביהודים, והיו נוהגים לצום ולומר סליחות. יש לוח זמנים יהודי, מה קורה בפרשת השבוע? נפגשים שני אנשים, לא גדולי הדור, יהודים פשוטים שבקושי יודעים משהו, אז נפגשים והם יודעים שפרשה הבאה היא פרשה זו ולאחריה פרשה אחרת. היו פעם משחקי ילדים לנחש בפרשות בחומש, כמה יש בס' (=פרשה סתומה) וכמה יש בפ' (=פרשה פתוחה).
כל אלה הם עניינים של עולם יהודי, שהוא לא רק עולם רשמי, עם ציון התאריכים הגדולים, אלא גם ציון זמנים קטנים. הדתיים עוד קצת שומרים על דברים כאלה; אלה שלא, הם אולי יודעים על הימים האלה, אבל הם לא יודעים מה עושים איתם.
סיפר לי מישהו שהיה קצין מילואים והאוגדה שלו הזמינה את המג"דים לערב גיבוש
באיזו מסעדה. הוא אמר להם בשפה רפה שישמח להיות עם כל הקצינים אך לא יוכל לאכול בגלל שהארוחה נקבעה בתשעה באב. כולם עמדו והתנצלו בפניו כי הם לא עשו את זה בכוונה, הם רק לא ידעו שזה התאריך, התאריך לא אמר להם שום דבר.
שמעתי סיפור נאה:
אף פעם לא הייתה באנגליה אהדה גדולה לישראל, ובשגרירות הישראלית חיפשו ידידים בפרלמנט הבריטי והזמינו אנשים שיגיעו לחגיגה בשגרירות ישראל.
היה להם קשה למצוא אנשים כי הם אנשים עסוקים ויש להם מה לעשות חוץ מלבוא לשגרירות ישראל. בערך שבועיים לפני החגיגה, מישהו גילה שהיה כתוב בלוח שהתאריך של הסעודה הוא ט' באב, והתחיל ויכוח עצום בשגרירות. לא היה כתוב "תשעה באב", שזה עוד אנשים יודעים, אלא ט' באב, והם התווכחו האם ראוי לעשות את הסעודה או לא. אז וגם היום השגרירות הישראלית לא הייתה בנויה ממבחר של בוגרי ישיבה, הם ישבו וחשבו ובסוף החליטו בכאב לב גדול לדחות את זה. הם כתבו מכתבים יפים לכל חברי הפרלמנט שהם מאוד מתנצלים שהם קבעו בתאריך שהוא יום אבל לאומי לעם הישראלי וקבעו את החגיגה בתאריך אחר, ואז להפתעתם הגדולה הגיעו פי שניים ממה שהיו אמורים לבוא בפעם הראשונה. זה נגע בהם, לשגרירות הזאת יש משהו שאכפת להם. זה מעשה שהיה.
מכר טוב שלי שהיה לפני הרבה שנים עיתונאי של איזה עיתון מחו"ל, היה אמור לפגוש את הרמטכ"ל המצרי.
הוא ישב בקהיר והתבשל לאט לאט כי יש להם זמן, הוא היה עיתונאי לא כל כך חשוב, אז הם נתנו לו לחכות. אחרי זמן רב הם קבעו לו זמן במוצאי שבת אחד, אבל הוא בדק וגילה שעם התנועה בקהיר הוא לא יוכל להגיע לפגישה במוצאי שבת בלי לחלל את השבת. הוא ישב וחשב מה לעשות והחליט שהוא לא עושה את זה. הוא שלח להם הודעה שלצערו הוא לא יבוא בגלל שמירת שבת. כבר למחרת הוא קיבל הזמנה לתאריך אחר לרמטכ"ל המצרי, אחר כך תיאמו לו ראיון עם שר הביטחון ואחר כך עם הנשיא. כל זה קרה מכיוון שהם התרשמו מכך שהבן אדם שומר שבת ואכפת לו מזה, והוא אפילו מסוגל לוותר על עיתונאותו בשביל השבת.
אז יש לוח יהודי, ויש לוח כללי. הלוח הכללי לפעמים לא משמעותי בשבילי בעצם, לפעמים הוא משמעותי אך הדברים לא ידועים בשעתם, ולפעמים דברים שמעוררים רעש גדול חולפים בלי להותיר רושם. מתברר שאירועים רבים אינם רלוונטיים ואינם מעלים או מורידים.
זה שאנחנו לא חיים את הלוח היהודי כפי שצריך, זו בעיה, אולי פגם ביהדותנו. לכל הפחות צריך להשיב את פרשת השבוע למקומה הראוי.
היה לי מכר שהיה מורה לאנגלית בבית חינוך, והוא היה יהודי שומר מצוות. כשהוא היה נכנס לכיתה היה צועק עליהם "עמי ארצות! מהי פרשת השבוע?" והם מסכנים, לא ידעו והיו להם בושות בכל פעם, עד שהם גילו שיש שמש תימני בבית הספר ואפשר לשאול אותו.
כמה אכפת לי מפרשת השבוע? קראו אותה בשבת,
כמו שהתנמנמתי בפרשת אמור אני אנמנם בפרשת בהר, וכמו שנמנמתי בבהר, אתנמנם בפרשת בחוקותי. סיכוי טוב שכך יהיה. פירושו של דבר הוא, שלמעשה, הלוח שלי הוא לא לוח יהודי גמור, הוא לוח יהודי מצומצם. האם זה מפני שאנשים עסוקים עד כדי כך? לא, זה מפני שלא כל כך אכפת להם.
אני מנסה לומר את זה בכל מקום שאני נמצא, בכל ישיבה ומעין ישיבה שאני נמצא בה: כתוב בגמרא ובשולחן ערוך ואף אחד לא חולק על זה, שצריך כל אדם לגמור את הפרשיות שניים מקרא ואחד תרגום בכל שבוע. ומי שלא סיים, לא יכול לאכול סעודה שניה של שבת עד שיסיים. מי שקורא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום, לפחות יודע מהי פרשת השבוע, ואולי מחשבה רצינית עולה על דעתו בעקבותיה.
בשיתוף מכון 'שפע'
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.
בין המצרים עניינם של תשעת הימים ובית המקדש
הרב מדגיש, על בסיס דברי הרמב"ם, שהתעניות אינן רק ביטוי של אבל על החורבן, אלא קריאה עמוקה לחזרה בתשובה ולהכרה בהשגחה העליונה מתוך תקווה וציפייה פעילה לבניין המקדש. בנוסף, דרך משלים שונים ותורתו של האר"י הקדוש, השיעור מסביר שעבודת ה' האמיתית דורשת התעוררות פנימית, ענווה, אהבת ישראל וכיסופים מתמידים של הנשמה להתגלות השכינה.
דברים פרשת דברים – השם אוהב אותך
הדור שסרב להיכנס לארץ טען שהשם שונא אותו ומכאן יש ללמוד על חשיבות האמונה בטוב ד' ואהבתו והמנוע לכיבוש וישוב הארץ
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת דברים
איך יתכן דמשה רבינו ע"ה וכל ישראל יסתפקו בטעות גדולה כזאת שהוא במשך ששה ימים. מט' באב ועד ט"ו באב. ומדוע לא נתייחד הדיבור עמו מיד כשכלתה גזרת מתי מדבר בעשירי באב. שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, שֶׁאִם קָדַם וּבָא לְפָנֶיךָ, לֹא תְּסַלְּקֶנּוּ לָאַחֲרוֹנָה. מה ההוה אמינא דיש להקדים הדין של מאה מנה לדין פרוטה. והשכל מחייב כן שהרי לעני חשיב. וכן קי"ל דאין מעבירין על המצוות. סמוך למיתתו הוכיחן. למה חשש משה אם יוכיחם כמה פעמים. וגם אם אינם מקבלים תוכחה בפעם אחת מה יפעול אם יוכיחם קודם למותו פעם אחת, הלא סוף סוף לא יועילו ולא יתקנו את מעשיהם.
אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.
תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א התכונה העליונה
דרך הקודש יג - טו
יש סוגים שונים של צמאון לה' - צמאון שכלי, דמיוני, רגשי או לימודי. צריך לדעת להבחין ביניהם. לצדיקים יש תכונה עליונה, שנוה מהמון העם. ולכן הם נדרשים לתשוקה תמידית לקודש. בעלי נשמה שירית צריכים לדעת את תכונתם ואת המזון הרוחני שלהם. הם צריכים לדעת לממש את יסוד ההתלהבות שלהם בעניינים רוחניים.
מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.
מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.
אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".
"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.
