ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א.גזרו חכמים שלא לאכול מאכל שבישלו גוי, אלא אם כן אותו מאכל נאכל גם 'חי' ולא רק מבושל.
ב. בנוסף התירו לאכול מאכל שבישלו גוי אם המאכל אינו עולה על שלחן מלכים.
ג. קינוחים - לדעת רוב הפוסקים אין בהם בישולי גוים מאחר ואינם חשובים. אך בזמנינו שיש קינוחים חשובים ויוקרתיים, לכאורה יש להחמיר.
א. יסודות איסור בישול גוי
גזרו חכמים שלא לאכול דבר שבישלו גוי, על מנת שלא נתקרב אליהם ונתחתן איתם וכן מחשש שמא יאכל היהודי דברים אסורים באכילה 1 .
הראשונים חלוקים כמה עתיקה גזירה זו.
יש אומרים שהגזירה קדומה מאד שהרי היא רמוזה בפסוק בפרשת דברים "אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי", ממנו למדים שבני ישראל יכלו לאכול רק מאכלים הדומים למים, שאינם משתנים ע"י בישול.
מאידך יש אומרים שהגזירה מאוחרת והאסמכתא מהפסוק נועדה לחזק אותה כדי שלא יזלזלו בה 2 .
מאכלים חיים, דהיינו מאכלים שרגילים לאוכלם גם בלי בישול מותרים אפילו אם בישלם גוי. כמו כן מאכלים שאינם עולים על שולחן מלכים, כלומר שאינם חשובים, מותרים אפילו אם בישלם גוי 3 .
ב. הגדרת 'עולה על שולחן מלכים'
הגדרת מאכל כעולה על שולחן מלכים, תלויה במספר שאלות, כמו מה הגדרת "מלכים" (האם דווקא מלכים?) והאם ההגדרה נתונה לשינוי ממקום למקום ומזמן לזמן. בשבועות הבאים נרחיב בהגדרות אלו.
אחת השאלות היא האם דווקא דברים שנאכלים כחלק מסעודת מלכים נאסרו או שגם דברים שבאים לקינוח אסורים.
מלשון השו"ע משמע שגם דברים שבאים לקינוח נאסרו. אך לדעת רוב הפוסקים, קינוחים אינם אסורים מאחר והגדרת 'עולה על שולחן מלכים' תלויה בשאלה אם אדם יזמין את חבירו לאכול אצלו דבר זה. ומאחר ואין אדם מזמן חבירו לקינוחים, אין בה משום בישולי גויים.
על פי זה בימינו שיש סוגי קינוחים רבים שאדם מזמן חברו עליהם, מחמת יוקרתם וחשיבותם, לכאורה יודו אותם פוסקים שקיים איסור בישולי עכו"ם בקינוחים אלו 4 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
