ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. אבל תוך י"ב חודש צריך להסב בשינוי. איטר יד חייב גם הוא בהסבה.
ב. יש נשים שנהגו להסב ויש שלא. לשני המנהגים סמך בהלכה.
ג. את ארבעת הכוסות יש לשתות 'על הסדר', לכן יש להקפיד לכתחילה לשמוע את כל ההגדה ורק אחר כך לשתות כוס שנייה.
א. מדיני הסבה
אחד השינויים שאנו עושים בליל הסדר הוא אכילה ושתייה בהסבה, להראות בזה אות לחירותנו.
למרות שכיום אין דרך בני חורין להסב, לדעת רוב הראשונים החיוב עומד בעינו. זאת בניגוד לדעת הראב"ן והראבי"ה שסוברים שמאחר וכיום אין דרך בני חורין להסב, אין חיוב הסבה בליל הסדר.
להלכה, פסק השו"ע כדעת רוב הראשונים. ורמ"א לא דחה לגמרי את שיטת הראבי"ה, וסמך עליו במספר מקרים (לדוגמא בדין הסבה לנשים המבואר להלן)1.
מספר דינים בהלכות הסבה:
א. אבל תוך י"ב חודש, צריך להסב בשינוי, דהיינו שלא יסב על מיטה מכובדת אלא רק ישען על שמאלו2.
ב. איטר יד, חייב גם הוא להסב על שמאלו3.
ג. הסבה לנשים - בהלכה אנו מוצאים חילוק בין 'אישה חשובה' החייבת בהסבה, לאישה שאינה חשובה שפטורה מהסבה. רמ"א כתב שכל נשותינו חשובות, אך אינן מסבות מחמת שכך המנהג וניתן לסמוך על הראב"ן והראבי"ה. למעשה, יש בזה מנהגים שונים וכל אחת תמשיך במנהגה. ובדיעבד אם לא הסבה יצאה ידי חובתה4.
ב. מדיני ארבע כוסות
תקנת חכמים לשתות ארבע כוסות של יין בליל הסדר.
את הכוסות יש לשתות 'על הסדר', כלומר: כוס ראשונה בקידוש, כוס שנייה בסוף ההגדה, כוס שלישית בברכת המזון וכוס רביעית אחרי ההלל.
לחיוב השתייה 'על הסדר' יש משמעות נוספת- הכוס השנייה שהיא בסוף ההגדה, צריכה להיות אחרי שמיעת ההגדה כולה. ולכן, אישה שקמה להניק באמצע ההגדה, וכשחזרה כבר הגיעו שאר המסובים לכוס שניה, תשלים תחילה את ההגדה ורק אחר כך תשתה כוס שניה, והוא הדין במקרים דומים.
ובדיעבד אם לא השלימה את ההגדה - יצאה ידי חובה5.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
