ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: ... וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ ... וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו, ג-ו).
בימים אלה, בין יום העצמאות ליום ירושלים, נשתדל לברר נקודה אחת, שקשורה בטבורה לשאלת המפתח - על פי איזה כללים והלכות צריכה מדינת היהודים להתנהל?
הפעם נעסוק במשרד החוץ ומשרד הבטחון. נבחן את הדברים כדרכנו, על פי המקורות.
בימיו של המלך יאשיהו התחוללו שינויים כבירים במזרח התיכון. מול עיניו של המלך הצדיק, המכונה בכתוב: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְקֹוָק" (איכה ד', כ), נבנה "מזרח תיכון חדש". האימפריה האשורית, ששלטה שלטון ללא מצרים במרחב, נכנסה להליך סחרור והתמוטטות. הייתה לכך השפעה חיובית מאוד על "מדינת היהודים". בימי אָמוֹן - אביו של יאשיהו וסבו - מנשה, השלטון האשורי בארץ בא לידי ביטוי גם במובן הרוחני. מנשה ואָמוֹן תחת לחץ והשפעה אשורית, הפכו את בית המקדש, בהר הבית, ל"מקדש" אלילי בראשות אלילי אשור. יאשיהו פתח בהליך תשובה וטיהור הבית וניסה להחזיר את עם ישראל אל ד' אלקיו.
מי שניצל פוליטית את ההתדרדרות באשור, היו הבבלים בראשות אביו של נבוכדנצר - נבופולאסר. פרעה נכו - מלך מצרים באותה תקופה, בחר לתמוך בצד האשורי כחלק מההתגוששות בין המעצמות המסופוטמיות.
כעשרים וחמש שנה קודם לחורבן בית ראשון, נפגשו צבאות אשור ובבל לקרב מכריע בכָּרכּמיש, ששכנה על נהר פרת (העליון). פרעה נכו יצא לדרך צפונה כדי לתמוך בבני בריתו האשורים. במסעו צפונה היה חייב פרעה לעבור בארץ ישראל. הכתוב מתייחס לכך כמה פעמים נצטט שנים מהם:
"בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת" (מלכים ב כ"ג, כט)
"עַל חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הָיָה עַל נְהַר פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ" (ירמיהו מ"ו, ב).
כאן צריך היה יאשיהו להתמודד עם שתי שאלות:
א. האם להתערב במחלוקת זו ולנקוט צד?
ב. האם "למחול" על פגיעה בריבונות הישראלית להתעלם ממסעו של פרעה?
יאשיהו ראה עצמו כאמור כמלך המשיח, כמי שטיהר ופתח את בית המקדש מחדש, כמי שבדורו עם ישראל קיים את התנאי של "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ". לכן, דרש את הפסוק מפרשתנו על אירוע זה וניסה לעצור את הצבא המצרי באזור מגידו (שער העמקים). וז"ל הכתוב:
"אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ" (דברי הימים ב' לה, כ).
חז"ל מסבירים זאת כך: "מאי דרש: וחרב לא תעבר בארצכם, מאי חרב? אילימא חרב שאינה של שלום - והכתיב ונתתי שלום בארץ! אלא, אפילו של שלום" (תענית דף כב ע"ב).
המחיר ששילם יאשיהו היה נורא:
"וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ" (מלכים ב כ"ג, כט).
פרק העצמאות של תקופת יאשיהו תם ותקופת החורבן החלה.
בכתוב מובא: "וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים" (דברי הימים ב' לה, כב)
וחז"ל הסבירו: "זה ירמיה הנביא שאמר לו, כך ישעיה רבי אמר: וסכסכתי מצרים במצרים (ישעיה יט, ב). א"ל יאשיהו, משה רבה דרבך אמר: וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו, ו), ואפי' חרב של שלום" (איכה רבה פרשה א).
יאשיהו טען שהגיע זמנם של הפסוקים בתחילת פרשתנו, ירמיהו טען שיש ללמוד מנבואת ישעיהו שאין להתערב בסכסוכים הבין לאומיים.
הבה נתפלל כי הקב"ה יכוון את דרכה של הממשלה החדשה, כך שנתקדם כולנו קימעא, קימעא, בבניתה הנכונה של מדינת היהודים לה זכינו בחסדי ד', בדורנו. תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינתנו וקשירת הקשרים הבינלאומיים הנכונים.
נברך את כולם "מועדים לשמחה לגאולה שלמה".

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?

הנאה ממעשה שבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

האם מותר להתקלח ביום טוב?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

שלושה שותפים באדם
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















