ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(צה. במשנה עד צה: סוף פרק מי שהיה נשוי)
חלק א – אישה שוויתרה לקונה מבעלה על השיעבוד
במשנה – הוויתור מועיל.
וקשה:
- הרי לשון וויתור אינו מועיל?
תשובה – עשו קניין.
- הרי במשנה בגיטין הוויתור לא מועיל,
כי יכול הלחזור בה ולומר שרק וויתרה כדי לעשות נחת רוח לבעלה.
תשובות:
- ר' זירא – זו מחלוקת תנאים:
בעל מכר 2 שדות, והאישה וויתרה לשני ולא לראשון,
לר"מ – הוויתור מועיל, ואיבדה כתובתה – משנתנו,
לר"י – הוויתור לא מועיל ותגבה מהשני – המשנה בגיטין.
אך קצת קשה – אצלנו סתם משנה כר"מ ובגיטין כר"י?
- רב פפא – משנתנו גם לר"י, כי נעמיד בגרושה,
שאז אין את סברת נחת רוח, והוויתור מועיל לפי כולם.
אך קצת קשה, שסתם משנה בדרך כלל כר"מ.
- רב אשי – שתי המשניות כר"מ,
שלר"מ רק כשמכר 2 שדות ולראשון לא וויתרה, אין את סברת נחת רוח,
ולכן במשנתנו מעמיד שמכר 2 שדות – והוויתור מועיל,
ובמשנה בגיטין מכר שדה אחת – ולר"מ שם הוויתור לא מועיל.
- כיון שכשקנה הקונה, היו למוכר (הלווה) נכסים, הקונה סמך עליהם, והקרקע שקנה כבר לא משועבדת לחוב.
- הקרקע אמנם משועבדת, אך זה לא הוגן לפרוע ממנה, כיון שהקונה סמך על שאר הנכסים.
- ראיה שלא -
הברייתא הנ"ל – כשהבעל מכר שתי שדות והאישה וויתרה לשני, גם לא גובה מהראשון,
שהרי כשקנה הראשון, סמך על הקרקע השנייה,
וכעת שהקרקע השנייה "התקלקלה" (כי האישה וויתרה), בכ"ז לא גובה מהראשון.
(צה. שליש תחתון)
חלק ב – פרעון ממשועבדים כשבני החורין התקלקלו
משנה בגיטין – אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין.
אך מה הדין אם כשהקונה קנה היו בני חורין, אך אח"כ התקלקלו, האם המלווה יכול לפרוע ממשועבדים?
מה הסברא שלא? (הרי זה משועבד למלווה) –
ראיות:
דחייה:
- ר"מ לא התכוון שלא גובה מהראשון, אלא רק מהשני.
דחייה: לא משמע כך מהלשון + יש ברייתא אחרת ששם זה מפורש.
- אכן רק שם לא גובה, כי ה"קלקול" הוא באשמת האישה (בעלת החוב).
- 2.ראיה שכן –
רב יימר – מעשים בכל יום שגובים מהמשועבדים כשהקרקע הפנויה התקלקלה.
דחייה – שם מדובר בכרם שהתייבש, שזה צפוי, והקונה היה צריך לקחת בחשבון, וזה הוגן,
אך בקלקול לא צפוי אולי אינו הוגן לגבות מהקונה.
(צה: 7+)
חלק ג – "סיבוב קרקעות" בין כמה זכאים
במשנתנו – בעל מכר קרקע, אישתו הראשונה וויתרה והשנייה לא,
השניה גובה מהקונה, הראשונה מהשנייה, והקונה מהראשונה, וחוזר חלילה.
אביי – אמר לאישה לאחר נישואיה: נכסי לך, ואחרייך לפלוני, והאישה מכרה לקונה ומתה,
הבעל גובה מהקונה, פלוני גובה מהבל, והקונה גובה מלוני (כשיטת רשב"ג), ואצלו זה נשאר.
למה במשנתנו זה "חוזר חלילה" ואצל אביי "נעצר"?
במשנתנו – כולם באותה רמת הפסד,
אצל אביי – לבעל ולפלוני זה מתנה, ורק לקונה יש מה להפסיד, ולכן נשאר אצלו.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












