ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְדָבָר זֶה בֵּאֲרוּ חֲכָמִים 1 בֶּאֱמוּנָתָם בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין (לב, ב): וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי (ישעיהו מט, יד), אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲזַבְתַּנִי שְׁכַחְתַּנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָּהּ וכו' (שם טו). בֵּאֲרוּ בְּעֹמֶק חָכְמָתָם כִּי אֵין שִׁכְחָה 2 לְדָבָר זֶה, אַחַר שֶׁמִּתְחַיֵּב מִצַּד הָעִלָּה יִתְבָּרַךְ מְצִיאוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַבְּחִירָה בָּהֶם מִצַּד הָעִלָּה, לְכָךְ אֵין חֵטְא שֶׁהוּא בֶּעָלוּל מְבַטֵּל הַבְּחִירָה שֶׁהוּא מִצַּד הָעִלָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה. וּבֵאַרְנוּ מַאֲמָר זֶה בְּחִבּוּר בְּאֵר הַגּוֹלָה בַּאֲרִיכוּת מְאֹד, וְעַיֵּן שָׁם וְתִמְצָא מְבֹאַר הַסּוֹד הַזֶּה.
וּבְמִדְרַשׁ וַיִּקְרָא רַבָּה: אַתָּה מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ 3 לִפְרֹק עֹל בִּימֵי יְחֶזְקֵאל, בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יְהוּדָה לִדְרֹשׁ אֶת ה' (יחזקאל כ, א), אָמְרוּ 4 לוֹ: בֶּן אָדָם, כֹּהֵן שֶׁקָּנָה עֶבֶד 5 מַהוּ שֶׁיֹּאכַל בִּתְרוּמָה? אָמַר לָהֶם: אוֹכֵל. חָזַר הַכֹּהֵן וּמְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל לֹא יָצָא הָעֶבֶד מֵרְשׁוּתוֹ? אַף אָנוּ יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶם (שם לב-לג): הָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, חַי אָנִי אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עִלָּה הֶכְרֵחִית אֶל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין עִלָּה בְּלֹא עָלוּל, וּלְפִיכָךְ בְּהֶכְרֵחַ יִמְלֹךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם אַף אִם לֹא יִרְצוּ, כִּי דָּבָר זֶה הוּא מִצַּד הָעִלָּה, וְלֹא מִצַּד הֶעָלוּל. כִּי דָּבָר שֶׁהוּא מִצַּד הֶעָלוּל אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה, כִּי הֶעָלוּל הוּא בַּעַל שִׁנּוּי, 6 לְכָךְ הוּא אֶפְשָׁרִי מִצַּד עַצְמוֹ וּמְחֻיָּב מִצַּד עִלָּתוֹ. וּלְפִיכָךְ אָמַר, מֵאַחַר שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה הוּא מִצַּד הָעִלָּה, הוּא מְחֻיָּב, וּלְפִיכָךְ, בְּחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם. הִנֵּה הִתְבָּאֵר לְךָ סִבָּה הַשְּׁנִיָּה אֲשֶׁר בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל. וְהַסִּבָּה קַיֶּמֶת וְלֹא סָרָה, וּמֵאַחַר 7 שֶׁהַסִּבָּה קַיֶּמֶת גַּם כֵּן הַמְסוֹבָב שֶׁבָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן קַיָּם.
________________________________
דבר זה בארו חכמים 1 בדבריהם האמיתיים במסכת ברכות בפרק אין עומדין, על הפסוק: ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, עזבתני ושכחתני. עונה ה', התשכח אשה עולה וכו'. בארו בחכמתם העמוקה, כי אין שכחה 2 לבחירת ישראל, מכיוון שמצד הבורא מחויבת מציאות ישראל ובחירתם. לכן אין חטא הנברא מבטל את הבחירה, שהיא מצד הבורא, כמו שהתבאר למעלה. מאמר חכמים זה בארנו בהרחבה בבאר הגולה, עיין שם ותמצא את סוד הדברים מבואר.
אמרו במדרש, אתה מוצא, בשעה שביקשו 3 לפרוק עולו של הקב"ה בימי יחזקאל, באו אנשים מזקני יהודה לדרוש את ה'. אמרו 4 ליחזקאל, בן אדם, כהן שקנה עבד, 5 האם העבד אוכל בתרומה? אמר להם, אוכל. אמרו, אם חזר הכהן ומכרו לישראל, האם לא יצא העבד מרשותו? אף אנו יצאנו מרשותו של הקב"ה. אמר להם: העולה על רוחכם היו לא תהיה, חי אני אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. כיוון שהבורא ברא את עם ישראל כשהם מוכרחים להיות בעולם, כדי להודיע מציאותו, לכן אף אם אין ישראל רוצים, הקב"ה ימלוך עליהם, כי מלוכה זו היא מצד הקב"ה ולא מצד ישראל. דבר שהוא מצד הנברא יתכן שישתנה, כיוון שהנברא הוא בר שינוי, 6 לכן מצד עצמו יתכן שיימצא ויתכן שיעדר מהמציאות, אבל מצד הבורא הוא מחויב המציאות, לכן אמר, בחימה שפוכה אמלוך עליכם. התבארה הסיבה השנייה מדוע בחר השם יתברך בישראל. סיבה זו קיימת ולא בטלה. מאחר 7 שהסיבה לקיומן הוא הקב"ה, גם התוצאה מזה, שהיא בחירת ישראל, קיימת.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
82 - פרק י"א חלק כ'
83 - פרק י"א חלק כ"א
84 - פרק י"א חלק כ"ב
טען עוד
ביאורים
לאחר נפילה רוחנית, עלול להתעורר באדם קול פנימי שקורא לו לוותר, לפרוק עולו של מלך מלכי המלכים ולהתמכר להנאות העולם. קול זה בוקע מדבריהם של זקני יהודה בימי גלות בבל, בבואם אל יחזקאל הנביא בטענה, הגיונית כביכול (ואפילו תורנית), שהקשר בין ישראל לה' ניתק ח"ו. הנחת היסוד שעומדת מאחורי טענתם של זקני יהודה וממילא, גם מהקול הפנימי שבוקע בתוכנו לעיתים, היא שהקשר בינינו לה' הוא קשר טבעי רגיל. לכן אפשר להעלות על הדעת מצב שקשר זה ייפסק. ממש כשם שהעבד מפסיק לאכול את התרומה כאשר הוא יוצא מרשות הכהן. לעומת זאת, מסביר המהר"ל, הקשר בינינו לה' מתחיל מרצונו של ה', וממילא הוא איננו משתנה ונגמר, "כי לא אדם הוא להינחם" (ה' איננו מתחרט על בחירתו כמו בני האדם) [שמואל א טו כט]. הבחירה בישראל מחויבת ולכן גם יש ביטויים קשים בנבואה של מלכות בכוח ובתקיפות. לישראל יש תפקיד בעולם שבסופו של דבר עתיד להתבצע, השאלה היחידה היא רק האם אנו – עם ישראל, נרצה מבחירתנו לבצע תפקיד זה או שמא יהיו הדברים בעל כורחנו. כך או כך, בכל מצב שיהיה ה' לא יעזוב אותנו.
הרחבות
* איך לא נהיה 'חכמים להרע'
בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יְהוּדָה לִדְרֹשׁ אֶת ה'. מדיוק הפסוק שנקט במושג "לדרוש את ה’" – מושג 'תמים' שאף יש לו משמעות חיובית בדרך כלל, נוכל ללמוד עיקרון מוסרי חשוב: יש מקרים בהם החכמה והדרשנות משמשים כדי להרע. כך מסופר על עשיו הרשע, ש"היה צד את יצחק הצדיק בפיו... היה אומר לו אביו: בני, היכן היית היום הזה? והוא אומר לו: בבית התלמוד, לא כך הוא הלכה?... לא כך איסורו, לא כך הֵתֵירוֹ? ומתוך דברים אלו הוה צָדוֹ בפיו" [תנחומא תולדות ח]. עשיו השתמש ביכולת הפלפול והדרשנות דווקא כדי לרמות את יצחק אביו.
דרך ישרה ללימוד תורה, שעל ידה עולים במידות ודבקות בה', הציג רבי אפרים מלונשיץ , בביאורו על עשיית ארון העדות: "שני כרובים – בדמות מלאכים שנקראו כרובים, ובדמות ילדים קטנים (על פי סוכה ה:). להורות שאם הרב דומה למלאך ה' צבאות, והוא נקי מן החטא כתינוק בן שנה – אז יבקשו תורה מפיהו. וצריך להיות נקי מאלוהים ואדם, כי לצאת ידי שמים – היו הכרובים פורשי כנפיים למעלה. ולצאת ידי הבריות – היו פניהם איש אל אחיו, המורה גם אל השלום הניתן לאוהבי התורה. והיו יחדיו תואמים בשלום ורעות. אל הכפורת יהיו פני הכרובים – שכל מגמת פניהם יהיה אל התורה שבארון, לא כאותן אשר המה חכמים בעיניהם, ודורשים לכבוד עצמם ולא לכבוד התורה" [כלי יקר, שמות כה, יז].
לעילוי נשמת טובה בת משה שמעון ז"ל
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
האם מותר לפנות למקובלים?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
