ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר רַק* 1 שֶׁיִּהְיֶה כָּאן שְׁבִיתָה וְהֶפְסֵק, וּבוֹ יִהְיֶה נִשְׂגָּב לְבַדּוֹ נִבְדָּל מִן הַנִּמְצָאִים, 2 רָאוּי אֶל זֶה הַשְּׁבִיעִי. כִּי בְּכָל מָקוֹם הוּא מְיֻחָד לִקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת ה' 3 . וּלְכָךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת, לְכָךְ נִבְדָּל מִן הַנִּמְצָאִים. וְהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְקַדֵּשׁ מִן הָעוֹלָם בָּאֶלֶף הַז', וְנִשְׂגָּב בָּאֶלֶף הַז'. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא חָמְרִי אוֹ נוֹטֶה אֶל הַחָמְרִי, הוּא חָרֵב. כִּי אֵין הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ בָּאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי, מִפְּנֵי כִּי אֶלֶף הַשְּׁבִיעִי מְיֻחָד 4 לַנִּבְדָּל מִן הַגַּשְׁמִי. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ שָׁם (סנהדרין שם): כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֵּט אֶחָד לְז' שָׁנָה, כָּךְ הָעוֹלָם מְשַׁמֵּט 5 אַחַת לְז'. כִּי הָעוֹלָם נִשְׁמָט מִמֶּנּוּ, וְהוּא נִשְׂגָּב לְבַדּוֹ.
________________________________
לפי מה שהתבאר, בהכרח צריכה להיות 1 תקופה בה יהיה הקב"ה לבדו בעולם, נבדל מכל הנמצאים, 2 והזמן הראוי לזה הוא השביעי, כי השביעי בכל מקום מיוחד לקדושה, כמו שהתבאר בגבורות ה' 3 פרק י"ט. הקב"ה, שהוא קדוש בכל הקדושות, ראוי שיהיה נבדל מהנמצאים ומתקדש באלף השביעי. כל דבר שהוא גשמי או עם נטייה אל הגשמי יהיה בטל באלף השביעי, כי אין לגשמי כוח בשביעי, מפני שהאלף השביעי מיוחד 4 אל הקדושה, אל הנבדלות מהחומר. על כן אמרו שם בגמרא, כשם שהשנה השביעית משמטת שנה אחת לשבע שנים, כך העולם משמט 5 אלף אחד לשבעת אלפים שנה. ובאותו האלף נשמט העולם מחיבורו אל הבורא והוא חרב.
[ רַק – אלא.]
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
99 - פרק כ"ז חלק ב'
100 - פרק כ"ז חלק ג'
101 - פרק כ"ז חלק ד'
טען עוד
ביאורים
פעמים רבות מופיע ביהדות המספר שבע בהקשר של דבר קדוש, כמו היום השביעי – השבת, השנה השביעית – שנת השמיטה, ועוד.
במשך שש שנים האדם עובד בשדהו, על מנת שזו תניב תוצרת חקלאית, אך מיד לאחר מכן מגיעה שנה שבה הוא נדרש לחדול ממלאכתו, ולהפסיק את הפעילות שבשדה, לטובת מדרגה רוחנית עליונה. כך גם בעולם. במשך ששת אלפים שנה העולם מתקיים מכוחו של הבורא. הבורא, כביכול, יורד ומצמצם את עצמו ומתגלה בעולם דרך הנבראים שברא. באלף השביעי, העולם עובר למדרגה אחרת. במדרֵגה זו אין מקום לקיומו של כל דבר חומרי או לדבר שיש לו קשר אל החומר, ולכן אין מקום לקיומם של הנבראים בעולם, אלא מתגלה בו הבורא עצמו, שנבדל מכל אלה. אלף זה שיך לבורא בלבד 'ונשגב ה' לבדו ביום ההוא'.
חשוב לזכור שהמהר"ל עוסק כאן בדברים עמוקים מאוד, הן בגלל נגיעתם בענייני אלוהות, והן בגלל העיסוק במציאות רוחנית הרחוקה מאיתנו מרחק רב. חשיבותם של דברים אלה עבורנו רבה, שכן הם מאפשרים לנו לגעת מעט בסוגיית גדלותו העצומה של הבורא, ובהבנה שלעתיד לבוא יגיע זמן שבו הכל יתרומם ויתעלה וגדולתו העצומה של הבורא תתגלה, ולא תהיה כל מציאות גשמית הנושאת בקרבה שלילה והגבלה.
הרחבות
* הסיבה לחורבן – חוסר התאמה למדרגה
וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא חָמְרִי אוֹ נוֹטֶה אֶל הַחָמְרִי, הוּא חָרֵב. ריש לקיש אומר ש"גוי ששבת חייב מיתה" [סנהדרין נח:]. המהר"ל מסביר ששורשו של דין זה נעוץ בכך שהשביתה בשבת אינה מתאימה למדרגתם של הגויים: "הגוי כאשר שובת נכנס במדרגה אשר אינה ראויה לו כלל, כי אין ראוי לו השביתה. ואשר יכנס במדרגה אשר אין מציאות אליו עמה ונעדר ממנו אותה מדרגה הוא יקבל העדר (ימות)" [חידושי אגדות, שם]. בדומה לכך ניתן לומר גם בנוגע לכלל הנבראים ביחס לאלף השביעי. הואיל והאלף השביעי מיוחד לרוחניות, כפי שמבאר כאן המהר"ל, אין לעולם הנברא יכולת להתקיים בזמן זה.
* יסוד מצוות שמיטה – ההכרה בעולם הבא
כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֵּט אֶחָד לְז' שָׁנָה. הרמב"ן רואה בהשוואה זו בין השמיטה לאלף השביעי (בו יחרב העולם) את הרעיון העומד ביסודה של מצוות שמיטה. השמיטה הינה עדות על מעשה בראשית ועל עולם הבא – שעולם הזה עתיד לחלוף באלף השביעי ולאחריו יגיע עולם הבא. לאור זה מסביר הרמב"ן את חומרתם של איסורי השמיטה – "ועל כן החמיר הכתוב בשמיטה יותר מכל חייבי לאוין, וחייב הגלות עליה... מפני שכל הכופר בה אינו מודה במעשה בראשית ובעולם הבא" [ויקרא כה, ב].
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה מברכים על פיצה?
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אי אפשר לבד!
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
