ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
א. בבית אבינדב אשר בגבעת קרית יערים (שמו"א ז' א)
ב. בבית עובד אדום הגיתי (שמו"ב ו' יא)
ג. באוהל בעיר דוד (שם, שם טז, ז' ב).
(אומנם יתכן שנחלקו בנושא זה הרמב"ם והרמב"ן. שהרי הרמב"ם בספר המצוות מנה רק מצווה אחת והיא בנין בית הבחירה (מצווה כ) וכלל בה גם עשיית הכלים (עי"ש בדבריו) והרמב"ן בהשגות שם מונה את בנין המקדש כמצווה אחת ואת "עשיית הארון והכפורת לשום שם העדות תמנה מצווה בפני עצמה" ואכמ"ל).
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
4 - המרכזים הרוחניים של נוב וגבעון (חלק ד')
5 - הבמות והמשכן (חלק ה')
6 - עד היכן הזהירות בדיני טהרה? (חלק ו')
טען עוד
מקור נוסף העוסק בעניין זה הוא דברי הירושלמי:
"[אמר] רבי יסא בשם רבי יוחנן זה סימן כל זמן שהארון מבפנים [בתוך משכן שילה] במות אסורות יצא [בימי נוב וגבעון] הבמות מותרות. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא [הקשה לפני רבי יוסי] אפילו לשעה כגון ההיא דעלי [האם גם יציאה שאמורה להיות זמנית, כמו בימי עלי שבניו הוציאו את הארון והביאוהו לאיזור "אבן העזר"-אפק (ראש העין בימינו) כדי להעזר בו (בחטא) במלחמתם בפלישתים] רבי אבהו בשם רבי יוחנן שם שם מה שם שנאמר להלן הבמות אסורות אף שם שנאמר כאן הבמות אסורות [תשובת הירושלמי לשאלת רבי זעורא איננה ברורה ונחלקו בה מפרשי הירושלמי]" ?(מסכת מגילה פרק א דף עב טור ד /הי"ב).
השאלה היא האם יציאת הארון היא שגרמה לכך שהתקופה היא תקופת היתר במות כיון שהמשכן הפך להיות במה גדולה או שמדובר רק בסימן בעלמא ולא בסיבה. למו"ר נראה שאכן מדובר בסימן ולא בסיבה. כך מסביר הוא גם את דברי התוספתא שהבאנו בשיעור קודם - תוספתא זבחים
"אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה אוהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם" (פרק יג הי"ח).
כלומר זה שאין הארון שם הוא סימן לכך שמדובר בזמן היתר הבמות (עמוד הימיני סי' א סע' ה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
