ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
א. בבית אבינדב אשר בגבעת קרית יערים (שמו"א ז' א)
ב. בבית עובד אדום הגיתי (שמו"ב ו' יא)
ג. באוהל בעיר דוד (שם, שם טז, ז' ב).
(אומנם יתכן שנחלקו בנושא זה הרמב"ם והרמב"ן. שהרי הרמב"ם בספר המצוות מנה רק מצווה אחת והיא בנין בית הבחירה (מצווה כ) וכלל בה גם עשיית הכלים (עי"ש בדבריו) והרמב"ן בהשגות שם מונה את בנין המקדש כמצווה אחת ואת "עשיית הארון והכפורת לשום שם העדות תמנה מצווה בפני עצמה" ואכמ"ל).
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
4 - המרכזים הרוחניים של נוב וגבעון (חלק ד')
5 - הבמות והמשכן (חלק ה')
6 - עד היכן הזהירות בדיני טהרה? (חלק ו')
טען עוד
מקור נוסף העוסק בעניין זה הוא דברי הירושלמי:
"[אמר] רבי יסא בשם רבי יוחנן זה סימן כל זמן שהארון מבפנים [בתוך משכן שילה] במות אסורות יצא [בימי נוב וגבעון] הבמות מותרות. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא [הקשה לפני רבי יוסי] אפילו לשעה כגון ההיא דעלי [האם גם יציאה שאמורה להיות זמנית, כמו בימי עלי שבניו הוציאו את הארון והביאוהו לאיזור "אבן העזר"-אפק (ראש העין בימינו) כדי להעזר בו (בחטא) במלחמתם בפלישתים] רבי אבהו בשם רבי יוחנן שם שם מה שם שנאמר להלן הבמות אסורות אף שם שנאמר כאן הבמות אסורות [תשובת הירושלמי לשאלת רבי זעורא איננה ברורה ונחלקו בה מפרשי הירושלמי]" ?(מסכת מגילה פרק א דף עב טור ד /הי"ב).
השאלה היא האם יציאת הארון היא שגרמה לכך שהתקופה היא תקופת היתר במות כיון שהמשכן הפך להיות במה גדולה או שמדובר רק בסימן בעלמא ולא בסיבה. למו"ר נראה שאכן מדובר בסימן ולא בסיבה. כך מסביר הוא גם את דברי התוספתא שהבאנו בשיעור קודם - תוספתא זבחים
"אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה אוהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם" (פרק יג הי"ח).
כלומר זה שאין הארון שם הוא סימן לכך שמדובר בזמן היתר הבמות (עמוד הימיני סי' א סע' ה).
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
משמעות המילים והדיבור שלנו
"עין במר בוכה ולב שמח"
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
דיני קדימה בברכות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
